לפני כשבוע נפתחה בטקס רשמי מרפאת הדסה בלימסול, קפריסין, בנוכחות ובברכת נשיא המדינה, אבל אז האירוע החל להסתבך. במשרדי הבריאות והאוצר טענו שלא היה להם מושג על המהלך, והמודל העסקי עצמו נותר לא ברור. מה בדיוק נפתח תחת שם המותג הדסה, ואיך זה קשור למיזמים אחרים של בית החולים ברוסיה ובמקסיקו?
● במקביל לבחירות: שלל כנסים שמביאים אקדמאים מחו"ל לישראל
● שיבא יוצא למחקר ענק על האיבר שהוזנח במשך עשרות שנים
● בית החולים קפלן: חשד כי נלקחו תרומות דם ממטופלים למחקר ללא הסכמתם
הישראלים מאחורי המיזם
לפני שנצלול לחילופי ההאשמות בין הדסה למשרדי הבריאות והאוצר, ננסה להבין מה המיזם אומר. לפי התוכנית, בשלב הראשון צפויה להיפתח קליניקה רפואית בלימסול, העיר השנייה בגודלה בקפריסין ומרכז תיירות. בהמשך הכוונה היא לפתוח בית חולים מלא בניקוסיה.
לפי גורמים המקורבים להדסה, המיזם הוא בבעלות קפריסאית. בית החולים לא יחזיק מניות במיזם, ורופאי הדסה לא יועסקו בו. הם כן יבצעו הכשרות לרופאים המועסקים בקליניקה ויוכלו להרוויח מייעוץ לרופאי בית החולים הקפריסאי. חלק מההכנסה תגיע גם לבית החולים.
בהדסה גם מקווים שהפרויקט הקפריסאי יהיה אפיק שדרכו תגיע לבית החולים בירושלים תיירות רפואית לבית החולים הירושלמי. זאת לאחר תקופת המלחמה שבה תיירות רפואית לישראל הלכה ופחתה.
באתר המיזם בקפריסין מוצגת תוכנית שאפתנית: קמפוס רפואי בניקוסיה שיקום עד 2027, הכולל בית חולים מלא עם כל ההתמחויות המובילות, מרכז שיקום, דיור מוגן, אזור מסחרי, מלון למשפחות ועוד 210 דירות לכלל הציבור ולאנשי צוות.
ההקמה בפועל תבוצע על ידי חברה בשם Osopil, הרשומה על שם הישראלים דוד אלסטר ואלי ישראלי. ישראלי היה ממייסדי קניון מול ים באילת ומכר אותו לקבוצת עזריאלי.
מי לא ידע על קיומו של הפרויקט?
ההודעה על המיזם הקפריסאי הקפיצה את משרד הבריאות. בהדסה אמנם טוענים שהפרויקט בקפריסין הוא למעשה מימוש של חוזה ישן, שמשרד הבריאות היה אמור להיות מודע אליו, אבל במשרד הבריאות אומרים שהוא יצא לדרך ללא ידיעתם ודורשים כעת לבחון את המודל העסקי שלו.
במערכת הבריאות הביעו חשש שחוסר ההיכרות של הדסה עם שוק הנדל"ן הקפריסאי יוביל לכך שהם לא ידעו בדיוק מי שותף איתם במיזם. מבית החולים נמסר כי הוא ביצע השקעה משמעותית בבדיקת נאותות הן ליזמי הפרויקט הקפריסאים והן לכל המשקיעים שגייסו לתמוך בפעילותם, כדי למנוע אפילו חשש קל לכך שהפעילות בעייתית או משמשת למטרות לא ראויות.
משרד הבריאות גם רואה פוטנציאל לזליגה של משאבים ממערכת הבריאות הציבורית הישראלית לטובת מטופלים זרים, אולם, גורמים מקורבים להדסה ציינו כי "אין חוק או תקנה שאומרים שרופאים בבתי חולים ציבוריים בישראל לא יכולים לעבוד מול חו"ל כחלק משעות העבודה הפרטיות שלהם, ורבים עושים את זה. למעשה, שעות העבודה של רופא במערכת הציבורית מהשעה 15:00 הן 'חור שחור' מבחינת המערכת".
בתי חולים רבים בישראל מקיימים קשרי הוראה או תמיכה כלשהם עם גורמים מחו"ל, ויוצאים גם למשלחות הכשרה וסיוע. "בהדסה, כל שעות הפעילות של רופא מעבר לשעות הציבוריות שלו הן חלק מהשר"פ שלנו - ולכן אנחנו יודעים בדיוק מה הם עושים", מוסיפים הגורמים.
