גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

גוגל ומטא כבר בשוק דובי והן לא לבד

התרסקות של עד 70% במניות של חברות גדולות ודוחות מאכזבים של ענקיות הטכנולוגיה מוכיחים: הסבלנות של וול סטריט מתחילה לפקוע ● במקום הבטחות להכנסות עתידיות משירותי AI, המשקיעים עוברים יותר ויותר למניות שנחשבות דפנסיביות וחברות עם תזרים מוכח ● וגם: איך הפכה אפל למרוויחה הגדולה?

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

סוף השבוע האחרון נצבע אדום בוהק בוול סטריט, ועדיין, במבט רחב יותר מדדי הדגל בוול סטריט עדיין לא מאוד רחוקים מהשיאים שלהם. מדד S&P 500 רחוק רק ב־3.1% משיא כל הזמנים שלו, ומדד הנאסד"ק הכללי נמוך בכ־9.1% מהשיא. אלא שהמדדים הללו מסווים מפולת אמיתית במניות של מספר חברות ענק. חלום הבינה המלאכותית לא מת, אבל שוק ההון סיים לחלק צ'קים פתוחים על סמך הבטחות.

● הנתון שמסביר מה מבהיל כל כך את וול סטריט
● הבחירות מחקו את התשואות החיוביות בקופות גמל באוקטובר

בין אפל לגוגל: זו שנוגעת בשיא וזו שצללה

דוגמה שממחישה בצורה מיטבית את ההתפכחות בוול סטריט היא מעמדה של אפל . אם עד לפני חודשים ספורים היא נתפסה כמי שמשתרכת מאחור במירוץ ה־AI, עם השקעות הון (CAPEX) צנועות משמעותית מהמתחרות, בסוף השבוע האחרון היא חזרה להיות החברה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר ועקפה את אנבידיה. הסיבה: המשקיעים רואים בה מעין חוף מבטחים, עם תזרים מזומנים חיובי ויציב.

בצד השני נמצאות ענקיות כמו אלפאבית (גוגל), מטא , ברודקום , ועוד. מניות שהיו מזוהות עם מהפכת ה־AI ונהנו מהקפיצה הגדולה בשווקים. כעת, הן נמצאת במה שמוגדר "שוק דובי", מרחק של 20% ויותר מהשיא האחרון שרשמו. הכסף יוצא מהן ועובר לסקטורים ומניות שנחשבו דפנסיבים הרבה יותר.

הפגיעה במניות שמזוהות עם מהפכת ה־AI היא רוחבית למדי, ולא נעצרת בסקטור זה או אחר. כך למשל, מניית יצרנית שרתי הבינה המלאכותית סופר מיקרו (SMCI) התרסקה ב־71% משיאה, ספקית פלטפורמת הפורומים רדיט איבדה כ־65%, וחברת הפרסום הדיגיטלי מבוסס ה־AI אפלובין ירדה בכ־68% מהשיא.

חברות ענק מבוססות ספגו גם הן מכות קשות: ענקית השבבים אינטל ומעצבת השבבים הבריטית Arm איבדו כ־53% משוויין מאז חודש יוני (אינטל לבדה איבדה כ־30% בסוף השבוע האחרון ו־Arm כ־10%), חברת שבבים נוספת, AMD נסוגה ב־22% ואורקל צללה ב־58%.

עונת הדוחות חושפת את מחיר המהפכה

מה עומד מאחורי גל הירידות הזה? בבסיס הטלטלה ניצבת שאלה שצפה בוול סטריט במשך תקופה ארוכה ונותרה עד כה ללא תשובה.

האם השקעות העתק בתשתיות הבינה המלאכותית, בהיקף מצטבר של מאות מיליארדי דולרים, אכן מניבות תשואה שמצדיקה את המחיר שלהן?

