הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
השאלה אם לאפשר להורים להביא לעולם ילד מזרעו של בנם שנפטר נדונה לא פעם בבתי המשפט. לרוב הקושי נעוץ בהוכחת רצונו של הנפטר להביא לעולם ילד יתום מאב, עם אישה שלא הכיר בחייו, כדי להותיר נכד להוריו ולהבטיח את המשכיות המשפחה.
בפסק דין חריג שניתן השבוע בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, רצונו של המנוח דווקא לא היה שנוי במחלוקת. הצעיר, ערבי נוצרי שנפטר מסרטן בטרם מלאו לו 21, הפקיד זרע בשני מרכזים רפואיים במהלך מחלתו, וציין במפורש כי הוא מעוניין שהוריו יחליטו על השימוש בזרעו. גם המדינה לא התנגדה לכך בתחילה, והמחלוקת התעוררה רק לאחר שנבחרה האם המיועדת, ויחד עם הורי המנוח ביקשה לאשר את הסכם ההולדה וההורות.
● 30 שנות מאסר לאחים אלכסנדר שהורשעו בסחר למטרות מין
● המשטרה סבורה: יש להעמיד לדין את נוה ואורנשטיין בפרשת התן וקח
האם המיועדת ובת זוגה הן יהודיות, המגדלות יחד ארבעה ילדים. לכל אחת מהן שני ילדים ביולוגיים, ובית המשפט הכיר בכל אחת מהן גם כאימם של ילדי בת זוגה. הקשר עם הורי המנוח נוצר באמצעות בת הזוג, העובדת עם אביו. ההסכם בין הורי המנוח לאם המיועדת נחתם על בסיס חוות דעת מטעם השירות למען הילד, ונקבע בו במפורש כי האם המיועדת תהיה האחראית היחידה לילד מבחינה משפטית, ואילו בת זוגה תמלא תפקיד אימהי ורגשי, ללא מעמד משפטי כהורה, ומבלי לפעול לקבלת מעמד כזה. כמו כן, האם המיועדת התחייבה לחשוף בפני הילד את זהות אביו ואת סיפור חייו בליווי מקצועי.
המדינה התנגדה לבקשה. לטענתה, גם אם בת הזוג לא תוכר רשמית כאם, בפועל הילד יגדל עם שתי דמויות אימהיות, ובה בעת המנוח יוכר כאביו, כך שתיווצר הורות משולשת, האסורה על פי חוק. עוד טענה המדינה כי ההבדלים בין הילד לארבעת אחיו בהיבטי הדת, השייכות וזהות ההורים אינם משרתים את טובתו.
הורי המנוח מאידך הדגישו את יכולתה של המשפחה להתמודד עם האתגרים הצפויים, ואת קיומן של משפחות אחרות במבנה דומה. הם ציינו גם את הקושי למצוא אישה ערבייה נוצרייה ללא בן או בת זוג, שתסכים להרות מזרע בנם, וטענו כי ההתנגדות על רקע הבדלי הדת מפלה אותם.
עמדת המדינה התקבלה
על אף רצונו לסייע, התרשמותו החיובית מהצדדים להליך ומסביבתם, ולמרות שלדבריו ברור לו כי האם המיועדת ובת זוגה יוכלו להיות אימהות מיטיבות, מכילות ואוהבות, ללא כל דופי, בית המשפט קיבל את עמדת המדינה. גם לתפיסתו של בית המשפט, יווצר במקרה זה מבנה של שלושה הורים, שהדין אינו מכיר בו, שכן יהיו לילד אב ידוע שנפטר, אם ביולוגית, ואם נוספת שתגדל אותו.
עוד הביע השופט חשש, כי במקרה של פרידה בין בנות הזוג או פטירת האם הביולוגית, הילד לא ייהנה מההגנה המשפטית, הנובעת מהכרה באישה המגדלת אותו כהורה, בשונה מאחיו. בית המשפט ציין כי אמנם קשיים דומים עלולים להתעורר גם בהרכבים משפחתיים, שאינם כרוכים בהבאת ילד לעולם מזרעו של מנוח, אך הדגיש את ההבדל בין מציאת פתרון למצב קיים, לבין אישור מראש של מצב הטומן בחובו סיכון כזה. בית המשפט הביא בחשבון גם את הבדלי הדת, הלאום והזהות, לרבות העובדה שלילד יהיה שם משפחה שונה משל אחיו, וראה בהם אתגרים נוספים שיצטברו בחייו.
בסופו של דבר נדחתה הבקשה, אך בית המשפט לא חייב את הצדדים בהוצאות משפט. בהחלטתו הביע תקווה כי הורי המנוח ימצאו מועמדת אחרת, שתאפשר לממש את רצון בנם במסגרת החוק, והמליץ להרחיב את החיפוש בקרב קהילות שמרניות פחות של ערבים נוצרים, או לחלופין למצוא אם נוצרייה שאינה ערבייה.
