לקוחה ראשונה במזרח הרחוק למערכת יירוט הרחפנים הישראלית

תאילנד רכשה את מערכת ארבל נגד רחפנים של ‎IWI‎ (מפעלי נשק לישראל), כך נודע לראשונה לגלובס. הכניסה של ארבל לשירות מבצעי בתאילנד היא הראשונה במזרח הרחוק, לאחר שהוטמעה או נמצאת בשלבי הטמעה בכ־25 מדינות אחרות. בד בבד, החברה הישראלית מקיימת מגעים עם גורמים צבאיים נוספים בתאילנד בנוגע להזמנה נוספת של מערכות ארבל נגד רחפנים, וכן בכמה מדינות נוספות במרחב, שצפויות להבשיל בתוך חודשים ספורים.

● למרות האיום הטורקי: יוון נערכת לחדש את פרויקט כבל החשמל לישראל
● השיעור העסקי משוד התכשיטים הגדול בלובר

ארבל היא מערכת בקרת אש ממוחשבת שנועדה לשפר דרמטית את הקטלניות וההסתברות לפגיעה במטרה. בעת לחיצה על ההדק, הכדור הראשון נורה באופן מכני, כמו ברובה רגיל. השארת ההדק לחוץ מפעילה את המערכת, שמווסתת את קצב האש לקצב מיטבי, ומייתרת את הצורך של הלוחם בלחיצה חוזרת על ההדק ובתפעול הדק מורכב. בדרך זו מתאפשר ליורה להתמקד במעקב אחר המטרה על מנת לנטרלה.

 מערכת נשק מתוצרת חברת IWI / צילום: IWI

בניגוד לפתרונות אחרים נגד רחפנים, שמחייבים שימוש בפלטפורמות נוספות או חיישנים מיוחדים, הארבל משולבת ישירות בנשק האישי של הלוחם, ללא צורך בציוד חיצוני ועם הכשרה קצרה. המערכת שפותחה בתצורת "חבר והפעל" (‎Plug-and-Play‎). על בסיס החלפת הרסיבר התחתון של רובה בלבד, מתאפשר ללוחמים להמשיך ולתפעל את הרובה המוכר להם ובתחמושת סטנדרטית בקליבר ‎5.56‎ מ"מ, מבלי ללמוד להפעיל או לשאת פלטפורמת נשק חדשה או נוספת. המערכת אינה תלויה בסוג הכוונת, ולכן מתאימה למגוון רחב של אמצעים אופטיים כגון מכוונות השלכה, טלסקופים, כוונות תרמיות ומערכות לראיית לילה, בהתאם לתצורת הנשק המועדפת על היורה.

שתי אפשרויות רכישה, והבחירה של תאילנד

IWI‎ מציעה שתי אפשרויות לרכישת מערכות ארבל נגד רחפנים: כמערכת המשולבת בנשקים שמייצרת החברה‎, או כמערכת שמוטמעת בנשק הקיים של הלקוח. משרד ההגנה של תאילנד בחר באפשרות השנייה, שביצעו צוותי IWI, וכללה את החלפת הרסיבר התחתון של הרובה הקיים ברסיבר תחתון תואם, שבו מוטמעת מערכת הארבל נגד רחפנים.

הבחירה התאילנדית ב־IWI מושפעת, קרוב לוודאי, משיתוף הפעולה הקרוב בין משרד ההגנה בבנגקוק לבין החברה הביטחונית הפרטית. בהסלמה האחרונה של תאילנד מול קמבודיה לפני פחות משנה, ניכר עד כמה הרובים מתוצרת החברה הישראלית נפוצים בחזית, בהם רובי תבור X95, גליל ACE 23-N, ונגב.

ככלל, IWI היא חלק מקבוצת SK בבעלות סמי קצב, שכוללת כמה חברות ביטחונית. IWI מוכרת מהעוזי, אבל SK כוללת, בין השאר, גם את חברת הכוונות מפרולייט; קמרו טק שמאפשרת לראות דרך קירות; ומספנות ישראל. הקבוצה שכוללת גם את חברת אלבו היוונית, מונה כ־2,000 עובדים, ומספקת מוצרים ליותר מ־60 מדינות.

