תקציבי הביטחון בעולם הגיעו ב־2025 לשיא חסר תקדים של 2.9 טריליון דולר, 2.5% מהתוצר העולמי, בתום 11 שנות עלייה רצופות. כך עולה ממחקר חדש של דויטשה בנק, שמצא גם כי הכנסות מאה חברות התעופה והביטחון הגדולות בעולם חצה אשתקד, לראשונה, את רף הטריליון דולר, והרווחים קפצו ב־46% לסך חסר תקדים של 124.4 מיליארד דולר.
מחבר המחקר מרקוס מולר, מנהל תחום ה־ESG וראש משרד ההשקעות הגלובלי של דויטשה בנק, צופה כי בהתחשב בקצב צמיחת התקציבים בחמש השנים האחרונות, שעמד על ממוצע שנתי של 4.7%, הוצאות הביטחון הבינלאומיות יעמדו על כ־3.5 טריליון דולר ב־2030 ויותר מ־4.4 טריליון דולר ב־2035.
● המכשול בשיחות הסיוע: ארה"ב דורשת שליטה בידע הטכנולוגי של ישראל
● החות'ים תקפו מקומות קדושים, ובסעודיה מסלימים את הטון
מחד, מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) עולה, כי ארה"ב בעלת תקציב הביטחון הגבוה ביותר בעולם, עם 954 מיליארד דולר, הרחק מסין (336 מיליארד דולר) ומרוסיה (190 מיליארד דולר), אולם מולר קובע כי במוקד מגמת הצמיחה העולמית עומדת, דווקא, אירופה. לדבריו, תוכנית Readiness 2030 של האיחוד האירופי אמורה לגייס יותר מ־800 מיליארד אירו להשקעות ביטחוניות עד 2030, כולל הגנה אווירית, רחפנים וסייבר. לכך, הוא מוסיף את יעד נאט"ו ל־2035, של השקעה בשיעור 5% מהתוצר בתקציבי הביטחון עד 2035.
"הסכסוכים האחרונים האיצו משמעותית את הוצאות הביטחון, אך השפעתם חורגת מעבר להגדלת תקציבי הצבאות", אומר מרקוס מולר לגלובס. "פלישת רוסיה לאוקראינה עוררה הערכה מחודשת יסודית של מוכנות ההגנה האירופית והרתעה, בעוד שהסכסוך האחרון במזרח התיכון הדגיש נקודות תורפה סביב תשתיות קריטיות, נתיבי אספקת אנרגיה ונכסים צבאיים, במיוחד מטילים, רחפנים ואיומים א־סימטריים אחרים. סכסוכים אלה מעצבים מחדש את הרכב ההוצאות: ממשלות נותנות עדיפות להגנה אווירית מפני טילים, רחפנים, תחמושת, מודיעין, מעקב וסיור, ויכולות פיקוד ובקרה".
הצמיחה לא בגדר בועה
במחקרו, צולל מולר לנתונים מאחורי אותם תחומים, שמעניינים עבור רכש ביטחוני. בדויטשה בנק מציינים, למשל, כי אוקראינה חתמה במחצית הראשונה של 2026 על חוזים בתחום הרחפנים בסך כולל של יותר מ־7 מיליארד אירו והמחקר מעריך ששוק הרחפנים הצבאיים העולמי יצמח מכ־17 מיליארד דולר ב־2025 ליותר מ־50 מיליארד דולר ב־2035. בד בבד, שוק מערכות ההגנה מפני רחפנים צפוי לזנק מכ־2 מיליארד לכ־15 מיליארד דולר.
סוגיה חשובה היא שבדויטשה בנק מאמינים כי הצמיחה האדירה של החברות הביטחוניות אינה בועה, אלא צפויה להיות מגמה מתמשכת. הם מנמקים זאת, בראש ובראשונה, בהצעת תקציב הביטחון האמריקאי לשנת 2027, ששואפת להזניק את התקציב לכמעט 1.5 טריליון דולר. חלק מהותי מהסיבה היא השימוש הגדול באמל"ח מול איראן ב־2026, שבה כבר חצו את רף הטריליון בתקציב הביטחון - לכ־1.05 טריליון דולר.
