רוחות המלחמה במזרח התיכון מתלהטות שוב וחידוש הלחימה הכוללת בין איראן, ארה"ב וישראל נראה ככזה שקרוב במיוחד. עם זאת, דווקא ב־30 בנובמבר יסתיים ביטוח מטענים הנישאים על גבי כלי שיט של המדינה באמצעות קרן פיצויים, שיצרו במשרד האוצר בחודש מרץ - וחברות ספנות ימצאו עצמן ללא גיבוי מהמדינה.
● אוניה בשירות צים הותקפה בים השחור על ידי כשב"מים, וטבעה
● הם מכרו את כל רכושם כדי לחיות על ספינת תענוגות וכעת הם תקועים בקמבודיה
רק בשבוע שעבר ניכר עד כמה אותו סיוע חשוב, כשאוניית המכולות בבעלות יוונית "קונטשיפ ג'ט" (Contship Jet), שנמצאה בשירות צים ויצאה מנמל חיפה, הותקפה באמצעות שלושה כשב"מים (כלי שיט בלתי מאוישים) והוטבעה בים השחור - זירת לחימה מרכזית במלחמת רוסיה־אוקראינה.
המהלך המצרי
לעומת זאת, תנועת השיט במיצר הורמוז, שדרכו עבר עד פרוץ מבצע שאגת הארי בפברואר כרבע מהסחר הימי בנפט, ספגה מכה אנושה כתוצאה מהחסימה האיראנית והמצור האמריקאי על הרפובליקה האיסלאמית.
בה בעת, המורדים החות'ים בתימן לא מטילים מצור על ישראל, אלא לפי שעה על השכנה סעודיה. החות'ים חולשים על שער הכניסה והיציאה הדרומי לים האדום, באב אל־מנדב, שבו חצו כ־12% מהסחר בנפט.
אותו המצור על סעודיה עשוי להסביר מדוע ב־26 באוקטובר אישר הפרלמנט בקהיר את בקשת נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי לקבל מנדט לשליחת כוחות צבאיים או סיוע "הגנתי" לסעודים. שער הכניסה והיציאה הצפוני לים האדום הוא תעלת סואץ, מקור הכנסות חשוב לכלכלה המצרית שנפגעה מהמצור החות'י בתקופת חרבות ברזל.
מנתוני קהיר עולה כי בשנת הכספים 2024־2025, פעילות התעלה צנחה בכ־52% ברמה השנתית, ההכנסות ירדו ב־47.7% ל־3.8 מיליארד דולר והפחתת הצמיחה הסתכמה ב־0.63%.
מה קובע הפיצוי
מאז, המתקפות החות'יות פחתו בתקופת טראמפ, אבל אותן "החליפה" התוקפנות האיראנית במרחב הורמוז, שהשפיעה על הכלכלה העולמית אף יותר. בסוף פברואר פרץ מבצע שאגת הארי, החסימה האיראנית של הורמוז יצאה לדרך במהרה וישראל הייתה מטווחת. על כן, ב־19 במרץ מנהל קרן מס רכוש ברשות המסים, אמיר דהן, הוציא הבהרה לעניין פיצוי למטענים שנישאים על גבי כלי שיט שנחטף לפי החוק.
בהתאם לאישור, אובדן מטען כתוצאה מחטיפת כלי שיט על רקע מלחמה נגד ישראל עונה על הגדרת נזק מלחמה ועל כן, המטען יהיה בר פיצוי ובתנאי שאין אפשרות לשחררו בעתיד הנראה לעין. הביטוח שתוקפו, כאמור, עד 30 בנובמבר, בגין נזק מלחמה, כולל את התקופה שתחילתה היא טעינת המטען על כלי השיט וסופה היא פריקת המטען מכלי השיט, בכפוף להוראות החוק.
נזק מלחמה מוגדר על פי החוק כנזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על ידי צה"ל. הנזק מוגדר בתקנות כהפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לבין שווי הנכס מיד לאחר שניזוק או כל הוצאות שיקום הנזק, לפי הנמוך שבין שניהם, בתוספת הוצאות להקטנת הנזק, כאשר שווי הנכס הוא הסכום שהיה מתקבל בעד הנכס במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ביום קרות הנזק.
