מזכר ההבנות הנוכחי שלפיו נקבע הסיוע האמריקאי לישראל מסתיים ב־2028, והפתרון בנוגע לעשור החל מ־2029 לא נראה באופק. בעוד שראש הממשלה בנימין נתניהו העריך בסוף השבוע כי ישראל לא תוכל להמשיך להסתמך על הסיוע הביטחוני מארה"ב במתכונתו הנוכחית וקרא למשק להיערך לשינוי משמעותי, לגלובס נודע שסלע המחלוקת העיקרי בין ירושלים לבין וושינגטון בסוגיית הסיוע לא נוגע כלל לסיוע הכספי - כי אם לסוגיית שיתוף הפעולה.
● ארה"ב צריכה תותחים - ובחרה לקנות אותם ממדינה מפתיעה
● לקוחה ראשונה במזרח הרחוק למערכת יירוט הרחפנים הישראלית
במסגרת הדרישה האמריקאית, מעוניינים בממשל לא רק בשיתוף ידע, כי אם בהעברת ידע ישראלי לארה"ב - באופן שבו וושינגטון תנהל אותו, הכולל בין היתר פטנטים ותוכניות פיתוח משותפות. מדובר בסיטואציה שהיא לא מסוגלת לקבל: פגיעה ביתרון הטכנולוגי המהותי של התעשיות הביטחוניות בשוק הבינלאומי.
הסיוע העתידי יהיה שונה מהותית מהמזכר הנוכחי
המגעים לגבי המחלוקת העיקרית ובנושאים נוספים, שמנהל מטעם ישראל מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') אמיר ברעם, עשויים להאיץ מחדש לאחר בחירות האמצע בארה"ב. בין כה וכה, הסיוע העתידי לא יהיה דומה למזכר ההבנות הנוכחי שמסתיים בעוד שנתיים. ההסכם שעליו חתמו ב־2016 רה"מ נתניהו והנשיא לשעבר ברק אובמה מבטיח לישראל מימון אמריקאי שנתי (FMF) בסך 3.3 מיליארד דולר. נוסף על כך, הובטח סכום של חצי מיליארד דולר לטובת שיתופי פעולה בתחום ההגנה האווירית.
כחלק מהשיחות שכבר התקיימו, הן ארה"ב והן ישראל הסכימו על קיצוץ משמעותי שצפוי ל־FMF. הוא לא יעמוד על אפס, אך לא צפוי להיות קרוב לסכום הנוכחי. מה שכן יעמוד על אפס הוא סעיף ההמרות - היכולת להמיר חלק מהמענק השנתי לשקלים בשימוש התעשייה הביטחונית המקומית.
בתחילת ההסכם הנוכחי, סעיף ההמרות עמד על 815.3 מיליון דולר (24.7% מתקציב הסיוע), אך ההפחתה בו הייתה עקבית. בשנה שעברה הייתה ההפחתה המשמעותית ביותר: מתקציב המרות של 725.3 מיליון דולר (21.9%), חלה צניחה ל־450.3 מיליון דולר (כ־13.6%). השנה חלה ירידה נוספת ל־250.3 מיליון דולר (כ־7.5%). בשנה האחרונה למזכר ההבנות, 2028, סעיף ההמרות יעמוד על 0. זה לא משפיע על החברות הביטחוניות הגדולות שהן בעלות נוכחות בארה"ב, אלא על הקטנות.
מדיניות America First של טראמפ מועילה לחברות הביטחוניות הישראליות הגדולות, בזכות חברות הבנות שהן מנהלות במדינה. אלו כוללות, בין השאר, את חברות הבנות של אלביט, אלביט אמריקה וספארטון; IAI צפון אמריקה וסטארק של התעשייה האווירית; ורפאל ארה"ב ופרומת'אוס של רפאל. מבין החברות הקטנות יותר באופן יחסי, ניתן למצוא חברות בנות בארה"ב של UVision, פלסן סאסא, אורביט ועשות אשקלון.
אולם, בתקופה שבה שוק הסטארט־אפים הביטחוניים הישראלי צומח, היעדר סעיף המרות הוא משמעותי מאוד, שהרי בלי דריסות רגליים אמריקאיות - היכולת שלהן להשיג חוזים בארה"ב תהיה באמצעות יצירת שלוחות אמריקאיות או מיזמים משותפים בלבד.
