במשך רוב המלחמה איראן נהנתה מרשת ביטחון יקרת ערך: עשרות מכליות שנשאו מיליוני חביות נפט גולמי שהו בבטחה במימי אסיה. טהרן מכרה את הנפט לסין בהדרגה, והכניסה לקופתה מיליארדי דולרים שהיו נחוצים לה מאוד.
כעת מלאי הנפט הצף הזה אזל. לפי אנליסטים בחברת קפלר (Kpler), עד אמצע אוקטובר המאגרים התרוקנו לחלוטין, לאחר שהמצור הימי ארה"ב שהטילה מנע מאיראן לחדש את מלאי הנפט שהיא מוכרת בדרך כלל לבתי הזיקוק בסין.
● הטעות של טהרן בנוגע לבחירות האמצע בארה"ב
● הביקורת המפתיעה של נשיא איראן לשעבר על הסיוע לפלסטינים
"כבר לא נותר נפט שאפשר לפרוק בסין", אמר הומאיון פלאקשאהי, ראש תחום ניתוח שוק הנפט הגולמי בקפלר.
הירידה בהכנסות מנפט היא מכה נוספת לכלכלת איראן המקרטעת, שכבר מתמודדת עם אינפלציה חריפה ומחסור נרחב. פיקוד המרכז של צבא ארה"ב, האחראי על המזרח התיכון, מסר בשבת כי המצור מנע מטהרן הכנסות מנפט בשווי של לפחות 25 מיליארד דולר. אובדן ההכנסות צפוי להגביל את יכולתה של איראן להחליף מפעלים ואמצעי לחימה שנהרסו.
"מחיר הרסני"
הפעולות האמריקאיות "גבו מחיר הרסני ממנגנוני הביטחון של איראן", אמר אדמירל בראד קופר, מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב.
בעוד הלחץ האמריקאי חונק את יצוא הנפט האיראני, הנפט ממדינות אחרות במזרח התיכון ממשיך לזרום. לאחרונה אף עלה היקף זרימת הנפט על הרמות שנרשמו לפני המלחמה, הודות להגנה האמריקאית המסייעת להבטיח מעבר בטוח של נפט שאינו איראני דרך מצר הורמוז.
מלאי הנפט הצף היה חלק ממערכת מורכבת שאיראן פיתחה לאורך השנים כדי להעביר נפט ללקוחה העיקרית שלה, סין, למרות הסנקציות האמריקאיות.
במקום לשלוח את הנפט ישירות לבתי הזיקוק בסין, מכליות הקשורות לאיראן הובילו אותו למים הסמוכים לחופי מלזיה וסינגפור. שם הועבר הנפט למכליות אחרות, שהמשיכו בדרכן לבתי הזיקוק בסין. שיטת ההסוואה הזאת הקשתה על ארה"ב לעקוב אחר תנועת הנפט ולהעניש את מפרי הסנקציות. המים הסמוכים למלזיה ולסינגפור הפכו גם לאזור נוח לאחסון נפט.
לדברי אנליסטים בתחום הנפט, התשלומים מסין עבור נפט איראני עשויים להגיע רק לאחר כחודשיים. לכן, בשבועות הקרובים טהרן עשויה להמשיך לקבל זרם מצומצם של הכנסות ממכירות קודמות.
מצב כלכלי עגום
כבר יותר משישה חודשים שאיראן מפריכה את התחזיות שלפיהן המצור יביא לקריסת כלכלתה ויאלץ אותה להתפשר בסוגיית תוכנית הגרעין. עם סגירת נתיב ההובלה הימי, טהרן אחסנה נפט במכלי אחסון ישנים שיצאו משימוש והובילה אותו במשאיות למדינות שכנות.
ובכל זאת, מצבה הכללי של כלכלת איראן עגום. לדברי פלאקשאהי, מכירות הנפט מהוות כ־30% עד 40% מהכנסות ממשלת איראן והן המקור הגדול ביותר שלה למטבע חוץ. היחלשות המטבע האיראני , שאיבד שליש מערכו מול הדולר מאז תחילת יולי , תורמת לאינפלציה החריפה במדינה .