בשיחה עם גלובס מסביר מולר כי "בהחלט יש תחומים שבהם הערכות השווי השתנו במהירות", אבל מדגיש שיש להבחין זאת מ"בועה ביטחונית" רחבה. מעבר לכך, במחקר הוא ממחיש כיצד שוקי המניות צפו חלק מהצמיחה הזו. בעוד שמדד חברות התעופה והדיפנס MSCI צמח ביותר מ־120% בחמש שנים עד אוקטובר 2026, מדד MSCI העולמי הרחב עלה בכ־80%.
עורך המחקר מרקוס מולר / צילום: DB PR (יח''צ דויטשה בנק)
נקודת החוזק של החברות הביטחוניות הישראליות על חלק משמעותי מיריבותיהן העסקיות הוא תו "קומבט פרובן": הוכח בשדה הקרב. כלומר, למדינות עוצמתיות כמו בריטניה וצרפת, לדוגמה, יש חברות ביטחוניות גדולות, ותיקות ואיכותיות, אבל עסקאות אסטרטגיות כדוגמת מכירת שלוש מערכות הגנה אווירית של רפאל והתעשייה האווירית ליוון תמורת 3.1 מיליארד אירו, או הכרזת אלביט על מכירת רקטות אקסטרא-MR ל"לקוח אירופי" בשבוע שעבר, שבגלובס נחשף כי מדובר באזרבייג'ן, משקפות זאת הן בהיבט ההגנתי והן בהיבט ההתקפי.
"החלל - תחום קריטי"
דויטשה בנק מפרטים במחקרם את השינוי העמוק שעברה הטכנולוגיה הביטחונית משלהי מלחמת העולם השנייה (1945) ועד היום. כך, בין השאר, לוחמת המידע עברה מהצפנות למעקב מבוסס AI; לתחומי הלחימה אוויר, ים ויבשה, התווסף הסייבר; ולוחמת האוויר עברה ממטוסי קרב ומפציצים, אל כלי טיס בלתי מאוישים.
"השינוי הטכנולוגי מעצב מחדש באופן מהותי הן את הרכב הוצאות הביטחון והן את המערכת האקולוגית התעשייתית הרחבה יותר", אומר מולר. "הסכסוכים האחרונים האיצו את ההשקעות ברחפנים, מערכות אוטונומיות, לוחמה אלקטרונית, אבטחת סייבר ומודיעין בזמן אמת, בעוד שבינה מלאכותית משמשת יותר ויותר למעקב, גילוי איומים, לוגיסטיקה ותמיכה בקבלת החלטות. החלל הופך אף הוא לתחום צבאי קריטי, שכן כוחות מודרניים תלויים בלוויינים עבור תקשורת, ניווט, מודיעין, מעקב והנחיית טילים. במקביל, יכולות סייבר, תשתית ענן ורשתות דיגיטליות מאובטחות הפכו לחלק בלתי נפרד מההגנה".
מהי התחזית ארוכת הטווח לתשואות חברות תעופה, חלל וביטחון?
"התחזית ארוכת הטווח שלנו נותרת חיובית, במיוחד עבור חברות אירופאיות, אם כי התשואות העתידיות צפויות להיות תלויות יותר בתוצאות הרווחים, ולא בהרחבת שווי נוספת. בתוך המגזר, אנו נוקטים כעת בגישה נייטרלית יותר לגבי חברות ביטחוניות אמריקאיות. תקציב הביטחון המוצע של ארה"ב לשנת הכספים 2027 עשוי לספק זרז משמעותי, אך יש אי־ודאות פוליטית סביב בחירות האמצע. לעומת זאת, התחזית עבור חברות מחקר ופיתוח אירופאיות נראית חיובית יותר. תחזיות אנליסטים אחידות מצביעות על כך שחברות אירופאיות יציגו צמיחה שנתית של כ־20% ברווח למניה בין 2026 ל־2028, משמעותית מעל שוק המניות האירופי הרחב יותר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
