גל האלימות מתפשט באירופה: מהומות קשות מבריחות תיירים וסוגרות עסקים

צרפת מתמודדת עם נזקי אחד מימי המחאה האלימים שידעה בשנים האחרונות. מאות אלפי בני אדם יצאו לרחובות בסוף השבוע במחאה על יוקר המחיה והפגיעה בשירותים הציבוריים, ובחלק מהמוקדים הידרדרו ההפגנות לעימותים עם המשטרה, הצתות וביזה. במקביל, גם במילאנו הסתיימה הפגנה נגד יוקר המחיה בעימותים אלימים, שהביאו לסגירת בתי עסק ולהימלטות תיירים ממרכז העיר.

● הבנק המרכזי האירופי יצטרך להכריע: האם לחלץ את צרפת ממשבר החוב
● המלון בדבלין שביטל הזמנות לכנס נגד אנטישמיות

לפי נתוני משרד הפנים הצרפתי, כ־550 אלף איש השתתפו בהפגנות ברחבי המדינה, מהם כ־110 אלף בפריז. המארגנים העריכו את מספרם בכ־800 אלף. קרוב ל־1,800 בני אדם נעצרו במהלך האירועים ויותר מ־500 שוטרים ואנשי כוחות ההצלה נפצעו. מפגין אחד מת לאחר שלקה בדום לב במהלך ההפגנות בבירה.

"רחובות שלמים נהרסו"

בפריז השתמשו כוחות המשטרה בגז מדמיע ובתותחי מים כדי לפזר מפגינים רעולי פנים שהשליכו לעברם אבנים, זיקוקים וחפצים נוספים. מאות מפגינים ניסו להגיע לשדרות השאנז אליזה ונבלמו בידי השוטרים. גם תחנות מטרו ורכבות נסגרו בהוראת המשטרה, והגישה לחלק מאזורי המסחר והתיירות הוגבלה. במרסיי דווח על שיבושים קשים בתחבורה הציבורית בעקבות הצתות של אוטובוסים וכבאיות.

ראש עיריית פריז עמנואל גרגואר תיאר היקף הרס חריג ואמר כי "רחובות שלמים בעיר נהרסו". אזורי המסחר בעיר ספגו פגיעה קשה: לאורך שדרות מג’נטה, אחד מצירי התנועה המרכזיים בבירה, נפרצו חנויות ונופצו חלונות ראווה, ובאזור כיכר הרפובליקה הוצתו כלי רכב ופחי אשפה. בעיר בורדו נבזזו כ־100 חנויות במהלך המהומות. העימותים הגיעו גם למוסדות השלטון המקומי. במרסיי פרצו מפגינים לבניין העירייה, ניפצו דלתות זכוכית והשחיתו את פנים המבנה. בלימוז’ הוצת בניין העירייה ההיסטורי, שנחנך ב־1883, ונגרם לו נזק כבד.

המהומות לא פסחו גם על הקהילה היהודית בפריז. לפי התנועה למאבק באנטישמיות (CAM), בית כנסת ברובע ה־19 הושחת במהלך המהומות. בתיעוד שפרסמה התנועה נראו שולחנות הפוכים וציוד שהושלך ברחבי המבנה. "כשהכאוס והאלימות משתלטים על הרחובות, בתי הכנסת הם הראשונים להיפגע", אמר מנכ"ל התנועה, סשה רויטמן. "זהו תמרור אזהרה ברור, מה שמתחיל נגד יהודים, לעולם לא נעצר שם".

הנשיא עמנואל מקרון גינה את האלימות והבטיח למצות את הדין עם האחראים לביזה ולהרס. ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו האשים גורמי שמאל קיצוני ועבריינים בניצול ההפגנות לביצוע מעשי אלימות. מנגד, מארגני המחאה הדגישו כי מרבית המשתתפים הפגינו בדרכי שלום, והאשימו קבוצות אלימות שפעלו בשולי ההפגנות.

 כלי רכב שרופים ברחובות פריז / צילום: ap, Emma Da Silva

לפי העיתון הצרפתי לה פריזיאן, בעלי חנויות שנאלצו לסגור את עסקיהם בעקבות המהומות הוציאו עובדים לחופשה ללא תשלום. במקביל, בעלי החנויות שנבזזו נדרשים להתמודד עם אובדן ההכנסות, לממן את תיקון הנזקים ולחדש את המלאי שנגנב.

הרשויות בצרפת החלו להיערך לשיקום הנזקים ולסיוע לעסקים שנפגעו. שר הכלכלה הצרפתי, רולאן לסקור, התחייב להעניק תמיכה לבעלי עסקים שספגו הפסדים, והבהיר בהודעה שפרסם כי "ההורסים ישלמו, יתקנו את הנזק ויישאו באחריות לכוונתם לזרוע כאוס". בשלב זה טרם פורסמו היקף הסיוע הממשלתי או התנאים לקבלתו.

