אחרי כשנתיים של תיאומים ומחלוקות, הוועדה לתיאום תשתיות במשרד האוצר הכריעה היום (ה') בסכסוך שבין רכבת ישראל לבין חברות הדלק קצא"א ותש"א והפרויקט (תת"ל 65א) יחזור להתקדם. בתוך כך, הוועדה מורה לרכבת ישראל ולחברות הדלק להתקדם בהעתקת קווי הדלק הנדרשת להרחבת מסילת החוף, גם אם טרם הוסדרו כל הזכויות בקרקע או נפתרו המחלוקות הכספיות. בהחלטה קבעה הוועדה כי הצדדים יחתמו על הסכמי הביצוע בתוך 30 יום, וכי לא ניתן יהיה להתנות את תחילת העבודות בהשלמת רישום הזכויות או בהסכמה על תשלומים נוספים.
● הזוכה במכרז להפעלת התחבורה הציבורית בבנימין ובמעלה אדומים
● 132 מיליון שקל על 5%: הושלם השלב השני ברכישת דן
הסכסוך נוגע לתוכנית להרחבת מסילת החוף, שבמסגרתה נדרשת העתקה של קווי דלק העוברים בתוואי המיועד לעבודות הרכבת. התוכנית אושרה בדצמבר 2023 ופורסמה ברשומות בינואר 2024. מאז ניהלו הרכבת וחברות הדלק תיאומים בניסיון להגיע להסכמות על העתקת התשתיות, אך חלק מהפערים נותרו פתוחים. ביוני 2026 פנתה רכבת ישראל לוועדה בבקשה להכריע במחלוקות.
במרכז הסכסוך עם קצא״א עמדה השאלה אם ניתן להתחיל בהעתקת הצינור לפני השלמת רישום זיקת ההנאה בקרקע החלופית. זיקת הנאה היא זכות המאפשרת שימוש מסוים בקרקע של אדם אחר, ובמקרה הזה נועדה להבטיח את האפשרות להניח את קו הדלק ולתחזק אותו. המחלוקת נוגעת, בין היתר, לקטע של כקילומטר שאמור לעבור בקרקעות פרטיות.
ברכבת טענו כי ניתן להתחיל בעבודות במסגרת ההפקעה הזמנית של הקרקע החלופית, ובמקביל לקדם את ההליך להסדרת הזכויות באופן קבוע. בקצא״א חששו כי אם הצינור יועתק לפני השלמת הרישום, וההפקעה הזמנית תסתיים לפני הסדרת הזכויות, החברה עלולה להיוותר ללא הגנה קניינית מספקת. בין היתר, הדבר עלול להקשות על הגישה לצינור לצורכי תחזוקה ועל מימוש זכויותיה בשטח.
הוועדה דחתה את טענת קצא״א שלפיה אינה מוסמכת להכריע במחלוקת, וקבעה כי האינטרס הציבורי בקידום תשתיות לאומיות מצדיק את התערבותה. היא קיבלה את עמדת הרכבת שלפיה דחיית המקטעים הבעייתיים עלולה לגרור עיכובים ושיבושים בפרויקט. לפי חברת הבקרה ההנדסית מטעם המדינה, אם ההסכמים עם חברות הדלק לא ייחתמו בחודשים הקרובים, גם השלמת עבודות התשתית באמצע 2028 אינה צפויה להתממש.
בהתאם לכך, הוועדה הורתה כאמור לרכבת ולקצא״א לחתום בתוך 30 יום על הסכמי הביצוע למקטעים שכבר הוסכמו, ללא התניה בהשלמת רישום זיקת ההנאה. במקביל, רכבת ישראל תידרש להגיש בתוך 60 יום את המסמכים הנחוצים לקידום הפקעת זיקת ההנאה, ולפעול להשלמת הרישום בתוך שנה לכל היותר.
המחלוקת רחוקה מלהסתיים
מחלוקת נפרדת נוגעת לתש״א, שדרשה תשלומים נוספים עבור ניהול הנדסי ופיקוח על העתקת התשתיות. הצדדים כבר הסכימו על תוספת של 15% עבור הוצאות בלתי צפויות מראש ועל תקורות בשיעור 16%, אך נותרו חלוקים על עלויות הניהול והפיקוח. הוועדה הסתייגה מדרישות תש״א, בין היתר לנוכח שיעור התקורות שכבר הוסכם, אך לא הכריעה בגובה התשלומים. היא הורתה לצדדים לחתום על הסכמי הביצוע בתוך 30 יום גם בלי לפתור את המחלוקת הכספית.
בנוסף, הצדדים חלוקים על האחריות לבדיקת קרקע החשודה כמזוהמת בעת נטישת קווי דלק ישנים. תש״א ביקשה שהאחריות תחול עליה רק אם יימצא כי הזיהום נגרם מפעילותה, ואילו הרכבת ביקשה מנגנון שיאפשר להכריע במקרים שבהם מקור הזיהום אינו ברור. גם בסוגיה זו לא התקבלה הכרעה סופית, והוועדה קבעה כי ניתן יהיה להביא את המחלוקת להכרעתה בנפרד.
ההחלטה אינה מסיימת את כל המחלוקות בין החברות, אך היא מבקשת למנוע מהן להפוך לחסם נוסף בפרויקט. כעת, לאחר שהוועדה קבעה כי העבודות צריכות להתקדם במקביל להסדרת הזכויות והעלויות, נותר לראות אם הצדדים יעמדו בלוחות הזמנים שנקבעו ואם ניתן יהיה לשמור על יעד השלמת עבודות התשתית באמצע 2028.
מנכ"ל משרד האוצר ישראל מלאכי העומד בראשות הועדה: "פעלנו להכריע בסכסוך מתוך תפיסה לפיה יש חשיבות עליונה להסרת חסמים ולהאצת פרוייקטים לאומיים. קיבלנו את ההכרעה באופן מקצועי כשטובת פיתוח תשתיות המדינה וטובת האזרחים והנוסעים בתחבורה הציבורית לנגד עיננו. הועדה נועדה לממש את המדיניות הזו וכך אנו עושים היום. אני רוצה להודות לחברי הוועדה ובפרט לעו"ד דודי קופל היועץ המשפטי, לאנשיו ולאגף התקציבים במשרד האוצר".
