עסקה היסטורית ששמה את התעשייה הישראלית על מפת הקוונטום העולמית. אינטל רוכשת את קלאסיק (Classiq) מרחוב דובנוב בתל אביב, חברה שפיתחה מערכת הפעלה למחשבים קוונטיים, בסכום של 2.2 מיליארד דולר. זו עסקת הרכישה הגדולה ביותר בתחום המחשוב הקוונטי מאז ומעולם, והרכישה הגדולה ביותר של אינטל בישראל מאז עסקת מובילאיי ב- 15.3 מיליארד דולר בשנת 2017.
● ממעבדה סודית בתל אביב: החוקרים שגייסו 20 מיליון דולר כדי לשנות את עולם ההשקעות באמצעות AI
● החברה הישראלית שמשתפת פעולה עם אנבידיה: נהפוך ליוניקורן בקרוב
הרכישה מהווה לא רק הימור של אינטל - חברה שעוסקת בעיקר בפיתוח של שבבי ליבה וייצורם למחשבים ושרתים - על שוק המחשוב הקוונטי, אלא גם על כניסה לעולם מערכות ההפעלה. במידה רבה, מזכירה העסקה את רכישת אנדרואיד על ידי גוגל. אנדרואיד היתה מערכת הפעלה חלוצית לטלפונים ניידים, והיא אפשרה לגוגל להכנס בזמן מהפכת המובייל למכשירים ניידים רבים ואגב כך לשלוט בהיבטי החומרה שלהם.
קלאסיק, שנוסדה על ידי המנכ"ל ניר מינרבי ועל ידי יהודה ואמיר נווה - אב ובנו המשמשים כסמנכ"ל הטכנולוגיות וסמנכ"ל המוצר בהתאמה, תהפוך למרכז הפיתוח העולמי של אינטל בתחום הקוונטי. מעבר להיותה רכישת הקוונטום הגדולה בהיסטוריה - זו עסקת הרכישה של חברת קוונטום ישראלית, וגם הפעם הראשונה שבה חברת ביג טק קונה טכנולוגיה בתחום.
קלאסיק, שדורגה ב-2022 ברשימת עשרת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס, מכנה את עצמה ה"מיקרוסופט" של העולם הקוונטי בזכות מערכת הפעלה שפיתחה המאפשרת להריץ אלגוריתמים מורכבים על גבי מחשבים קוונטיים מכל סוג.
מערכת ההפעלה אדישה למגוון המכונות הקוונטיות המפותחות על ידי עשרות חברות בטכנולוגיות שונות - אטומים, יונים כלואים, פוטונים, מוליכי-על, ננו-צינוריות פחמניות או רשתות טופולוגיות - כאשר גם כיום, קשה להעריך איזו טכנולוגיה תיגבר ותהפוך לסטנדרט בעולם המחשוב. התוכנה שלה רצה מעל המעבדים הייעודיים להפעלת מחשוב קוונטי של חברות קוונטום משינס הישראלית.
על גבי מערכת ההפעלה של קלאסיק מפתחים תוכנות שונות ליישומים שונים שעד כה אפיינו בעיקר מחשבי על. כמו מערכת ההפעלה ווינדוס של מיקרוסופט, קלאסיק מאפשרת למפתחי תוכנה לתכנן, לפתח ולבדוק תוכנות המיועדות למחשבים קווונטיים ולאחר מכן להריצם על גבי מחשבים אלה.
BMW, למשל, פיתחה על גבי המערכת של קלאסיק תוכנת סימולציות של נסיעת רכבים בתסריטים שונים בהם מורכבים חלקי הרכב מחומרים שונים. זאת, במטרה לחסוך בניסויים בתנאי מציאות. בנק HSBC פיתח אפליקציה לגילוי הונאות; הבנק האיטלקי אינטסה סאן-פאולו השיק יישום לתמחור אופציות בטווחי זמנים קצרים יותר, מה שמאפשר לו להרוויח יותר מכל עסקה.
