"בתחילת שנות ה־2000 עוד היו קיבוצים רבים שהיו להם הון עצמי שלילי, או לפחות הון עצמי נמוך יחסית" - כך אמר היום (א') ניצן אבירן, ראש אגף כלכלה בקיבוץ הדתי, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס, בשיתוף בנק דיסקונט והתנועה הקיבוצית. אבירן הציג נתונים ראשונים מתוך שנתון התנועה הקיבוצית ה־22, שטרם הושלם וצפוי להתפרסם בשבועות הקרובים.
● כנס צמיחת הקיבוצים | בכירה בדיסקונט: "יותר ויותר קיבוצים רוצים להיכנס כשותפים אמיתיים בפרויקטים"
● כנס צמיחת הקיבוצים | מודל התמ"א בקיבוצים קרס: "התחילו לכרסם בתוכנית. אולי חשבו שהם מיטיבים איתנו מדי"
● כנס צמיחת הקיבוצים | ראש החטיבה הבנקאית בדיסקונט: "רואים בפתרונות לקיבוצים משימה"
אלא שמאז השתנתה התמונה הכלכלית. "יש מגמה בולטת שהחלה ב־2009, שבה שיעור הקיבוצים בהון עצמי הגבוה מ־100 מיליון שקל צמח וכמעט הכפיל עצמו, מ־20% ל־39%", סיפר אבירן, בהתייחסו לנתוני 2024.
לדבריו, השינוי ניכר גם בהכנסות: "שיעור הקיבוצים שמחזור ההכנסות שלהם עד 60 מיליון הולך ופוחת. היום אנחנו רואים יותר ויותר קיבוצים שמחזור ההכנסה שלהם הרבה יותר גבוה".
בשנת 2024 הפכו הקיבוצים עם מחזור הכנסות של יותר מ־150 מיליון שקל לקבוצה הגדולה ביותר בחלוקה לפי היקף ההכנסות.
"השערים הצהובים פתוחים, אנשים יכולים להצטרף"
לצד הנתונים הכלכליים, הציג אבירן גם את הגידול באוכלוסיית הקיבוצים. "רואים שיש גידול משמעותי ביותר באוכלוסיית הקיבוצים, במיוחד מאמצע או בערך משנת 2005. למעשה, אם מסתכלים טוב, כמעט הכפלנו את עצמנו", אמר.
לפי הנתונים שהציג, אוכלוסיית המרחב הקיבוצי גדלה מכ־100 אלף תושבים ליותר מ־200 אלף.
"זה לא רק גידול טבעי של הבנים והבנות שלנו, זה הרבה מאוד אנשים שמצטרפים אלינו לקיבוצים. הדלתות פתוחות, השערים הצהובים - למרות הדעה הרווחת בציבור - הם פתוחים, ואנשים יכולים להצטרף".
לדבריו, הביקוש למגורים גבוה במיוחד בקיבוצי הפריפריה. "רשימות ההמתנה בהרבה מאוד קיבוצים - אסתכן ואומר במרבית הקיבוצים - גדולות מאוד. יש לנו ביקוש גדול מאוד במיוחד בקיבוצי הפריפריה".
אבירן הוסיף כי כמעט מחצית מהאוכלוסייה הקיבוצית מרוכזת במחוז הצפון, ויותר מ־71% מתגוררים באזורי הפריפריה ולאורך גבולות המדינה.
הגידול ניכר גם בגודל היישובים. "קיבוצים של 1,200 ויותר זה דבר שכבר רואים יותר ויותר", סיפר. "גם בקיבוץ הדתי, שנתפס כשמרן יותר, יש קיבוצים שמגיעים בואך 1,400 תושבים".
עם זאת, הוא הדגיש כי יש גבול להתרחבות: "לא נוכל להקים קהילות קיבוציות של אלפים רבים, ולכן תקרת הזכוכית היא די קרובה אלינו".
בדבריו הצביע אבירן על הפער בין השאיפה התכנונית להגדלת היישובים לבין היכולת לשמור על אופיים הקיבוצי. "ודאי לא נהיה כפי שמינהל התכנון מצפה שנהיה, 3,000-5,000 וצפונה", אמר. בכך הוא הציג את המתח בין הדרישה לציפוף ולהגדלת אוכלוסיית היישובים לבין התפיסה שלפיה קיבוץ הוא קהילה בעלת מאפיינים ייחודיים, שאינה יכולה לגדול ללא הגבלה.
"64% מהקיבוצים מנהלים את האנרגיה המתחדשת כענף עצמאי"
אחד השינויים הבולטים שהציג אבירן הוא ההתמקצעות בתחום האנרגיה המתחדשת. "עד לפני זמן קצר הוא לא היה כל־כך נתפס כענף, אלא כאיזה 'בואו ננצל את מה שיש לנו על־מנת להפיק מהשמש תועלת', ושמו פה מתקן ושם מתקן סולארי".
אלא שהגישה השתנתה: לדברי אבירן, "בשנת 2026 קרוב ל־64% מהקיבוצים מנהלים את תחום האנרגיה המתחדשת כענף עצמאי לכל דבר, עם מנהל, הנהלה ותוכנית סדורה. זה לא היה בעבר. בשנת 2024 זה היה 51%".
אבירן התייחס גם לתחום האגרו־וולטאי, המשלב פעילות חקלאית וייצור חשמל סולארי באותו שטח. "אנחנו נמצאים כבר כמעט ב־80% של הקיבוצים שדיווחו וחתמו על הסכמים הנמצאים בשלבי קידום שונים בתחום של אגרו־וולטאי", אמר. הנתון מתייחס להסכמים בשלבי קידום שונים, ולא בהכרח לפרויקטים שכבר הוקמו.
לדבריו, יותר קיבוצים בוחרים להתקשר עם חברה אחת בתחום במקום לפזר את הפעילות בין כמה חברות. "אנחנו רואים שבאמת יש יותר ויותר קיבוצים שעושים את זה עם חברה אחת, ולא עם פיזור חברות לפזר את הסיכון מתוך אי־ידיעה, כי היום יש הרבה יותר ידע בתוך המערכות שלנו".
בהתייחסו לחקלאות ציין אבירן כי ערך התפוקה החקלאית של הקיבוצים צמח לאורך השנים, אם כי ב־2024 נרשמה התייצבות לאחר שנת השיא של 2023. "למרות כל הגזירות שכל הזמן מטילים עלינו, ולא משנה אם זו ממשלה כזו או אחרת, האוצר נשאר אותו אוצר והגזירות נשארות אותן גזירות", אמר. "ועדיין אנחנו צומחים, החקלאות בישראל צומחת, וכך יהיה גם בהמשך הדרך".
אבירן הדגיש גם את חשיבותם של מקורות מים חלופיים לחקלאות. "ישראל, כידוע לכם, מובילים בעניין הזה, כאשר 60% מהמים שאנחנו משתמשים לחקלאות הם מים מושבים, מי קולחין, מי שפד"ן, מים מליחים ומי שיטפונות". לדבריו, השימוש במקורות אלה מאפשר לשמור מים שפירים לצרכים אחרים של האוכלוסייה.
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט, דוראל, חברת נדב ב. לוגיסטיקה, התנועה הקיבוצית, איגוד התעשייה הקיבוצית, קרן קמע ובהשתתפות חברת החשמל