התשובה שמספקת עונת הדוחות הנוכחית מטרידה את השוק. בעוד שספקיות הענן הגדולות הגדילו את הוצאות ההון שלהן בחדות, קצב צמיחת ההכנסות נותר הרחק מאחור. ענקיות כמו אלפאבית ואמזון דיווחו על שחיקה בתזרים המזומנים החופשי בעקבות בניית מרכזי הנתונים, בעוד שהפעילויות המסורתיות שלהן כמו מפרסום ומסחר מקוון נמצאות בהאטה.

אינטל ספגה ירידה יומית היסטורית לאחר שתחזיותיה חשפו כי תקציבי ה־IT בארגונים מופנים לרכישת כלי AI על חשבון חומרה רגילה, וגם חברות תוכנה כמו ServiceNow נפגעו מחשש שהטכנולוגיה החדשה תשבש את המודל העסקי שלהן במקום להאיץ אותו.

כפי שהסבירו כלכלנים ומנהלי השקעות בבלומברג ובמרקטווצ', השוק עובר בימים אלה שינוי פרדיגמה. משקיעים הפכו בררנים בהרבה, והתפיסה ההיסטורית לגבי חברות הטכנולוגיה השתנתה. אם בעבר הן נחשבו לגופים שמייצרים הררי מזומנים ללא השקעה פיזית כבדה, כעת הן הפכו למפלצות תשתית עתירות נכסים, חוב והוצאות. השלב הבא של מהפכת הבינה המלאכותית הוא שלב ההוכחה. שלב שבו וול סטריט כבר לא מסתפקת בהבטחות לעתיד, אלא מתמחרת סיכון ממשי למי שמציגה תזרים שלילי.

מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מוסיף כי "בתקופה האחרונה גובר החשש בקרב המשקיעים. הירידות שנרשמו בחודש האחרון במדד השבבים של פילדלפיה (SOXX) נובעות בין היתר, מההבנה כי ייתכן והמניות הגיעו לתמחור שגוזר ציפיות מוגזמות לקציר פירות מהיר מדי של ההשקעות בבינה מלאכותית".

רוטציה ולא קריסה: לאן בורח "הכסף החכם"?

לצד קריסה בשורת מניות, השוק הרחב מציג סימנים של איתנות. כך לדוגמה בחודש אוקטובר מדד S&P 500 במשקל שווה דווקא עלה בכ־5%. לשם השוואה, במהלך התפוצצות בועת הדוט־קום, המדד הזה צלל ב־32%.

הנתונים מעידים כי המשקיעים מעבירים את ההון ממניות הטכנולוגיה למניות דפנסיביות. תעודת הסל של סקטור מוצרי הצריכה הבסיסיים (XLP) זינקה ב־10.9% באוקטובר - העלייה החודשית החדה ביותר שלה מאז הושקה ב־1998. גם סקטורי התשתיות (Utilities) והבריאות רשמו ראלי מרשים.

ההסבר לרוטציה הזו פשוט למדי: התרחקות מהשינויים והסיכונים הכרוכים בהצטיידות למהפכת ה־AI והיצמדות למניות בעלות מוניטין, תזרים מזומנים יציב ורמות חוב נמוכות. כלומר, המשקיעים מעדיפים לפזר את ההשקעות בצורה שנתפסת כמתונה ואחראית יותר. העלייה החדה בסקטור הצריכה באוקטובר אף הביאה כלכלנים לתהות אם הוא לא מתומחר כבר יתר על המידה ומהווה סיכון בפני עצמו למשקיעים.

נורות האזהרה של שוק האשראי

מעבר לשוק המניות, האותות המדאיגים באמת מגיעים מכיוון שוק האשראי התאגידי. עלויות הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) של ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות זינקו לשיאים חדשים. לדוגמה, עלות ה־CDS של אינטל ל־5 שנים זינקה ב־22.4 נקודות בסיס לשיא של 127.9 נקודות בסיס בשנה, ושל אמזון הגיעה לשיא של 94 נקודות בסיס. גם מדדי הסיכון של מיקרוסופט, אלפאבית ורשתות נוספות רשמו שיאים חדשים.

