המשבר המתמשך במפרץ מטלטל את משק האנרגיה מכל הכיוונים, כשמחיר הבנצ'מרק של נפט מסוג ברנט התייצב על כ־115 דולר לחבית נפט. מי שמכתיבות מה יקרה למחירי הנפט הן איראן התוקפנית וסעודיה, שמאבדת את מעמדה כשחקנית הנפט הגדולה. מנתוני משטר האייתוללות עולה כי חלה צניחה של 44% בהכנסות מיצוא נפט באוקטובר לעומת הממוצע החודשי במחצית הראשונה של השנה. זאת, בעוד שבמקרה הסעודי פועלים לפתרון יצירתי: אחסון נפט מחוץ למדינה.
● זינוק של 25% בתוך שלושה חודשים: חשבון המלחמה באיראן תופח
● 11 שעות של נאומי טראמפ: כך נראה שבוע איתו בשטח
מחד, ארה"ב הטילה את המצור הימי שלה על הרפובליקה האיסלאמית ב־14 ביולי, ומאידך - הצעד נתן את אותותיו רק החל מאמצע ספטמבר, משום שהלקוחות העיקריים של הנפט האיראני הם בתי הזיקוק הסיניים, שמשלמים כחודשיים לאחר קבלת הסחורה.
להחליש את אופ"ק
ב"קול אמריקה" (Voice of America) דווח, על בסיס נתוני חברת קפלר, כי בשלושת החודשים האחרונים סיפקה איראן לסין ממוצע של מיליון חביות נפט ביום, ירידה של כ־40% מהממוצע בארבעת החודשים הראשונים של השנה הפרסית.
בקפלר גם מצאו כי לא פחות מ־57 מיליון חביות נפט איראניות תקועות במפרץ הפרסי. עבור הכלכלה המקרטעת ממילא של הרפובליקה האיסלאמית, מדובר בבשורת איוב. זאת מאחר וההכנסות מנפט ב־2025 הסתכמו בכ־57.44 מיליארד דולר, שהיוו כ־55% מכלל היצוא של משטר האייתוללות. כך לפי נתוני הבנק המרכזי של איראן.
יקי דיין, לשעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס, מסביר כי האסטרטגיה האמריקאית האזורית נחלקת לטווח הקצר ולטווח הארוך. בעתיד הקרוב, כתוצאה מבחירות האמצע, נשיאנארה"ב דונלד טראמפ מעוניין לנסות להראות לאזרח האמריקאי כי מחירי הנפט והדיזל לא מזנקים, עד כדי עסקאות מפוקפקות עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. ואילו, בטווח הארוך, וושינגטון מעוניינת לשלוט על המצרים האסטרטגיים.
"טראמפ נוקט בצעדים חד־צדדיים כמו הכרזה על 'הפסקת אש אנרגטית' ברוסיה־אוקראינה, שאף אחד מהצדדים לא שמע עליה", מציין דיין ומוסיף כי "ארה"ב חתמה על הסכם עם אינדונזיה כדי להשפיע על מיצר מלאקה ושואפת למסמס את קרטל אופ"ק בתור ארגון שקובע מכסות, וכתוצאה מכך את מחירי הנפט בעולם".
הפתרון הסעודי היצירתי
השחקנית החשובה ביותר באופ"ק היא, כמובן, סעודיה, שעמדה אשתקד על קצב הפקה יומי לפי נתוני אופ"ק של 9.55 מיליון חביות. כיום, הסעודים הם הנפגעים באופן החמור ביותר מהמצב במזה"ת, שנותן אותותיו על הכלכלה הסעודית. יתרה מכך, ברמה הביטחונית נראה כי מעולם לא נראתה מנהיגת העולם הסוני כל־כך פגיעה, כמו בעקבות מתקפות החות'ים.
משק האנרגיה הבינלאומי לא מחכה לסעודים ומוצא מענה בשווקים אחרים ובמיוחד בארה"ב, שמתייצבת כמפיקה וכיצואנית הנפט הבכירה בעולם. לפי אופ"ק, בחודש ספטמבר, הסעודים הפיקו כ־8.3 מיליון חביות ביום וייצאו כ־6 מיליון, תוך שארה"ב הפיקה כ־13.8 וייצאה כ־3.4. הדבר מעיד כי הסעודים עדיין במשבר גדול, כאשר הנפט מהווה עבורם כ־46% מהתוצר.
בצל זאת, בריאד מחפשים אחר פתרונות יצירתיים. מנכ"ל ענקית הפטרוליום הסעודית "עראמקו", אמין נאסר, סיפר בראיון לרשת "אל־ערבייה", כי החברה מחפשת בימים אלה שותפים להגדלה משמעותית של היקף אחסון הנפט מחוץ לסעודיה. לדבריו, ביום שבו המלחמה מול איראן תיפסק, הביקוש לנפט יזנק בכשלוש מיליון חביות ליום.
ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מדגיש כי אותו פתרון יצירתי הוא בגדר פתרון זמני. זאת, בגלל שאחסון מחוץ למדינה יוכל להאריך את יכולת האספקה ללקוחות לחודש־חודשיים, אבל בוודאי לא יפתור ביקושים ארוכי טווח, שמשתקפים מהאופן שבו לקוחות רבים בעולם פונים למענה מארה"ב.
מה רוצה טראמפ?
בהקשר האמריקאי של הסיטואציה הסעודית, דיין אומר כי הממלכה זקוקה לארה"ב, ולהיפך. "הם ראו שארה"ב לא באה לסייע מול החות'ים - ולכן פנו לברית עם פקיסטן וטורקיה. ריאד בונה לעצמה אלטרנטיבות לארה"ב, כמו שארה"ב בונה אלטרנטיבות לסעודיה. המלחמה הזו יצרה תהליכים ומהלכים שבעקבותיהם סעודיה פחות תתבסס על מצר הורמוז, וכבר מנסה ליצור אלטרנטיבות", מסביר הקונסול לשעבר.
ד"ר גוז'נסקי מסכם כי בשיחותיו עם הסעודים, הם מתלוננים כי מדי יום הם שומעים מתוך הממשל קולות שונים. "האמריקאים באו ופעלו באזור. אמנם לא כמו שהסעודים רצו. לא התייעצו ותקפו, לא היה תיאום אינטרסים מלא, אבל גם לא יכול להיות כזה. המרמור הסעודי הוא לגבי אופן הפעלת הכוח. לא רק נכונות להפעיל כוח; אף אחד לא מצליח לקרוא את טראמפ, שאומר מדי יום משהו אחר".