"רחפנים טקטיים קטנים הפכו לאיום ישיר, הולך וגובר על לוחמים בשדה הקרב", מסכם רונן חמודות, משנה ליו״ר קבוצת ‎SK‎. "פיתחנו את מערכת הארבל נגד רחפנים כדי להעניק ללוחמים אמצעי יעיל להתגוננות נגדם, המספק לכוחות חמושים יתרון טקטי חיוני בזירות לחימה שהופכות ליותר ויותר מורכבות".

המנוע לצמיחת תקציבי הביטחון באסיה

העסקה החדשה של IWI משקפת לא רק את השאיפה הבינלאומית למציאת פתרונות ליירוט רחפנים, כי אם גם את צמיחת תקציבי הביטחון במדינות אסיה - בצל האיום הסיני. במקרה של התאילנדים, עומדת על הפרק גם המתיחות עם קמבודיה. כפי שפורסם בגלובס באוגוסט, במערכת הביטחון הישראלית צפו גל הזמנות מאסיה ברבעון האחרון של השנה, בעקבות החשש מפלישה סינית בעתיד הקרוב לטייוואן.

תאילנד מפעילה אמצעים רבים מתוצרת ישראל, כולל מל"טים מסדרת הרמס של אלביט, ומערכת ברק MX של התעשייה האווירית שנמכרה לבנגקוק בשנה שעברה, לפי דיווחים, תמורת כ־3.44 מיליארד באט (כ־108 מיליון דולר). התאילנדים, שמשתמשים גם באמצעים סיניים, חוו השנה אכזבה מטנק המערכה VT-4, שלפי דיווח באתר "דיפנס בלוג" סובל מבעיות מכניות וליקויים בתכנון, שמשתקפים בתרגילים ובפעילות מבצעית כאחת ובעת פעילות ממושכת. בגין זאת, בבנגקוק רואים בטנקים ישנים יותר שברשותם, בין שמתוצרת אמריקאית ובין שמתוצרת אוקראינית, אמינים יותר.

המנוע הגדול מאחורי צמיחת תקציבי הביטחון באסיה צפויה בשנים הקרובות להיות יפן. בצל התוקפנות הסינית הגוברת בשנים האחרונות, יפן הגדילה את תקציב הביטחון שלה בשנים 2026-2020 בלא פחות מ־25%: מכ־48 מיליארד דולר לכ־60 מיליארד דולר. טוקיו שמאז סיום מלחמת העולם השנייה נמנעה מהתעצמות צבאית, רוצה כיום לרכוש כמעט הכול: טילים ארוכי-טווח, מערכות הגנה אווירית, לוויינים, לחזק את יכולות ההגנה הימיות במערב האיים, ואמצעים בלתי מאוישים.

יפן בחנה בשנה שעברה רכש של מל"ט הרון MK II מתוצרת התעשייה האווירית, כחלק מתקציב מיועד של 1 טריליון ין (כ־6.3 מיליארד דולר) לרכש מל"טים. אמצעים נוספים שנבחנו הם למשל מתוצרת טורקיה, וכבר ב־2025 ניכר גם עד כמה בטוקיו לא מהססים להשקיע סכומים נאים בעסקאות בודדות. כך, למשל, הם סגרו עסקה של 261 מיליון דולר לטובת רכש מל"טים אמריקאים מדגם MQ-9B סיגרדיאן, לצורך משימות איסוף בים.

בכל הנוגע לישראל, כפי שנחשף בגלובס בספטמבר, בכירים בתעשיות הביטחוניות היפניות, סוכנים, אנשי חברות וגורמי ממשל, הגבירו לאחרונה את פעילותם כאן, במטרה לסגור עסקאות אסטרטגיות בין הצדדים בתוך חודשים ספורים. המגמה הזו היא שהובילה את האגף לייצוא ביטחוני (סיבט) במשרד הביטחון לקיים באותו החודש סמינר מקצועי, שעסק בהזדמנויות ובכלים המעשיים לפעילות בשוק הביטחוני היפני. בסמינר, בהובלת ראש סיבט תא"ל (מיל') יאיר קולס ובהשתתפות מנהל המחלקה המדינית במשרד החוץ ושגריר ישראל לשעבר ביפן גלעד כהן, נטלו חלק נציגי חברות סחר ויצרניות יפניות וכ־70 חברות ישראליות.