הסיבה לכך ברורה. חברות הטכנולוגיה לוו סכומי עתק של קרוב ל־500 מיליארד דולר מתחילת השנה לטובת הקמת מרכזי נתונים ורכישת שבבים, זאת בהשוואה לכ־200 מיליארד דולר בשנת 2025 כולה. הלוואות הענק הללו, המלוות בעלויות המימון הגבוהות, מדאיגות את סוכנויות הדירוג - S&P חתכה לאחרונה את תחזית הדירוג של מטא ל־"שלילית" מ"יציבה", תוך ציון חוסר הוודאות לגבי המועד שבו הוצאות ה־AI ייצרו הכנסות שיעלו על העלויות הגואות. זאת לאחר שמטא הגדילה לאחרונה את התחייבויות ההוצאה העתידיות שלה ל־825 מיליארד דולר.

בבנק ההשקעות ברקליס התייחסו לאחרונה לסוגייה וציינו כי חברות הלוות כספים לטובת פרויקטי AI מהוות כעת קרוב ל־14% מסך הפוזיציות הפתוחות ב־CDS של חברות בודדות באמריקה, לעומת 4% בלבד בשנה שעברה. "שוקי האשראי אינם חסינים", הם מזהירים."גם כשיש אפיקי מימון אחרים זמינים, הנפקות ציבוריות גדולות עוד לפנינו". כמו שהגדיר זאת הוול סטריט ג'ורנל: "צוואר הבקבוק החדש בהקמת תשתיות הבינה המלאכותית בארה״ב הוא מחסור במימון זול".

המרוויחות החדשות: חברות מסורתיות

בזמן שענקיות הטכנולוגיה משקיעות סכומים חסרי תקדים, יש מי שגוזר קופון כאן ועכשיו. חברות המסורתיות שרוכשות את הטכנולוגיה מתחילות להציג שורת רווח משופרת. כך למשל, בנק סנטנדר הספרדי דיווח כי יוזמות AI הניבו עבורו ערך עסקי של 216 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2026. בדומה לכך, חברת התרופות נוברטיס דיווחה אף היא על שיפור בתוצאותיה בעקבות הטעמת מערכות AI.

לסיכום, שוק המניות רחוק מקריסה אבל המשקיעים מסתכלים אחרת על התוצאות, חשדניים הרבה יותר ולא חוששים להעניש על פספוס. חלום ה־AI עדיין שריר וקיים, אך וול סטריט דורשת כעת לראות קבלות על כל דולר שמושקע בתשתיות. מי שבינתיים משלמים את המחיר הם גם משקיעי הריטייל שפתחו פוזיציה באותן מניות שחטפו ירידות חדות. מי שהשקיעו דרך המדד הרחב פחות מרגיש את עוצמת הדרמה.

מודי שפריר מבנק הפועלים מסכם כי "בסופו של דבר לכולנו ברור שמהפכת הבינה המלאכותית היא כאן והיא קורית. ברור שהיא תניב פירות בסופו של דבר לחברות ובכלל לכלכלה הגלובלית. כעת, השאלה היא של תזמון ורמת המחירים כיום. החשש העיקרי, שבגללו המניות ירדו בארבעת השבועות האחרונים, הוא שהתשואה על השקעות החברות הללו לא תהיה גבוהה כמו שציפו מלכתחילה, או לא תגיע בקצב המצופה".

