במשרד האוצר נערכים לתקציב המשכי בתחילת 2027 על רקע החשש לקיפאון פוליטי ולסבב בחירות נוסף. מאחר שחלק מהוצאות הביטחון לא נכללות בבסיס התקציב, הוא צפוי להיות קטן בעשרות מיליארדי שקלים מהתקציב הנוכחי.
● הגירעון מעמיק, המסים על הפרק: החשבון הכלכלי שמחכה לממשלה הבאה
● אלה חברי הכנסת שצפויים להיכנס לכנסת ה־26
ב־10 בנובמבר תושבע הכנסת החדשה והיא תתנהל באמצעות ועדה מסדרת ויוקמו בה באופן זמני ועדת חוץ וביטחון וכן ועדת הכספים. לפי דיווחים בתקשורת, באופוזיציה הנוכחית מתכוונים גם להקים ועדות נוספות לביטול חוקים שיזמה הממשלה בקדנציה האחרונה.
נשיא המדינה יצחק הרצוג צפוי להתחיל לקיים השבוע התייעצויות בבית הנשיא לקראת הטלת המנדט להרכבת ממשלה על אחד מחברי הכנסת. למועמד שהרצוג יטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה יינתנו 28 ימים עם אפשרות להארכה של 14 ימים נוספים. כך, גם אם הניסיון הראשון להרכבת ממשלה חדשה יצלח, היא ככל הנראה תושבע רק במהלך חודש דצמבר ואז היא תצטרך להעביר תקציב עד לחודש אפריל.
במצב כזה, שנת 2027 תיפתח, כמו השנה הנוכחית, עם תקציב המשכי לשלושת החודשים הראשונים של השנה. במסגרת תקציב המשכי, ההוצאה החודשית המותרת היא 1 חלקי 12 מתקציב המדינה האחרון באופן שמקשה על הממשלה קביעת סדרי עדיפויות. תקציב כזה יצמצם את ההוצאות הממשלתיות בטווח הקצר, אך מונע מהלכים ארוכי טווח וקידום רפורמות הכרחיות לצמיחת המשק וכן הטלת מסים חדשים שעומדים על הפרק.
מגבלות התקציב ההמשכי
במידה שאף מועמד לא יצליח להרכיב ממשלה והכנסת תתפזר לבחירות חדשות, הרי שההוצאה הממשלתית תמשיך להתבסס על תקציב המשכי לאורך זמן רב יותר. בסוף השבוע האחרון פרסמו סוכנויות הדירוג פיץ' ומודי'ס חוות דעת. בפיץ' העריכו ביום שישי האחרון כי התרחיש הסביר ביותר הוא פיזור הכנסת בתחילת ינואר וקיום בחירות נוספות באפריל. במצב כזה, בתקציב המשכי, גם אם הגירעון יצומצם כתוצאה מהגבלת ההוצאה, לא מדובר בשיפור פיסקלי משום שהירידה בגירעון תנבע משיתוק פוליטי ולא מצעדים מבניים לחיזוק מצבה הפיננסי של המדינה.
במוד'יס העריכו ביום חמישי האחרון כי זהות הממשלה הבאה לא תשפיע באופן מיידי על איכות האשראי של ישראל, בשל הדמיון הרחב במדיניות הכלכלית, הפיסקלית והביטחונית בין המפלגות. במודי'ס הביעו חשש מה"חוזק המוסדי", קרי פגיעה במעמדה ועצמאותה של מערכת המשפט. עוד שמה דגש החברה על היחסים הבינלאומיים של ישראל כשהרכב הממשלה הנוכחית עשוי להחריף אותם.
לתקציב ההמשכי ישנה מגבלה נוספת: הוא אמנם מוצמד לגידול באוכלוסייה ואולם במשרד האוצר עדיין בודקים מה יהיה הרכבו. זאת משום שחלק מהתקציב שניתן השנה הוא לא לבסיס תקציב המדינה ולא ייכלל בתקציב ההמשכי. הדבר בולט במיוחד בהוצאות הביטחון, כשחלקן ניתנו בחוק בהתניה של מצב מלחמתי. בנוסף לכך, במהלך השנה ניתנו תוספות שונות: 12 מיליארד שקלים באמצעות רזרבה שנשמרה לצרכי המלחמה, קיצוצים בתקציב המדינה בסך של כ־3.5 מיליארד שקלים וככל הנראה חלקים נוספים מתקציב הביטחון.
