תוצאות הבחירות עדיין לא סופיות, וכפי שחוזרים ומזכירים באולפנים, יש לחכות לתוצאות האמת. אבל מה יקרה אחריהן? ובכן, אחרי הפרסום הרשמי של תוצאות הבחירות, הדבר הראשון שקורה הוא התייעצות הנשיא עם הסיעות. נציגי המפלגות השונות יגיעו למשכן הנשיא ויסבירו לנשיא יצחק הרצוג למה פלוני צריך להרכיב ממשלה. הדבר נעשה לצורך הטלת המשימה להרכיב ממשלה "על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך".
● המפלגה שקרסה וההפתעה הגדולה: מה למדנו ממדגמי הטלוויזיה?
● חכו עם המסקנות: מתי יהיו תוצאות סופיות?
על הנשיא להטיל את המשימה תוך שבוע מיום פרסום תוצאות הבחירות. מאחר שהכנסת מושבעת רק שבועיים לאחר הבחירות, פירוש הדבר הוא שההתייעצויות נעשות בדמדומיה של הכנסת היוצאת, אך החוק מדגיש שההתייעצות היא עם הרשימות בכנסת הנכנסת.
בפועל, לפעמים ההמלצות נעשות במסגרת מה שמסתמן כסיעות העתידיות, מבלי שהדבר עבר את כל הצעדים הפורמליים הנדרשים. לדוגמה, למרות שבבחירות 2022 הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם רצו ברשימה אחת, נציגי עוצמה יהודית ביקשו וקיבלו להגיע למשכן הנשיא בנפרד מהציונות הדתית. הפיצול לסיעות נפרדות התרחש, כאמור, רק לאחר שהכנסת הושבעה.
ומי יכול לקבל את המשימה להרכיב ממשלה? התנאי שהזכרנו קודם "אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך", הוא התנאי היחיד שקבוע בחוק (סעיף 7(א) לחוק יסוד: הממשלה). מדובר, בעצם, בשני תנאים: המועמד צריך להיות חבר כנסת, והוא צריך להסכים. זה כל מה מה שנקבע בחקיקה. לא 61 ממליצים, לא שיהיו יותר ממליצים מהמועמדים האחרים, והוא אפילו לא חייב להיות יו"ר מפלגה. המשמעות היא שמבחינה טכנית, הנשיא יכול להטיל את המשימה על כל מי שנבחר לכנסת.
כך שעל הנייר, שיקול הדעת של הנשיא חופשי למדי. לא פעם המפלגות הגדולות מנסות לטעון שיש להצביע להן כדי להבטיח שיקבלו את המנדט להרכיב ממשלה. זה לא לגמרי מנותק: כשב-1984 שמעון פרס קיבל 60 ממליצים (עדיין יותר משמיר), חלקם ממפלגות שלא התכוונו לשבת בממשלה, הנשיא חיים הרצוג הסביר שבנוסף ליתרון על שמיר גם עובדת היות המערך המפלגה הגדולה היוותה שיקול. עם זאת, ב-1983, 2009, ספטמבר 2019 ו-2020 המנדט ניתן למפלגה השנייה בגודלה, לאור העובדה שהיא קיבלה יותר ממליצים.
אך כאמור, החוק לא מחייב לספור ממליצים, והקו המנחה הוא להטיל את המנדט על מי שיש לו סיכויים גבוהים יותר. בפועל, בעשורים האחרונים אכן מי שהיה להם את מספר הממליצים הגבוה יותר קיבלו את המנדט ראשונים. כאן כדאי להזכיר שב-4 מתוך 5 מערכות הבחירות הקודמות, מי שקיבל ראשון את המנדט להקמת הממשלה - לא הצליח בסופו של דבר להקים ממשלה.
