גל המהומות שמטלטל את אירופה בשבועות האחרונים ממשיך להתרחב, כשאירועי האלימות וההרס מתפשטים למוקדים נוספים ברחבי היבשת. תיעודים מהמחאות מציגים חנויות שנבזזו, הצתות, השחתת רכוש והתקפות על כוחות הביטחון.
בסופ"ש החריפו העימותים גם בגרמניה, שם נרשמו אירועי ביזה ואלימות קשים בכמה ערים, בהן פרנקפורט וברלין. בצרפת, שבה נמשכות המהומות זה השבוע השלישי, נעצרו יותר מ־560 בני אדם בשבת האחרונה בלבד. גם באיטליה, אלבניה ופורטוגל נרשמו עימותים רבים. במקביל, המחיר הכלכלי ממשיך להאמיר: בצרפת לבדה נאמדים הפסדי הקמעונאים ביותר ממיליארד אירו, והחשש מהתפרעויות נוספות מאיים על פעילות העסקים לקראת עונת הקניות של חג המולד.
● בירת האופנה של אירופה בכוננות ביזה: ורסצ'ה ולואי ויטון מרוקנים חלונות ראווה
● פרשנות | הפרלמנט משותק, הרחובות בוערים: כך פירק מקרון את הדמוקרטיה הצרפתית
המחאות החלו על רקע דרישות כלכליות וחברתיות, אך בשבועות האחרונים מתלווים אליהן אירועי אלימות קשים. בצרפת מתמקדות הדרישות בשינויים במערכת החינוך ובמדיניות הכלכלית, בגרמניה בסדרי העדיפויות התקציביים ובחידוש גיוס החובה, ובאיטליה בשכר ובהוצאות הביטחוניות. בחלק מההפגנות הופיעו גם מסרים אנטי־ישראליים ופרו־פלסטיניים, ובהם שריפת דגלי ישראל והשחתת בתי כנסת. הרשויות בצרפת ובגרמניה מאשימות קבוצות קיצוניות בניצול המחאות לביזה, להצתות ולתקיפת כוחות הביטחון.
לשנות סדרי עדיפויות
תחת הסיסמה "דור ה־Z לוקח את העניינים לידיים", יצאו בסוף השבוע מפגינים לרחובות ביותר מ־30 ערים בגרמניה. ההתארגנות, שהובילו תנועות צעירים, קראה לשינוי סדרי העדיפויות של הממשלה ולהגדלת ההשקעה בשירותים הציבוריים. אחד ממוקדי האלימות הבולטים היה פרנקפורט, המרכז הפיננסי של גרמניה, שם הידרדרה ההפגנה בשעות הערב לעימותים קשים. קבוצות רעולי פנים ניפצו חלונות ראווה, פרצו לחנויות והשליכו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר שוטרים.
האלימות נרשמה גם בערים נוספות בגרמניה: בקלן הותקפו שוטרים והופעלו מכת"זיות לפיזור המתפרעים; בהמבורג הוצתו מתרסים ונעצרו 120 בני אדם, לפי דיווחי השידור הציבורי הגרמני; ובברלין נפצעו מעל ל־27 שוטרים ועוד 56 בני אדם עוכבו במהלך הפגנת ערב נפרדת. מחשש להתפרעויות נוספות, בעלי עסקים מיגנו את חזיתות החנויות, תגברו את אמצעי האבטחה וצמצמו את שעות הפעילות. בסך הכול השתתפו כ־18 אלף מפגינים בפרנקפורט, במינכן ובברלין יחד, לפי הדיווחים. המשטרה פתחה בחקירת האירועים בפרנקפורט.
קושי להיערך למצב
בצרפת נמשכות המחאות זה השבוע השלישי. בשבת השתתפו בהן כ־320 אלף בני אדם, לעומת שיא של כ־550 אלף ב־17 באוקטובר. בפריז, בליון, בטולוז ובמרסיי נרשמו עימותים אלימים ויותר מ־560 בני אדם נעצרו במהלך השבת.
לקראת ההפגנות פרסה הממשלה כ־70 אלף שוטרים וז’נדרמים ברחבי המדינה. שר הפנים לורן נונייז הזהיר מפני הפרות סדר חמורות, בעיקר בשעות הלילה, והבהיר כי המשטרה תפעל בתקיפות נגד מתפרעים. הרשויות הטילו הגבלות תנועה ועוצר לילי.