עוד כתבות

בורסת הקריפטו בייננס / צילום: Shutterstock

פריצת המיליארדים בקריפטו, העקבות לצפון קוריאה וההטרלה של אילון מאסק

בתוך כ־20 דקות נגנבו מבייננס, בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, מטבעות בשווי 6.3 מיליארד דולר ● האם צפון קוריאה, כפי שחושדים בה עד כה, אכן אחראית, איך בייננס החזירה את הכסף וכיצד ניתן להשקיע בקריפטו בלי ארנק דיגיטלי

שרון רייך, מנכ''ל איילון ביטוח ויאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם פיננסים / צילום: רמי זנגר, סם יצחקוב

בדרך למיזוג הגמל הגדול בישראל, רשות שוק ההון מציבה תנאי דרמטי

לגלובס נודע כי הרשות דרשה מווישור למזג את פעילות הגמל של איילון עם זו של אלטשולר שחם כדי שלא יהיו שתי חברות גמל תחת אותה בעלות, כתנאי לרכישת בית ההשקעות ● זאת לאחר שאיילון השקיעה עשרות מיליוני שקלים בהשקת פעילות גמל חדשה ● וגם: המחלוקת על מי יוביל את הפעילות המאוחדת

תל אביב / צילום: Shutterstock

100 התנגדויות ביום, 5 דקות לאדם: בקשה להאריך את הדיון בתוכנית המתאר של ת"א

לקראת הדיונים על מאות התנגדויות לתוכנית המתאר החדשה של תל אביב, לשכת עורכי הדין דורשת מהעירייה לדחות את המועדים, להאריך את זמן הטיעון לכל מתנגד ולאפשר השתתפות בזום, בטענה שהמתכונת שנקבעה אינה מאפשרת דיון מעמיק בתוכנית שתעצב את עתיד העיר

מטה סוכנות הדירוג מודי'ס / צילום: Shutterstock, Andrius Zemaitis

מודי'ס משפרת את תחזיות הצמיחה לישראל, אך מזהירה מהסיכונים לממשלה הבאה

חברת דירוג האשראי העלתה את תחזית הצמיחה ל־5% השנה ול־6% ב־2027, אך מדגישה כי חלק ניכר מהשיפור נובע משינוי סטטיסטי הקשור לפעילות חברות ישראליות בחו"ל ● במקביל, מודי'ס שיפרה את תחזיות הגירעון והחוב, ומזהירה מפני פגיעה בעצמאות מערכת המשפט והידרדרות ביחסי החוץ

אסף אלדר, סמנכ''ל וראש החטיבה הבנקאית, דיסקונט, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס / צילום: שלומי יוסף

ראש החטיבה הבנקאית בדיסקונט: "רואים בפתרונות לקיבוצים משימה ארגונית חשובה"

אסף אלדר, ראש החטיבה הבנקאית בדיסקונט, התייחס בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס לסוגיות הקניין המשקי ושוק האנרגיה בקיבוצים, שלטענתו נמצאים בתוך "ערפל רגולטורי וסטטוטורי ובין הפטיש לסדן" ● מול סוגיות אלה הוסיף אלדר עוד שלושה עוגנים של ודאות

באי הכנס / צילום: תמר מצפי

תמונות ורגעים מכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס

הכנס, הנערך זו השנה השלישית, שם דגש על מיצוי הפוטנציאל של המרחב הכפרי, דיור והתחדשות, תעשייה וחקלאות מתקדמות, טכנולוגיות ואנרגיה מתחדשת, לצד תפקידם של הקיבוצים בשיקום הצפון והעוטף ● וגם: הנוכחים נהנו מהופעה של הזמרים דורית ראובני  וחנן יובל

מערכת ברק MX של התעשייה האווירית ומערכת SAMP/T NG של יורוסאם / צילום:  תע''א,  רויטרס-Benoit Tessier

קרב אווירי ודיפלומטי: ישראל וצרפת ראש בראש במכרז הגנה ענק בשווייץ

כ־7 מיליארד דולר עומדים על הפרק במכרז הגנה אווירית בשווייץ, שבו מתחרות מערכת ברק MX של התעשייה האווירית ו־SAMP/T NG הצרפתית ● ברקע, מקרון ממשיך להצר את צעדי החברות הישראליות בתערוכות הביטחוניות בפריז ● מה עלול לסכן את הזכייה במכרז?