התקציב, נכון לעכשיו, גם לא כולל חוב של יותר מ־15 מיליארד שקל של מערכת הביטחון לחברות הביטחוניות. הפער, לפי הערכות, הוא כ־30 מיליארד שקל, אך ייתכן שהוא יוסיף לגדול עם השלמת הבחינה.
התקציב ההמשכי לא כולל בתוכו גם חלוקה לפי משרדים כך שבממשלה יוכלו לתעדף את הוצאות הביטחון בתחילת השנה, אך הדבר יבוא על חשבון ביצוע ביתר משרדי הממשלה, במשרדים הכלכליים והחברתיים שמאיצים את פעילות המשק והמגזר הפרטי.
ועדת החריגים והדיווח
במשרד האוצר התרגלו בשנים האחרונות, ובמיוחד בתקופת המשבר הפוליטי בישראל, להתנהל במסגרת תקציב המשכי אלא שכעת, עם הוצאות ביטחון מאמירות כשעדיין לא ברור מה מתוכן יהיה זמין להוצאה גם בשנה הבאה, העבודה סבוכה עוד יותר. באוצר מגבשים כעת עבודת מטה, שמטרתה לבדוק את הכסף הזמין ואת התחייבויות מערכת הביטחון לתחילת השנה הבאה.
החוק מחייב את האוצר במצב כזה לשלם קודם כל את ההתחייבויות מכוח חוק וחוזים ולאחר מכן להפעיל שירותים חיוניים ופעולות שנקבעו בתקציב הקודם. בתוך חודש מתחילת השנה, האוצר יגיש לוועדת הכספים תוכנית הכוללת את הוצאות הממשלה, סדרי העדיפויות הקבועות בחוק ולבסוף את היתר בכפוף למגבלה של התקציב ההמשכי.
בתקופה זו תפעל במשרד ועדת חריגים בראשות החשבת הכללית, מיכל עבאדי בויאנג'ו, שתדון באישור בקשות להקצאה תקציבית שלא בהכרח נכללים בסדרי העדיפויות הקבועים בחוק ופרוטוקולים של הוועדה יפורסמו לציבור, בסמכות האגף גם לתכנן את ההוצאה באמצעות הקדמה או דחייה של תשלומים. בנוסף, שר האוצר מחויב בדיווח חודשי לוועדת הכספים והחשבת הכללית תדווח על הוצאות הממשלה בכל חודש לציבור. התקופה הארוכה ביותר שבה היה תקציב המשכי הייתה בשנים 2020־2021 כש־671 ימים התנהלה הממשלה ללא תקציב מאושר.
באותה תקופה, הכנסת חוקקה הקלות שונות כמו למשל שיעור הגידול בהוצאה ששיקלל לא רק את הגידול באוכלוסייה כמו היום אלא גם את יחס החוב־תוצר של המדינה. הקלה נוספת הייתה הוצאה של תשלום החובות מהחישוב, הכנסה לתקציב ההמשכי של הוצאה שמותנית בהכנסה אחרת ואפשרות מסוימת להתחשב בעודפים משנה קודמת.
בממשלת נתניהו־גנץ באותה עת הועברו "קופסאות חוץ־תקציביות" עוקפות תקציב, אך לשם כך נדרש רוב בכנסת. אם המצב הקיים של ממשלת מעבר ללא רוב בכנסת יימשך, הרי שהדבר יהיה מורכב בהרבה.
תמיד מתגלה פער בין תקציב רגיל להמשכי, השנה, כאמור, נוספים עשרות מיליארדי שקלים כתוצאה מהרכב תקציב הביטחון. הקושי בניהול משרדי הממשלה בתקופה זו בא לידי ביטוי ביצירת התחייבויות עתידיות בהיקף הנדרש; קושי בניהול התקציב במשרדי הממשלה בתקופת הביניים עד אישור התקציב; הפחתות רוחביות של תקציבים שונים כמו תקציבי תמיכות המקשות על פעילות הגופים המקבלים תמיכות מהממשלה. הבעיה במצב כזה היא שגם כאשר מאושר תקציב חדש, ככל שהוא מאושר מאוחר יותר, משרדי הממשלה מתקשים להוציא אותו לפועל לפני סוף השנה.
אי־הוודאות נמצאת גם בצד הכנסות המדינה. באוצר וברשות המסים הכינו חבילות מיסוי נכבדות, שאמורות להתמודד עם העלייה בהוצאות הביטחון ובתשלומי הריבית של הממשלה בעקבות המלחמה, אך בהיעדר תקציב מדינה וחוק הסדרים גם אלו יצטרכו להמתין. בכל אופן, סביר שהגירעון דווקא יפחת בעקבות ההוצאה הממשלתית המוגבלת.