המחאה בצרפת החלה בסוף ספטמבר בדרישות של תלמידי תיכון בשל מצב החינוך, בהמשך הצטרפו איגודי עובדים וקבוצות נוספות המתנגדות למדיניות הממשלה. חלק ניכר מההתארגנות מתנהל באמצעות רשתות חברתיות, דבר המקשה על הרשויות להיערך.
בחלק מההפגנות הופיעו גם מסרים עוינים לישראל. בליון, תועדו בסופ"ש מפגינים דורכים על דגלי ישראל וארה"ב ומציתים אותם.
מחיר כלכלי כבד בצרפת
המהומות גובות מחיר כבד מהכלכלה הצרפתית. לפי לשכת המסחר הצרפתית, כ־2,400 חנויות נפגעו בשבועות האחרונים, וההפסדים לקמעונאים חצו את רף מיליארד האירו. הערכות רחבות יותר, הכוללות אובדן הכנסות ונזקים שאינם מכוסים בביטוח, מגיעות לכשני מיליארד דולר.
בין העסקים שנפגעו חנויות של מותגי יוקרה ורשתות בינלאומיות, לצד סופרמרקטים, חנויות אלקטרוניקה ועסקים קטנים. רשת קרפור דיווחה על עשרות סניפים שנפגעו, ועלות התיקונים שלה לבדה הוערכה ביותר מ־10 מיליון אירו.
החשש בענף הקמעונאות גובר לקראת עונת חג המולד. לפי נתוני ה־INSEE (המכון הלאומי לסטטיסטיקה בצרפת) החודשים נובמבר ודצמבר אחראים בדרך כלל לכ־40% מהמכירות השנתיות בענף בצרפת, ובעלי העסקים חוששים שהמשך המהומות ירתיע קונים ותיירים.
הפגיעה בעסקים מגיעה בתקופה קשה ממילא לכלכלה הצרפתית. התוצר התכווץ ב־0.1% ברבעון השלישי; במקביל, החוב הציבורי, שהגיע ל־119% מהתוצר, מגביל את מרחב התמרון של הממשלה במתן סיוע לעסקים ובהיענות לדרישות המפגינים להגדלת ההוצאה הציבורית.
נשיא צרפת עמנואל מקרון גינה את האלימות והבטיח סיוע לעסקים שנפגעו. הממשלה הקימה מנגנון חירום לטיפול בנזקים. במקביל מקדמת הממשלה הצעת חוק להרחבת האפשרות להטיל אחריות כספית על מתפרעים שהיו מעורבים בהרס רכוש.
בניסיון לתת מענה לדרישות המקוריות של המוחים, הוכרזו גם תוכניות לשינוי מערכת הקבלה לאוניברסיטאות ולהשקעות במערכת החינוך. ארגוני הסטודנטים בירכו, אך הבהירו כי זה לא מספיק.
המהומות יימשכו
באיטליה התקיימה שביתה ארצית ביוזמת איגוד העובדים USB, שבמסגרתה נערכו הפגנות ביותר מ־60 ערים. לפי משרד הפנים האיטלקי השתתפו בהן כ־255 אלף בני אדם, בעוד המארגנים טענו ל־1.5 מיליון. המפגינים דרשו העלאות שכר, שיפור בשירותים הציבוריים וצמצום ההוצאות הביטחוניות. ברומא ובטורינו התפתחו עימותים.
גם בפורטוגל יצאו אלפים לרחובות ליסבון ופורטו במחאה על משבר הדיור, לאחר שמחירי הבתים במדינה יותר מהוכפלו בעשור האחרון. בליסבון הקימו פעילים מאהל מחאה, שפונה בהמשך בידי המשטרה.
באלבניה דרשו מפגינים בטירנה את התפטרות רה"מ אדי ראמה, והתעמתו עם השוטרים; בהולנד תוגברה הנוכחות המשטרתית בהאג בעקבות קריאות למחאה.
בצרפת נערכים להפגנות נוספות במהלך השבוע, ובגרמניה מתוכננת מחאת תלמידים נפרדת ב־20 בנובמבר. בינתיים, הרשויות מקצות כוחות גדולים לאבטחת הערים, ובעלי העסקים מתמודדים עם הנזקים שנגרמו ועם החשש מסבב נוסף של התפרעויות.