טיל לורה (ארכיון) / צילום: התעשייה האווירית

עסקה של התעשייה האווירית מעוררת חשש וסערה בספרד

מרוקו בוחנת רכישת טילים מתקדמים מישראל וממדינות נוספות, ומעוררת חשש ביטחוני בספרד ● חברת Long Wall זכתה בחוזה אמריקאי בסך 75 מיליון דולר לפיתוח מיירט בעלות נמוכה, לצד התחייבות להשקעה נוספת במחקר ובפיתוח ● וחברת הענק האירופית BAE מייצרת נגמ״שים עם מערכת של אלביט ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ג'ני חלפין, מנהלת תחום תשתיות, דיסקונט / צילום: שלומי יוסף

בכירה בדיסקונט: "יותר ויותר קיבוצים רוצים להיכנס כשותפים אמיתיים בפרויקטים"

ג'ני חלפין, מנהלת תחום תשתיות בבנק דיסקונט, סיפרה בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס על השינוי במעמדם של הקיבוצים בשוק האנרגיה המתחדשת ● לדבריה, הבנק מעניק כיום מימוני גישור גם ליזמים שטרם השלימו את ההסכמים לפרויקט, ומציע פתרונות מימון לטווחים קצרים יותר ובנוגע לחוות השרתים: "זה שוק מתפתח, הרגולציה עדיין לא לחלוטין מגובשת"

הבניינים הישנים בשכונת דורה בנתניה / צילום: מתן סימון

המאבק על התמורות: מתי עירייה יכולה להגביל את הדיירים?

פסק דין של המחוזי בעניין פרויקט פינוי־בינוי בנתניה גרם לעירייה להסיר את התנגדותה לתמורות המוגדלות שקיבלו הדיירים - עד 40 מ"ר לכל דירה ● מה ניתן ללמוד מהמקרה על פרויקטים אחרים?

הצהרת יו''ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג לצד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה וראש השב''כ דוד זיני

סולברג לצד היועמ"שית וראש השב"כ: הבחירות התנהלו בתקינות

על רקע הפרסומים בימים האחרונים על חקירת השב"כ, הבהיר יו"ר ועדת הבחירות נעם סולברג כי היא עדיין בשלב הסמוי וכי מרבית הפרסומים אינם נכונים ● לצד היועצת המשפטית לממשלה וראש השב"כ, אמר כי נבדקים חשדות למימון זר שנועד להשפיע על הבחירות, אך אין בחומר הראיות הקיים כדי לערער את תוצאותיהן

שדרות רוטשילד בתל אביב / צילום: Shutterstock

מרכז ת"א מתחדש באלפי דירות, והפעם העירייה דאגה להיטל השבחה שמן

תוכנית רובעי 5 ו־6 צפויה להוסיף אלפי דירות מחוף הים ועד איילון ● התוכנית נשענת על חלופת שקד, ותאפשר לעירייה לגבות מיליארדי שקלים בהיטלי השבחה כבר בעת מכירת הדירות

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים בתחום המזונות

תנועת ישראל חופשית טענה כי התיקון לחוק מאפשר לאחד מבני הזוג, רק משום שהקדים והגיש את תביעת הגירושים, לקבוע היכן יתנהלו גם הדיונים על מזונות, רכוש ומשמורת - ולגרור את בן או בת הזוג להתדיין בבית הדין הרבני, גם בניגוד לרצונם ● במסגרת הצו של בג"ץ, המדינה נדרשת להסביר מדוע אין לבטל את הרחבת הסמכויות הזו

מנכ''ל משרד הביטחון אמיר ברעם ביקר בחברת קובננט / צילום: משרד הביטחון

טילי השיוט הבאים של צה"ל? מערכת הנשק שבוחנים בישראל

כותרות העיתונים בעולם: משרד הביטחון בוחן רכישת טילי שיוט במחירים נמוכים, מערכת הגנה אווירית של התעשייה האווירית עומדת להיות מוטמעת בספינות בזירת מכירות שבה היא דווקא פחות פעילה, ובקנדה - המל"טים של אלביט הגיעו לקוטב הצפוני • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