זה כבר ניכר בתערוכת AUSA שבה בביתן הלאומי של משרד הביטחון נכחו חברות ביטחוניות ישראליות קטנות, שחיפשו שותפות אמריקאיות. ביניהן היו אקיוביט שעוסקת בשעונים אטומיים; סטדיקופטר שמתמחה במסוקים בלתי מאוישים; ולונטל הייבריד שמפתחת מערכות הנעה היברידיות מתקדמות לכטב"מים, רחפנים וחימושים משוטטים.
לאחר שמזכר ההבנות הנוכחי הבטיח לישראל סיוע ביטחוני כספי בהיקפי שיא (3.8 מיליארד דולר) שהיוו כ־0.95% מהתוצר הישראלי ב־2019 וכ־0.62% אשתקד, הוא יהיה נמוך משמעותית הן בהיבטי הסכום והן בשיעור מתוך התוצר.
ישראל במקום השביעי בסחר הבינ"ל בנשק
מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) עולה, כי בין השנים 2025-2021 חלה צמיחה במשקלן של ארה"ב וישראל כאחת מתוך הסחר הבינלאומי באמל"ח, ביחס לשנים 2020-2016. בחמש השנים האחרונות, ישראל ניצבה במקום השביעי על 4.4% מתוך הסחר (לעומת 3.1% בחמש השנים הקודמות), ואילו ארה"ב חיזקה את מעמדה במקום הראשון עם 42% (לעומת 36%).
התעשיות הביטחוניות, על אחת כמה וכמה בשנים האחרונות שבהן ממשלות המערב מרבות לבקר את המדינה ואף מטילות אמברגו, ממשיכות להיות מקור חוסן מדיני לישראל - מעצם היותן מובילות טכנולוגית בזירות שונות.
ההמחשות לכך מגיעות מרחבי העולם. כך, למשל, בשבוע שעבר הציג הצי היפני מיוזמתו תרגיל שבו התבצע שימוש במערכת "סמאש 3000" (פגיון, בשפה הצה"לית), כוונת חכמה ומערכת בקרת ירי מבוססת AI של "סמארט שוטר", שהופכת רובים ומקלעים לבעלי אחוזי פגיעה של כ־95% בכדור הראשון ברחפנים. זה התרחש כחודשיים לאחר שבטוקיו הציגו בעצמם שימוש של חיל הרגלים המקומי באותן הכוונות, וכמובן עבור אותם השימושים.
באירופה, דווח באתר "הארטפונקט" כי החברה הבת של רפאל "דינמיט נובל" תייצר את המוקש נגד הטנקים AT2+ החל מ־2028 בלטביה, שגובלת ברוסיה. ובארה"ב עצמה, הענקית לוקהיד מרטין ביצעה ניסוי ראשון של שיגור טילי ספייק NLOS של רפאל, מרכב ISV-U. לאחרונה ניצלה רפאל את תערוכת AUSA בארה"ב כדי להציג את מערכת ספייק MCLU2, שמאפשרת לשגר טילי ספייק LR2 ממשגרי TOW שנמצאים בשימוש צבא ארה"ב. עם זאת, יש הבדל מהותי בין התאמת טכנולוגיות ביטחוניות קיימות ישראליות לבין ניהול המו"פ והחדשנות בארה"ב.
תוצאות בחירות האמצע בארה"ב יהיו מכריעות
מזכר הבנות נחתם בין ממשלות אבל בכל חוק תקציב אמריקאי, הקונגרס נדרש לאשר גם את הסיוע לישראל.
כשבחירות האמצע מעבר לפינה, קיים חשש מהותי לגבי הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים ובסנאט. אם הרוב יעבור לצד הדמוקרטי אז לא רק שזו תהיה בשורה בעייתית לנשיא דונלד טראמפ לקראת השנתיים האחרונות שלו בתפקיד, הדבר עלול להוביל לסיטואציה שבה גם אם יהיה מזכר הבנות מ־2029 והלאה - חברי הקונגרס האנטי־ישראלים המתרבים במפלגה הדמוקרטית יציבו מכשולים מדי שנה בפני הסיוע לישראל. ואם אכן כך, זו תהיה בעיה מתמשכת עד לבחירות האמצע הבאות, שיתקיימו ב־2030 - עם נשיא חדש.
ממשרד הביטחון לא נמסרה תגובה.
