התעשייה האווירית נמצאת על סף זכייה בחוזה בהיקף של כ־905.7 מיליון דולר בהודו, להסבת שישה מטוסי נוסעים למטוסי תדלוק עבור חיל האוויר המקומי. כך עולה מדיווחים בתקשורת ההודית ובאתרי דיפנס. החברה הישראלית, שנחשבת לאחת המובילות בעולם בתחום הסבת המטוסים, היא היחידה שהצעתה אושרה כמועמדת במכרז בניו דלהי, שאליו ניגשו גם חברות רוסיות ואירופיות.
● 4.4 טריליון דולר עד 2035: תעשיית הביטחון העולמית שוברת שיאים
● כך הפכה קוריאה הצפונית לאיום הגדול ביותר של בורסות הקריפטו
במידה ואכן ההודים יבחרו בהצעה הישראלית, התעשייה האווירית תסב שישה מטוסי בואינג 767, תוך התחייבות שלפחות 30% מהעבודה תתבצע בהודו. השותפה ההודית בהסכם, לפי פרסומים קודמים במדינה, צפויה להיות חברת HAL (Hindustan Aeronautics Limited).
התעשייה האווירית צברה ניסיון רב בפעילות בהודו, בהתאם לחזון Make in India של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי. במרץ 2024 השיקה התעשייה האווירית חברת־בת הודית בניו דלהי - Aerospace Services India (ASI). החברה הוקמה במסגרת שיתוף־הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו (המקביל של מפא"ת וסיב"ט). ASI מעסיקה 50 עובדים, 97% מהם אזרחי הודו. משרדי החברה נמצאים בניו דלהי, אך היא פרסה סניפים ברחבי תת־היבשת.
חברת ASI מבצעת עסקאות במטבע ההודי, הרופי, והיא החברה היחידה העוסקת במערכת ההגנה האווירית לטווח בינוני (MRSAM). מדובר במערכת מתקדמת המספקת הגנה מפני מגוון איומים אוויריים ונמצאת בשימוש הצבא ההודי, חיל האוויר וחיל הים של המדינה. המערכת כוללת מכ"ם מסוג Phased Array, מערכת פיקוד ושליטה, משגרים ניידים ומיירטים. מערכת MRSAM פותחה בשיתוף פעולה בין התעשייה האווירית ל־DRDO עבור מערכת הביטחון ההודית.
ראשונה בטבלת היצוא
בניו דלהי רואים בהסכם עסקה אסטרטגית, משום שכיום חיל האוויר ההודי מתבסס על שישה מטוסי תדלוק מדגם איליושין 78-II, שאינם מספקים את צרכיו, הן מבחינה איכותית והן מבחינה כמותית. בשנים האחרונות ניסו ההודים לרכוש מתדלקים חדשים אך נתקלו בעיכובים בשל עלויות וקשיים טכניים, ולכן פנו לאפשרות של הסבת מטוסים. לפי שעה, ההודים מצאו פתרון ביניים בדמות חכירת מטוסי תדלוק.
בין כה וכה, ההבדלים בין איליושין 78-II לבין בואינג 767 גדולים. אורך המטוס הרוסי 47 מטר, מוטת הכנפיים 51 מטר, והוא כולל צוות של שישה. כושר הנשיאה שלו 100 טונות, והוא מסוגל להזרים 2,000 ליטר לדקה. המהירות המקסימלית שלו כ-850 קמ"ש והטווח כ-7,200 ק"מ.
לעומת זאת, ל-767 יש חמש גרסאות, כשאורכו 61 מטר ומוטת הכנפיים 52 מטר. הצוות שלו קטן בהרבה: שני טייסים, ומפעיל המתדלק. כושר הנשיאה שלו כ-67.1 טונות, והוא מסוגל להזרים כ-4,000 ליטר בדקה. המהירות המקסימלית שלו כ-920 קמ"ש, וטווח הפעילות כ-12 אלף ק"מ.
ההסכם החדש צפוי להיות אחד הגדולים שנחתמו אי פעם בין ישראל להודו. העסקה הגדולה ביותר עד כה הייתה מכירת מערכות ברק 8 (MRSAM) להודו באפריל 2017, תמורת כ־1.6 מיליארד דולר. כחודש לאחר מכן נמכרו להודו טילי ברק 8 בגרסה הימית, תמורת כ־630 מיליון דולר נוספים.
לאורך השנים האחרונות, ניו דלהי התייצבה כלקוחה הבכירה של התעשיות הביטחוניות הישראליות. מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) עולה כי כ־29% מהיצוא הביטחוני בין השנים 2021-2025 הגיע אל ההודים, שהותירו לעצמם את הבכורה על אף עסקת הענק למכירת מערכת חץ 3 לגרמניה תמורת כ־3.5 מיליארד דולר, שהביאה את גרמניה לנתח של כ־21% מעוגת היצוא.
התעשייה האווירית, כאמור, נחשבת למובילה עולמית בתחום הסבת מטוסים, שלרוב הוא אזרחי במהותו. במרבית המקרים החברה מסבה מטוסי נוסעים למטוסי מטען. בספטמבר 2025 הודיעה התעשייה האווירית כי השלימה בהצלחה את תהליך ההסבה של מטוס בואינג 777 מתצורת נוסעים לתצורת מטען, והפכה לראשונה בעולם שמקבלת מרשויות התעופה האזרחיות בארה"ב (FAA) ובישראל (CAAI) את ה־STC: רישיון להסבת מטוס נוסעים למטען.
לפני כשבוע הודיעה תע"א כי החלה, יחד עם חברת Ascent Aviation Services וחברת World Star Aviation, בהסבת מטוס בואינג 777-300ERSF ראשון מתצורת נוסעים לתצורת מטען באתר באריזונה, ארה"ב.
במסגרת שיתוף הפעולה, התעשייה האווירית מובילה את תוכנית ההסבות ואחראית על הפתרון ההנדסי, הטכנולוגיה ותהליכי ההסבה. חברת Ascent Aviation Services מעמידה את התשתיות ואת היכולות התפעוליות הנדרשות לביצוע ההסבות באתר באריזונה. חברת World Star Aviation, העוסקת בהחכרת מטוסים ומנועים ברחבי העולם, אחראית על תיאום הפעילות הקשורה להסבת המטוס הראשון שהגיע לאתר, בשיתוף פעולה עם התעשייה האווירית.