מנכ''לי מטא, אמזון, גוגל ומיקרוסופט / עיבוד: דגנית נחום ג'מצ'י

הנתון שמסביר מה מבהיל כל־כך את וול סטריט

חמש ענקיות הטכנולוגיה השקיעו מתחילת השנה 557 מיליארד דולר, יותר מהמזומנים שהפיקו מפעילותן השוטפת ● במקביל לכך ש-S&P שינתה את תחזית הדירוג של מטא לשלילית, מיקרוסופט גייסה 25 מיליארד דולר, ואמזון הציגה תזרים חופשי שלילי ● אחרי הנפילות בוול סטריט, המשקיעים שואלים מתי השקעות הענק ב-AI יתחילו להחזיר את עצמן

מגדל תוהא 2 / צילום: טלי בוגדנובסקי

כפי שנחשף בגלובס: חברת סיילספורס תשכור חמש קומות במגדל תוהא 2

חברת סיילספורס תשכור חמש קומות במגדל תוהא 2 בתל אביב ותאחד את כ-1,000 עובדיה בישראל תחת קורת גג אחת ● היקף העסקה מוערך ביותר מ-140 מיליון שקל לחמש שנים

 

הרמטכ''ל לשעבר הרצי הלוי / צילום: חדשות 12

הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי: "7.10 היה כישלון שניתן למנוע"

הלוי: "התפיסה בצה"ל ובשב"כ וגם בדרג המדיני הייתה שחמאס אינו רוצה מלחמה" ● דיווח: החשש מחידוש המלחמה, גרם לתושבים בדאחיה בביירות לשנות את מקום מגוריהם ● טראמפ: אני הולך לקרוא למצר הורמוז "מצר טראמפ" ● עדכונים שוטפים

מה יעשו המניות הדואליות, והאם טלטלה חדשה בדרך לוול סטריט?

בחירות האמצע בארה"ב עשויות לטרוף את הקלפים בוול סטריט, בעוד השווקים מתחילים לתמחר חזרה אפשרית למלחמה נגד איראן ● הבורסות בת"א ובניו יורק חתמו חודש אדום, הכסף יצא ממניות הטכנולוגיה לענפים הדפנסיביים ● עונת הדוחות בת"א תיפתח השבוע באופן רשמי, עם דיווחים של טאואר, טבע ואל על ● נתוני התעסוקה בארה"ב יעמדו במוקד ויקבעו את כיוון הריבית ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר 

עו''ד אביב פריאנטי, משנה למנכ''ל נדב ב. לוגיסטיקה, חברה עם פעילות במגזר הקיבוצי / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל נדב ב. לוגיסטיקה: "יש המון פוטנציאל בקיבוצים בעוטף עזה"

חברת נדב ב. לוגיסטיקה משקיעה 650 מיליון שקל בהקמת מרכזים לוגיסטיים בקיבוצים זיקים ורעים ● החברה בוחנת גם הקמת חוות שרתים בזיקים, בהספק של 50-60 מגה־וואט, ומקדמת פרויקטים דומים באזורים נוספים בשיתוף עם קיבוצים ושותפים עסקיים ● עו"ד אביב פריאנטי, המשנה למנכ"ל החברה, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס: אנחנו מאמינים באזורים האלה"

מליאת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האוצר נערך לתקציב המשכי: הביטחון לא צפוי להיפגע, המשרדים האזרחיים כן

השבוע יחלו ההתייעצויות בבית הנשיא לגבי הרכבת הממשלה, אך באוצר כבר נערכים לתקציב המשכי בתחילת 2027 ● למשרדי הממשלה יהיה קושי להתנהל בתקופה הזו וגם חבילות המיסוי יצטרכו להמתין ● ומה יקרה לגירעון? גלובס עושה סדר