המתח בין הצדדים אינו אירוע חד פעמי. הדסה, כבית חולים ציבורי לא־ממשלתי שנקלע לאורך השנים למשברים תקציביים, נוטה ל"בדיקת גבולות" מול המדינה. בית החולים טוען שהוא מופלה על ידי המדינה בהשוואה לבתי החולים הממשלתיים, ועושה מה שהוא יכול כדי להתקיים באופן עצמאי. במקביל, הוא נשען על המדינה כדי להיחלץ ממשברים. במסגרת תוכנית ההבראה הגדולה שנחתמה מולו ב־2014 והסתיימה ב־2020, הזרימה המדינה לבית החולים 1.4 מיליארד שקל בתמורה להידוק הפיקוח על פעילותו. כיום, מציינים בהדסה, כי הגרעון ב־2025, למרות המלחמה, ע"פ הדוחות המבוקרים הוא כאחוז וחצי ממחזור הפעילות השנתית.
בנוגע למיזם הנוכחי, בהדסה טוענים שהפעילות בקפריסין מבוססת על הסכם שנחתם כבר ב־2016, המאשר התקשרויות של הדסה מול שלוש מדינות: רוסיה, קפריסין ומקסיקו. ההסכם נחתם על ידי מנכ"ל הדסה אז, פרופ' זאב רוטשטיין, ולפי כתבה של שי ניב בגלובס ב־2018, דירקטוריון הדסה וגם החשב המלווה של בית החולים מטעם המדינה שמעו על כך בדיעבד. כך או כך, אומרים היום בהדסה, מ־2018 ההסכם מוכר היטב למשרד הבריאות.
הפעילות במוסקבה צומצמה
בפארק החדשנות Skolkovo שבמוסקבה אכן הוקם בית חולים תחת שם המותג הדסה. הפעילות בו התקיימה עד היום מתחת לרדאר התקשורתי. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ביקש אז להקים במקום קומפלקס של בתי חולים בינלאומיים, שיטפלו בחולים בהתאם לפרוטוקולים המקובלים במדינות המוצא של כל בית חולים, גם אם אלה טרם אושרו ברוסיה. הקונספט פותח יחד עם חברת הייעוץ Boston Consulting Group. הדסה מוסקבה היה בית החולים הראשון שהוקם במקום, וגם היום הוא נחשב העוגן של הקומפלקס.
כעת בית החולים במוסקבה בבעלות Medscan, שותפות של איש העסקים הרוסי יבגני טוגולוקוב (Evgeny Tugolukov) ושל תאגיד הגרעין הממשלתי הרוסי רוסאטום (Rosatom). על פי ראיון עם טוגלוקוב לרדיו RBC הרוסי ב־2025, לקראת הנפקה אפשרית של מדסקאן, הדסה מוסקבה נחשב אז לקליניקת הדגל של החברה, עם הכנסות של 5 מיליארד רובל (אז כ־50 מיליון דולר) ב־2024. ברוסיה הפרויקט נחשב להצלחה, והוא נושא את שם הדסה בגאווה.
גורמים מקורבים להדסה מסרו שאין להדסה מניות בבית החולים, ושהקשר עם המיזם מצומצם מאוד. תחילה, היו מגיעים רופאים מהדסה לטיפולים בבית החולים, אך עם תחילת מלחמת רוסיה־אוקראינה, הקשר פחת משמעותית. מאחר שהדסה בבעלות עמותה אמריקאית, סביר שעל רקע המלחמה היה עדיף לה לצמצם את הקשר עם רוסיה.
משרד הבריאות ציין במכתב להדסה שבו דרש הבהרות לגבי בית החולים בקפריסין, כי הדסה חשוף לשיפוי של 30 מיליון דולר לרופאים בבית החולים הרוסי, וכי זו דוגמה לנושאים שמשרד הבריאות צריך להכיר ולהסכים עליהם. מהדסה נמסר כי השיפוי הוא לרופאים ישראלים של הדסה החשופים לפרויקט (כיום פחות מבעבר, כאמור). הוא נובע לדבריהם מכך שחברות הביטוח הבינלאומיות הפסיקו לעבוד ברוסיה.
ומה לגבי מקסיקו? התוכנית הייתה לבנות שם ביה"ח גדול תחת המותג הדסה. זה עדיין לא קרה, אם כי בהדסה לא שוללים זאת. היום הפעילות מתקיימת בעיקר מול הקהילה היהודית, בבדיקות גנטיות ייעודיות שפותחו בהדסה, כחלק מתוכנית עזרה לקהילה המקומית שתווכה על ידי התורמים היהודים של בית החולים. הדסה מבצע את הבדיקות הללו כחלק מפעילות התיירות הרפואית.
בשבועות הקרובים צפויים נציגי בית החולים הדסה ומשרדי הבריאות והאוצר להיפגש להצגת התוכנית במלואה ושמיעת הערות. זאת על רקע הבחירות הקרובות, שעשויות להוביל לשינויים בצמרת המשרדים הללו, ובהתאם גם לשינוי הגישה לגבי הקשר בין מערכת הבריאות הפרטית והציבורית.
