ספירת הקולות נמשכת, ותמונת המנדטים עוד תוסיף להתבהר, אך כבר עכשיו מסתמן אתגר פיננסי משמעותי עבור המפלגות החדשות שלא יעברו את אחוז החסימה. מפלגות חדשות וקטנות נדרשות לגייס ערבויות במיליוני שקלים כדי לממן קמפיין, שכן החוק מגביל את גובה התרומות. הבולטות שבהן הן רשימת המילואימניקים והכלכלית בראשות יועז הנדל ופרופ' ירון זליכה, ורשימת עמך ישראל בראשות עופר וינטר.
● בקרוב עוברים לספירת המעטפות הכפולות. מי מרוויח מהן?
● מהמדגמים ועד תוצאות האמת: מה הסביר את הפער בין התחזיות למציאות?
באופן כללי, אם הרשימה נכשלת בקלפי, הערבויות עלולות להיחלט לכיסוי החובות. לכן, לצד אחוז החסימה, 3.25%, ניצב רף חשוב נוסף: מפלגה שמקבלת לפחות 1% מהקולות זכאית ליחידת מימון אחת, שבבחירות 2026 שוויה כ־1.835 מיליון שקל. ד"ר אסף שפירא, ראש התוכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר כי המנגנון נועד לאפשר למפלגות בעלות סיכוי ממשי להתמודד בלי לחשוש שהחמצה צרה של אחוז החסימה תותיר אותן ללא מימון. עם זאת, מי שלא תגיע ל־1% לא תקבל מימון כלל.
הערבויות של המפלגות
שתי הרשימות שהזכרנו יסיימו כנראה מעל הרף הזה, ושפירא אומר כי שתיהן צפויות לקבל את יחידת המימון בסך 1.835 מיליון שקל. ואולם, זה כנראה לא יספיק לה לכיסוי החובות. לפי הדיווחים למשרד מבקר המדינה, יועז הנדל גייס ערבויות בסך 3.9 מיליון שקל ותרומות של כ־256 אלף שקל, וירון זליכה גייס ערבויות בסך 3.2 מיליון שקל ותרומות של כ־398 אלף שקל. השניים לא נטלו הלוואות ישירות.
הרשימה המשותפת שלהם גייסה ערבויות פרטיות בסך כולל של 7.1 מיליון שקל ותרומות בהיקף של כ־650 אלף שקל. לא ידוע כמה מן הערבויות נוצלו בפועל, אך ייתכן שגם במקרה זה יידרש חילוט בהיקף משמעותי או גיוס מקורות נוספים. זליכה עצמו העמיד למפלגתו ערבות של 1.6 מיליון שקל.
לעומתם, עופר וינטר גייס ערבויות בסך 11.4 מיליון שקל, נטל הלוואות של כ־8.5 מיליון שקל וגייס תרומות של 42 אלף שקל בלבד. אם מפלגתו עמך ישראל ניצלה את מלוא הערבויות שגייסה, היא עלולה להישאר לאחר הבחירות בחוב של יותר מ־9.5 מיליון שקל. בהיעדר נכסים למימוש, תוכל המפלגה לנסות לגייס תרומות להחזר החוב, אך לדברי שפירא, "סביר מאוד להניח שחלק גדול מהערבויות הפרטיות שניתנו לה - יחולטו".