לחברה עוד עשרות לקוחות מהתחום המסחרי כמו סיטיבנק, דלויט, ורולס-רויס, וכן מעל ל-600 לקוחות אקדמיים, בתחומי הפיזיקה והקוונטום, בהן מעבדות המחקר של MIT ושל UCL. מאז הקמתה לפני יותר משש שנים, הפכה קלאסיק לסטנדרט המרכזי בתוכניות קוונטום לאומיות ובמרכזים אקדמיים למערכת הפעלה קוונטית - דבר שסייע לה לאחר מכן כאשר מאות חוקרים יצאו מהמכונים האקדמיים לתעשייה ולקחו אותה עמם גם למגזר הפרטי.
היא מתחרה במערכת ההפעלה הקוונטית של IBM, שיצרה מובילות עולמית בתחום הקוונטי לאחר שהפסידה לענקיות אחרות מהפכות כמו המחשב האישי, הטלפון הנייד ומהפכת ה-AI. ענקית המחשוב אמנם השיקה את מערכת ההפעלה שלה לקוונטים, "קיסקיט", אחרי שהמערכת הישראלית כבר נפוצה בעולם האקדמי, אך היא מהווה עבורה תחרות חזקה כיום עבור לקוחות שמחפשות את המותג הבטוח. הגיוס החדש של קלאסיק נועד לסייע לה במאמצי השיווק והמכירות ובהתרחבות לטריטוריות נוספות. חברה נוספת המתחרה בקלאסיק היא הורייזן (Horizon Quantum Computing) שגייסה 22 מיליון דולר.
המרוויחים הגדולים
קלאסיק הוקמה ב-2020 ומאז גייסה 200 מיליון דולר. לפי ההערכה, נותרו בקופתה כ-100 מיליון דולר מתוך הגיוס שנעשה בשנה שעברה בהיקף של 137 מיליון דולר. אינטל הודיעה כי קנתה את החברה ב-2.3 מיליארד דולר, אך היקפה של קופת המזומנים מורידה בפועל את סכום הרכישה ל-2.2 מיליארד. אחד המשקיעים המוקדמים שלה הוא לא אחר מאשר ליפ בו טאן, מנכ"ל אינטל כיום והאיש שעומד מאחורי הרכישה הגדולה.
בסביבת החברה מודעים לביקורת על ההחלטה להימכר לאינטל. ענקית השבבים רכשה חברות רבות בישראל - בהן הבאנה לאבס ב-2 מיליארד דולר, מובילאיי ב-15 מיליארד דולר או גרנולייט ב-650 מיליון דולר - רוב הרכישות נכשלו. שילובן של כל החברות במוצרים של אינטל לא צלח ובמקרה של גרנוליייט, החברה אף נסגרה ועובדיה פוטרו.
עם זאת, בחברה בטוחים שליפ בו טאן, המנכ"ל מזה שנה וחצי, מביא עמו רוח חדשה של התאוששות כלכלית והבנה עסקית. השמועות כאילו אינטל חוזרת לייצר שבבים עבור אפל ועבור ענקיות טק, והחוזים עם ממשלת ארה"ב ומערכת הביטחון והחלל האמריקאית אחרות מפיחות רוח חיים במניה שלה, וזו עלתה בכ-140% מאז תחילת השנה, כאשר שוויה מתקרב לחצי טריליון דולר לאחר ירידה קלה מחודש יוני.
לפי רשם החברות, עולה שהמרוויחים הגדולים מהעסקה הם קרנות ההון סיכון אנטרי קפיטל (Entree Capital) של אבי איל ורן אחיטוב עם כ- 15% ממניות החברה (החזר של 330 מיליון דולר), וקרן טים אייט (Team8) עם כ-8% ממניות החברה, השקעה אותה מובילה שרית פירון, שתניב לקרן כ- 180 מיליון דולר. קבוצת הפניקס מסתמנת כבעלת המניות השלישית בגודלה בחברה עם כ-7% מהמניות, והיא תקבל מעל ל-150 מיליון דולר, פי עשר ביחס להשקעה המקורית שלה.