שיעור הפרמיה בספטמבר האחרון הוא במקרה ששווי המטען עד 2 מיליון דולר, עומד על 0.5% שנתי משווי המטען, כאשר התשלום יחושב באופן יחסי לפי תקופות של שבועיים כל אחת. לצד זאת, אם שווי המטען הוא יותר מ־2 מיליון דולר, הפרמיה בשיעור 4.5% שנתי ליתרת שווי המטען, כאשר התשלום יחושב באופן יחסי לפי תקופות של שבועיים כל אחת.
אלעד ברשאן, מומחה למכס ושילוח בינלאומי בחברת מורן קרגו עמילות מכס, מסביר כי ישנו פער ביטוחי משמעותי. "המתיחות באזור עדיין גבוהה ובחלק מפוליסות הביטוח קיימות החרגות מפורשות לסיכוני מלחמה וטרור. המשמעות היא שמטען עלול לעבור באחד מנתיבי השיט הנפיצים בעולם בלי כיסוי דווקא לסיכונים המרכזיים שנשקפים לו", הוא הסביר.
לדבריו, "המשמעות בסיטואציה הנוכחית של הביטוח מטעם המדינה היא שאם יבואן סוגר היום עסקה, הוא עלול לגלות שעד שהסחורה שלו תגיע לאזורנו, רשת הביטחון שעליה הסתמך כבר לא תהיה בתוקף. כיוון שעסקאות יבוא ושרשראות אספקה מתוכננות חודשים קדימה, היבואנים יתקשו מאוד לתכנן לטווח ארוך בהיעדר כיסוי ביטוחי".
החזרה לים האדום
הצורך הישראלי במתן גיבוי ממשלתי לחברות ספנות נובע מהרצון לאפשר להן להגיע לישראל באופן תדיר, על אף שחברות ביטוח לא מוכנות לבטח מכולות שמגיעות למרחב. ההשפעה בספנות המסחרית היא תמיד מרחבית ולא מקומית כי קווי ספנות פועלים באופן מעגלי בין כמה מדינות וכמה נמלים. כלומר, קווי ספנות - כולל של ענקיות ספנות כמו מארסק - שמגיעות מהמזרח הרחוק לאירופה או למזרח התיכון דרך הים האדום חוצות בישראל, כמו גם במדינות האחרות באזור בהן סעודיה.
בצל זאת, במשך תקופה ארוכה, ענקיות הספנות נמנעו ממעבר בים האדום והעדיפו לשוט שבועיים עד חמישה שבועות יותר בקו מהמזרח הרחוק לאירופה דרך כף התקווה הטובה. כל זאת, כדי להיות בטוחים ולהפחית את הסיכון, גם אם העלויות מזנקות. אולם, למרבה ההפתעה, בחודשים האחרונים החלו ענקיות הספנות בזו אחר זו להודיע על חזרתן לים האדום.
בספטמבר, מארסק והפג לויד הודיעו על חזרה מתוכננת של הקווים מכף התקווה הטובה לים האדום. אלו שתי חברות שמדורגות במקום השני והחמישי בטבלת ענקיות הספנות עם כ־14.6% וכ־7% מכלל השוק. במקום הרביעי נמצאת החברה הסינית קוסקו שנמצאת במקום עם כ־10.8%. השבוע הצטרפה יאנג מינג הטיוואנית, כשכל המגמה המפתיעה הזו של חזרת החברות לים האדום על אף מתקפות החות'ים על הסעודים עשויה להיבלם - ברגע שמלחמה כוללת במזרח התיכון תתחדש.
"אחרי כשלוש שנות מלחמה ושיבושים בסחר הבינלאומי, חזרתן של חמש חברות ספנות בינלאומיות לים האדום, דרך מיצר באב אל־מנדב ותעלת סואץ, היא בשורה חשובה למשק", מסכם ברשאן. "הדרך הקצרה מהמזרח הרחוק מאפשרת ליבואנים לתכנן טוב יותר את המלאי, לצמצם את עלויות המימון ולשפר את הנזילות. היא גם צפויה להוזיל את מחירי השינוע, ובהמשך עשויה להתגלגל לכיסו של הצרכן הישראלי".
ממשרד האוצר נמסר: "הארכת התוכנית נבחנת אחת לחודש, בהתאם להיקף הפוליסות שנרכשו במסגרתה ולמצב הסיכונים הביטחוניים באזורי הסיכון. בתום הבחינה מועברת המלצה לוועדה לנכס בר ביטוח, המוסמכת לקבל החלטה בדבר הארכת התוכנית. לאחר קבלת החלטת הוועדה, היא תפורסם בהודעה מסודרת באתר משרד האוצר".
