בן סוכמן, מנכ"ל דפוס בארי הוביל את הפתיחה המחודשת של מפעל הדפוס מספר ימים אחרי טבח ה-7 באוקטובר, כדי להפיח חיים ותקווה ביישוב שנפגע באופן קשה ביותר במתקפה. בשיחה עם היועץ האסטרטגי תא"ל (במיל') אבי בניהו, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס, בשיתוף בנק דיסקונט והתנועה הקיבוצית, הוא מספר על ההחלטה שסימלה עבור הקהילה את תחילת התקומה והשיקום. מפעל הדפוס נוסד לפני 75 שנים והוא מהווה עוגן כלכלי של הקיבוץ ומספק כרטיסי אשראי, רישיונות נהיגה ושלל מוצרי דפוס.
● ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית: "נמצאים בכל מקום שיש בו צורך לאומי"
● ראש החטיבה הבנקאית בדיסקונט: "רואים בפתרונות לקיבוצים משימה"
"המחשבה שלי בתוך הממ"ד, בשעה שיורים סביבנו ומפציצים, הייתה איך מחר נמשיך לייצר כרטיסי אשראי. כבר עברנו אירועים כאלה. באותו שלב לא ידענו כמה חמור האירוע הולך להיות, אבל המחשבה שלי באותו בוקר ולמחרת הייתה איך לא מפסידים משמרת. בבארי המונח שלא מפסידים משמרת קיים המון שנים. הבנתי שיש לנו, להנהלת הדפוס, הזדמנות להסיט את המבט של הילדים ולתת תחושה של עתיד לקהילה, שנמצאת בשפל הכי גדול. פתאום יש לי הזדמנות".
איך זה עבד?
"גייסנו את הנהלת הדפוס. הרמתי טלפון למנהל כספים זוטר, אמרתי לו סמנכ"ל הכספים נרצח. אתה הסמנכ"ל החדש ואנחנו הולכים לפתוח את הדפוס. זה ריפוי של הקהילה. להגיע למלון בים המלח ולשבת בלובי כשאנחנו מקריאים את שמות הנרצחים והנחטפים, ואז להודיע שדפוס בארי הולך להיפתח פתאום יש לאנשים תקווה שאם נרצה לחזור בעתיד, יהיה לאן לחזור. פעם ראשונה שיש לאנשים תקווה, אולי לא הכל אבוד, אם נרצה לחזור למקום הארור הזה.
"זה ריפוי של הקהילה הזו, להגיע למלון בים המלח ולשבת בלובי כשמקריאים את שמות הנרצחים והנחטפים ואז להודיע לקהילה שדפוס בארי הולך להיפתח, ובפעם הראשונה יש לאנשים תקווה, אולי לא הכל אבוד, אם נרצה לחזור למקום הארור הזה אולי נוכל לחזור".
בארי הוא היישוב שנפגע באופן הקשה ביותר בשבת השחורה. 101 מחבריו נרצחו. 32 נחטפו. סוכמן איבד בטבח את אמו, את סמנכ"ל הכספים שחר צמח ז"ל, את אבשלום (אבשי) הרן ז"ל, עובדים נוספים ורבים מחבריו. על היום הנורא הוא מספר, "נכנסנו בשעה 06:30 לממ"ד, שמענו פיצוצים, ירי, צעקות בערבית". סוכמן שוחח עם אמו במשך שעתיים בטרם נרצחה. "מ-10:30 בערך, אמא שלי שנמצאת 150 מטר ממני מתקשרת ומספרת שנכנסו לה מחבלים הביתה. השיחה נמשכה קרוב לשעתיים. הם הציתו לה את הבית, הלכו וחזרו. בסוף ב-12:30 בצהרים היא מספרת שנכנס מחבל לבית. היא יוצאת יחד איתו והשיחה מתנתקת. חשבתי שהיא נחטפה. אפילו הודיעו לנו שהיא חטופה בהתחלה, אבל בהמשך הודיעו שהיא נרצחה".
על אמו תמי הוא מספר, "היא היתה אישה מהממת, שמאלנית, אוהבת אדם. שמעתי את השבר האידיאולוגי בשיחה איתה מהממ"ד. "איך נכנסים אליי הביתה אותם אנשים שהייתי מסיעה לבתי חולים?". הרגע המכונן היה המבט של הילדים שלי כששמעו שלוקחים אותה. מבט שאף אחד לא רוצה שמישהו יסתכל עליו בצורה כזאת".
עברתם לים המלח, איך הקהילה בשנתיים האחרונות?
"אחרי שהיינו שנה בים המלח, עברנו לקיבוץ חצרים. קיבלו אותנו באלטרואיזם מופלא. היום אנחנו עסוקים בחזרה. בחודשים הקרובים הקהילה תחזור לבארי. פירקנו את כל המבנים פרט למבנה אחד. היה דיון קשה שהתנהל בקיבוץ על הצורך לשמור על הזיכרון. אני שמח שהחלטנו להוריד את רוב השכונות ולהותיר בית אחד. אני מרגיש הקלה שאפשר להביא את הילדים חזרה".
"היום יש צמיחה ופריחה ואנרגיה אדירה". הילדים הם כוח מניע לדבריו. "הילדים עברו טראומה ענקית. תדמיין את הבן שלי ששמע איך חוטפים את סבתא שלו והיא גם נרצחת. הוא ברח תוך כדי ירי והיה שנה בים המלח שנה בקראוונים בחצרים. בני כיתה שלו נרצחו, ואחרים נחטפו. האתגר הוא של החינוך. יש שאלות רבות בהמשך".
היום 3 שנים אחרי, ברמה של הדפוס, הקיבוץ, המועצה אזורית - אתם מרגישים שיש מדינה מאחוריכם?
"בשנים הראשונות היינו עם תמיכה חסרת תקדים, מרגשת. ההקמה של 'תקומה' היה גיים צ'יינגר. ההגעה של אדרי (מקים וראש מנהלת תקומה בשנה הראשונה - נ.ש.) אלינו, פעם ראשונה ראינו נציג ממשלתי שאנחנו סומכים עליו. זה ההבדל בין הדרום והצפון. אני חושב שהצפון צריך תקומה היום. הבחירות האחרונות היו שברון לב, אני ממשיך את אמא שלי ויושב בשמאל. הרגשתי בוקס בבטן. הרשתי לעצמי 48 שעות של התבאסות וקמתי ליום חדש. אני חושב שצפוי לנו עתיד מזהיר. יש אופטימיות רבה מאוד, בטח של עוטף עזה וגם של הצפון.
"אנחנו בתחושת שליחות. יש לנו תפקיד מעבר להיותנו משפחה, קיבוץ, עוטף. הארוע הזה הוא מכונן מכל כך הרבה היבטים - אני אופטימי לגבי הקיבוץ. 90% מהחברים יחזרו להערכתי. אני עושה מה שאני יכול. אני באמוק של רכישת חברות. אנחנו רצים קדימה. מקווה שזה ישתלם לנו".
מאיפה החוסן הזה?
"גיליתי שכשאין לך ברירה, תלך לעבוד. ראיתי צל של בני אדם שנכנסים לאוטובוס ממוגן, מגיעים לעבודה וחוזרים גבוהים בס"מ. למחרת פחות בוכים וכשאין לך ברירה אתה חייב לעשות את זה".
גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט, דוראל, חברת נדב ב. לוגיסטיקה, התנועה הקיבוצית, איגוד התעשייה הקיבוצית, קרן קמע ובהשתתפות חברת חשמל