גם כלל שהשקיעה כ-5 מיליון דולר תכניס כמה עשרות מיליוני דולרים, אך היא משקיעה קטנה יותר. המייסדים יהודה ואמיר נווה מחזיקים יחד כ-9% ממניות החברה בעוד שהמנכ"ל ניר מינרבי בכ-3.5% מהמניות. כלל העובדים מחזיקים באופציות המהוות כ- 15%-20% מכלל הון המניות והם צפויים לקבל, ככל הנראה, תגמולים נוספים לאחר עסקת הרכישה.
המתחרה המשמעותית
כאמור, מדובר בעסקת הרכישה הגדולה ביותר בענף המחשוב הקוונטי. החברה הישראלית עקפה את אוקספורד איוניקס (Oxford Ionics) שנמכרה בכמיליארד דולר ל-IonQ הבורסאית בשנה שעברה, ואת קוונטום סירקיטס שנמכרה ל-D-Wave, גם היא חברה ציבורית, תמורת 550 מיליון דולר מוקדם יותר השנה.
9 מתוך 17 רכישות הקוונטום שנספרו מאז 2022 נעשו על ידי IonQ - כאשר הרכישה הלילה (שני) היא הראשונה שמתבצעת, כאמור, על ידי ענקית טכנולוגיה אמריקאית. חברות ענק נוספות נמצאות כיום במרוץ הקוונטי וטרם ביצעו רכישות בנושא, המתקדמות שבהן הן גוגל ו-IBM שמפתחות שבב קוונטי המבוסס על מוליכי-על. אנבידיה בחרה שלא לפתח מחשב קוונטי משלה - היא משווקת מערכת הפעלה בשם Cuda Quantum אך בפועל משתמשת בה כגשר לסימולציה קוונטית הנעשית על ידי המעבדים הגרפים הסטנדרטיים שלה, או כשער למחשבים קוונטיים של חברות אחרות.
הרכישה מסמנת את ישראל כאחת ממוקדי הפיתוח המרכזיים של טכנולוגית מחשוב קוונטי עולמית. כאמור, קלאסיק היא כיום מערכת ההפעלה הנפוצה ביותר למחשבים קוונטיים, כשהיא מתחרה באופן משמעותי רק ב-IBM בנישה הזו. שתי חברות נוספות נחשבות למובילות השוק: קוואנטום משינס (Quantum Machines) - החברה בעלת נתח השוק הגדול בעולם בשוק מערכות בקרה למחשבים קוונטיים; וקדמא (Qedma), שהוכיחה לאחרונה בניסוי משותף עם IBM יכולות תיקון שגיאות והפחתת "רעש" בזמן החישוב הקוונטי.
קוואנטום ארט הישראלית נחשבת למחתרה משמעותית לחברת Quantinuum האמריקאית הנסחרת בבורסה, בשוק מחשבי הקוונטים מבוססי היונים הכלואים; Qfactor ו-QXL פעילות בתחום האטומים הקפואים, האחרונה אף מפתחת חיישני מיקום וזמן ליישומים ביטחוניים; וקוואנטום טרנסיסטורס מפתחת שבב קווונטי מבוסס סיליקון.
רבות מהחברות נוסדו על ידי יוצאי מעבדות קוונטים במכון וייצמן, העברית או מאוניברסיטת תל אביב שנתקלו במחסום של תקציב וביקשו לגייס עשרות או מאות מיליוני דולרים עבור חברה סביב רעיון שמקורו אקדמי. רבות מהחברות הוקמו בסיוע של תוכנית הקוונטום הלאומית - שהגיע בשנה זו לסופה וכעת מצפים בתעשייה לחידושה לקראת חמש השנים הבאות ולגיוס מאות מיליוני שקלים מתקציב המדינה לצורך כך. בשנה זו לבדה השקיעה ממשלת ארה"ב 2 מיליארד דולר בתשע חברות קוונטום אמריקאיות ואוסטרליות.