"נראה שארה"ב מהמרת על כך שהמצב הכלכלי יחזיר את המשטר לשולחן המשא ומתן ויגרום לו להסכים להסכם גרעין, או לחלופין יצית מחאות בתוך איראן שהמשטר יתקשה לדכא", אמר פלאקשאהי.
לפי אנליסטים, נתיבים חלופיים ליצוא נפט איראני שאינם עוברים במצר הורמוז, כמו הובלה יבשתית במשאיות, לא יוכלו לפצות על אובדן היקפי הנפט שהועברו בדרך הים.
"האם זה עובד? כן, זה עובד", אמר אימאן נאסרי, סגן נשיא בכיר לענייני המזרח התיכון ואסיה בחברת ניתוח נתוני האנרגיה FGE NexantECA בדובאי, שעבד בעבר בזרוע המחקר של משרד הנפט האיראני. עם זאת, לדבריו, המשטר כבר הוכיח בעבר את יכולתו לעמוד בלחצים. "נחכה עוד שנה ונראה אם המערכת תצליח להחזיק מעמד".
לפי קפלר, איראן החזיקה בתחילת המלחמה בפברואר כ־135 מיליון חביות נפט מחוץ לגבולותיה, חלק גדול מהן מול חופי מלזיה וסינגפור. בעקבות הזינוק במחירי הנפט, שוויין הוערך בכ־10 מיליארד דולר ואף יותר. כשארה"ב הטילה לראשונה מצור על תנועת הנפט האיראני באפריל, איראן המשיכה למכור נפט מהמאגרים הימיים האלה, והמלאי הצטמצם במהירות.
"בדרך להתקרב לאפס"
כשארה"ב הסירה את המצור באמצע יוני במסגרת המשא ומתן לשלום, איראן מיהרה להוציא נפט נוסף, והחלה לחדש את המלאי שלה. אלא שבאמצע יולי ארה"ב הטילה את המצור מחדש. לפי קפלר, המאגרים, שהגיעו בשיאם לכמעט 90 מיליון חביות, הצטמצמו לפחות ממיליון חביות עד 5 באוקטובר, ומאז התרוקנו לחלוטין.
גם אמה לי, אנליסטית בחברת המעקב אחר שוק האנרגיה וורטקסה (Vortexa) , דיווחה על ירידה חדה. לפי הערכתה, נכון ל־9 באוקטובר נותרו מול חופי סינגפור כ־6 מיליון חביות נפט איראני. לדבריה, בתי הזיקוק בסין פונים יותר ויותר לספקים חלופיים, בין היתר מברזיל וממערב אפריקה.
גם ארגון האיחוד נגד איראן גרעינית (UANI) , קבוצת הסברה אמריקאית, חישב כי יצוא הנפט האיראני ירד כמעט לאפס באוגוסט ובספטמבר, וכי מלאי הנפט הצף בדרום מזרח אסיה הצטמצם ככל הנראה ל־10 מיליון חביות או פחות עד תחילת אוקטובר. בארגון ציינו כי קשה לקבוע את הכמות המדויקת.
"הם בוודאי מרגישים את הלחץ", אמר צ'רלי בראון, חוקר בארגון. לדבריו, אף שאינו יכול לקבוע שהמאגרים התרוקנו לחלוטין, "נראה שהם בדרך להתקרב מאוד לאפס".
ממשלת איראן מצדה מתעקשת כי היא מסוגלת לעמוד בלחץ. בכינוס של קרן המטבע הבינלאומית בבנגקוק בשבוע שעבר עבדולנאצר המתי, נגיד הבנק המרכזי של איראן, אמר כי למרות הלחצים, "הכלכלה האיראנית הפגינה חוסן רב, והטענה שכלכלת איראן קורסת אינה אלא אשליה".
כתבה זו תורגמה על ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal. לינק לכתבה המקורית באנגלית.