במרסיי הודיע ראש העיר בנואה פאיאן על סיוע כספי דחוף לבעלי העסקים שנפגעו, והפנה ביקורת חריפה כלפי הממשלה על היערכות כוחות הביטחון. בריאיון שהעניק ביום שבת לתחנת הרדיו RTL טען שהכוחות שנשלחו לעיר היו מעטים מדי. "פלוגה אחת בלבד של המשטרה? זה מגוחך", אמר.

גל המחאה החל בספטמבר, כשאלפי תלמידי תיכון בפרברים מעוטי הכנסה בצרפת יצאו לרחובות בדרישה לשפר את תנאי הלימוד ולהגדיל את ההשקעה בחינוך. בתוך שבועות הצטרפו אליהם סטודנטים, איגודי עובדים ופעילים מתנועת "האפודים הצהובים", שצמחה ב־2018 בעקבות העלאת המס על הדלק והפכה לסמל המאבק ביוקר המחיה ובמדיניות הכלכלית של הממשלה. עם התרחבות המחאה, החלו המפגינים לדרוש גם העלאות שכר וביטול הקיצוצים המתוכננים בהוצאות הממשלה.

בלב המחלוקת עומדת תוכנית הממשלה לקצץ יותר מ־40 מיליארד אירו בהוצאות הציבוריות במסגרת תקציב 2027. הממשלה מבקשת לצמצם את הגירעון ל־5% מהתמ"ג, בשעה שהחוב הציבורי צפוי להגיע לכ־120% מהתוצר בסוף השנה. החששות מהעמקת משבר החוב כבר מורגשים בשווקים כאשר תשואות האג"ח הממשלתיות מטפסות בחודש האחרון, התפתחות שמייקרת את עלויות המימון של המדינה.

קיצוצים אלו מעוררים התנגדות גם בפרלמנט. ממשלת מקרון לא נהנית מרוב מובטח, והיא נדרשת לגייס תמיכה של מפלגות נוספות כדי להעביר את התקציב. אחת האפשרויות העומדות לרשותה היא שימוש בסעיף חוקתי המאפשר את העברת התקציב ללא הצבעה רגילה, אך מהלך כזה עלול להוביל להצבעת אי־אמון ולנפילת הממשלה. המאבק מתנהל כחצי שנה לפני הבחירות לנשיאות צרפת, הצפויות להתקיים באביב 2027.

המהומות מתפשטות

במקביל למהומות בצרפת, התקיימו הפגנות נגד יוקר המחיה והמדיניות הכלכלית גם במדינות נוספות באירופה. במילאנו נאלצו בעלי חנויות להוריד את התריסים באמצע יום המסחר, לאחר שהפגנה נגד יוקר המחיה והמלחמות הידרדרה לעימותים עם המשטרה. האירועים התרחשו בכיכר הדואומו, אחד ממוקדי התיירות המרכזיים בעיר, ובגלריית ויטוריו עמנואלה השני הסמוכה, שבה פועלות חנויות יוקרה רבות.

מפגינים רעולי פנים השליכו אבנים וחפצים לעבר כוחות המשטרה. מחסומים שהוקמו משולחנות של בתי עסק הוצתו, חנויות נבזזו וניידות של הקרביניירי ניזוקו. המשטרה השתמשה בגז מדמיע ובזרנוקי מים, ותחנת המטרו דואומו נסגרה. תיירים שנקלעו לאזור ניסו להתרחק ממוקדי העימותים. בהפגנה השתתפו גם מפגינים שנשאו דגלי פלסטין ועטו כאפיות. כ־50 איש עוכבו, בהם קטינים, ולפחות שני שוטרים נפצעו, לפי דיווחי סוכנות AP. עימותים נוספים נרשמו בבולוניה ובטורינו.

ראש ממשלת איטליה ג’ורג’ה מלוני גינתה את האירועים והדגישה את ההבחנה בין הזכות להפגין לבין פגיעה ברכוש ובכוחות הביטחון. גם ראש עיריית מילאנו ג’וזפה סאלה גינה את האלימות ואת הנזק שנגרם לעיר.

גם בברלין התקיימה הפגנת סולידריות עם המחאה בצרפת, ובבריסל מאות מפגינים התעמתו עם המשטרה. המחאה, שהושפעה מההפגנות בצרפת, התמקדה בעליית עלויות הלימודים וברפורמות שלטענת ארגוני הסטודנטים עלולות להקשות על הגישה להשכלה גבוהה. המשטרה השתמשה בגז מדמיע ובזרנוקי מים לפיזור המפגינים.

שר הפנים הבלגי, ברנאר קנטן, גינה את האירועים והצהיר כי הרשויות ישתמשו באמצעים הנדרשים להשבת הסדר הציבורי. הפגנה נוספת נערכה בעיר ליאז’ שבמזרח המדינה, שבה מחו סטודנטים על עלויות החינוך.