ביום שלישי יבחרו האמריקאים את נציגיהם לקונגרס, מושלים ובעלי תפקידים מקומיים. אבל לצד המועמדים, הם יכריעו גם בשאלות הנוגעות לכיסם: ממס על הונם של מיליארדרים ועד מימון דיור והקמת חוות שרתים.
● לא רק פוליטיקה: הסיפורים יוצאי הדופן של הבחירות בארה"ב
● טראמפ יאבד את השליטה בקונגרס? התרחיש שמפחיד את השווקים
ב־39 מדינות יעמדו להצבעה כ־145 הצעות חוק ותיקונים חוקתיים. במדינות רבות אזרחים יכולים לקדם יוזמות באמצעות איסוף חתימות, ובמקרים אחרים בתי המחוקקים מעבירים סוגיות להכרעה ישירה של הציבור. משאלי העם הכלכליים מציבים בפני הבוחרים בחירה בין הרחבת השירותים הציבוריים לבין הגבלת נטל המס.
מיליארדרים בקליפורניה
ההצבעה הכלכלית הבולטת תתקיים בקליפורניה, שבה מתגוררים רבים מיזמי הטכנולוגיה והמשקיעים הגדולים בעולם. הבוחרים יתבקשו להכריע לגבי ההצעה למס חד־פעמי של 5% על הונם של מיליארדרים המתגוררים במדינה.
בניגוד למס הכנסה, ההצעה מבקשת למסות הון שנצבר, לרבות מניות והחזקות בחברות פרטיות. ההכנסות עשויות להגיע לעשרות מיליארדי דולרים. התומכים טוענים שבעלי ההון יכולים לשאת בנטל גבוה יותר, בשעה שתושבים רבים מתקשים לממן שירותים רפואיים.
המתנגדים מזהירים שמס על הון שאינו בהכרח נזיל עלול לחייב יזמים למכור מניות או לגייס כספים, ולעודד אותם להעביר את מגוריהם ואת פעילותם למדינות אחרות. אחד מהם הוא המושל הדמוקרטי גאווין ניוסום, שחושש מפגיעה בתחרותיות של קליפורניה.
בלב המחלוקת עומד ההבדל בין עושר על הנייר לבין כסף זמין לתשלום. החזקה בחברה יכולה להיות שווה סכום גדול, בלי שלבעליה תהיה יתרה דומה בחשבון הבנק. מכאן נובע המתח בין הרצון לגבות מס ממי שצברו הון רב, לבין החשש שהגבייה תשפיע גם על החלטות עסקיות ועל המקום שבו יבחרו בעלי ההון לפעול.
כך הפך משאל העם לעימות בתוך המפלגה הדמוקרטית: בין המבקשים לצמצם פערים ולממן שירותים ציבוריים באמצעות מיסוי העושר, לבין החוששים מפגיעה במנוע הצמיחה של המדינה.
על פתק ההצבעה יופיעו גם הצעות מתחרות שעשויות להגביל את הטלת המס. לכן, גם תמיכת רוב הבוחרים לא בהכרח תבטיח שההצעה תיכנס לתוקף בנוסח שמקדמיה מבקשים.
אג"ח למימון דיור
תושבי קליפורניה יכריעו גם בשתי הצעות למימון דיור. הראשונה תאפשר להנפיק אג"ח ב־11.25 מיליארד דולר, בין השאר לבניית דירות להשכרה במחירים נמוכים ולסיוע להומלסים ולמשפחות בעלות הכנסות נמוכות. לפי הערכת הרשויות, החזר החוב יעלה למדינה בין 500 ל־600 מיליון דולר בשנה במשך כ־25 שנה.
ההצעה השנייה תאפשר הנפקת אג"ח בהיקף של עד 25 מיליארד דולר להלוואות מסובסדות לרוכשי דירות חדשות העומדים בתנאים מסוימים. ההלוואות יכסו עד 17% ממחיר הנכס, והרוכשים יידרשו להון עצמי של 3% לפחות. בניגוד לתוכנית הראשונה, האג"ח אמורות להיפרע מהחזרי המשכנתאות, ולא מתקציב המדינה.
שתי התוכניות מציעות אפוא מסלולים שונים: האחת מממנת בנייה וסיוע באמצעות חוב שהמדינה תחזיר, והשנייה מעמידה מימון לרוכשים, שהחזריהם אמורים לפרוע את האג"ח. השאלה אינה רק כמה כסף יגויס, אלא גם למי יגיע הסיוע ומי יישא בהחזר. מבחינת הבוחרים, זהו ניסיון להקל על משבר הדיור תוך בחירה באופן חלוקת העלות לאורך זמן.
שינויים במס הכנסה
בקולורדו תעמוד להצבעה החלפת מס ההכנסה האחיד, ששיעורו 4.4%, במדרגות מס שבין 3.71% ל־8.41%. לפי ההערכות, השינוי עשוי להגדיל את הכנסות המדינה בכ־2.7 מיליארד דולר בשנת הכספים 2028. מנגד, הצעה מתחרה מבקשת להגביל את שיעור המס ל־4.4%.
התומכים במס מדורג מבקשים להפחית את הנטל על בעלי הכנסות נמוכות ובינוניות, ולגבות יותר מבעלי הכנסות גבוהות. המתנגדים חוששים מפגיעה ביזמות, בהשקעות ובמשיכת עובדים ועסקים למדינה.
במדינת וושינגטון ההצבעה נעה בכיוון ההפוך: הבוחרים יחליטו אם לבטל מס של 9.9% על הכנסה שנתית של משקי בית העולה על מיליון דולר, ולאסור הטלת מסי הכנסה נוספים ברמת המדינה והרשויות המקומיות.
השקעות במקום מסים?
במיזורי יכריעו הבוחרים אם להקים קרן השקעות ממשלתית שתאפשר בעתיד לבטל את המסים המדינתיים. הרעיון דומה לקרנות עושר, כמו זו של נורווגיה: לצבור נכסים ולהשתמש בתשואות למימון פעילות הממשלה. אלא שבניגוד לנורבגיה, הנשענת על הכנסות מנפט וגז, ההצעה במיזורי אינה מקצה כסף לקרן בשלב הראשון. המחוקקים יצטרכו לקבוע כיצד לממן אותה.
המסים יבוטלו רק אם הכנסות ההשקעה יוכלו להחליף את ההכנסות ממסים בלי לפגוע בערכה הריאלי של הקרן. גם אז, המשיכה השנתית תוגבל ל־3% מהשווי הממוצע של נכסיה בחמש השנים הקודמות.
ההצעה ממחישה את הפער בין יעד ארוך-טווח לצעדים הנחוצים להשגתו. לפני שאפשר יהיה לוותר על הכנסות ממסים, יהיה צורך לממן את הקרן ולצבור בה נכסים בהיקף שיאפשר תשואה מספקת. התנאי לשמירת ערכה הריאלי ומגבלת המשיכה נועדו למנוע מצב שבו מימון ההוצאות השוטפות יכלה בהדרגה את ההון שעליו נשענת התוכנית.
הקלה לבעלי בתים
בפלורידה יצביעו על הגדלת הפטור ממס רכוש על דירת מגורים עיקרית - ל־150 אלף דולר ב־2027 ול־250 אלף דולר ב־2028. ההצעה תגביל גם את קצב העלייה בשווי הנכסים לצורכי מס, לרבות נכסים מסחריים ודירות להשכרה.
לפי ההערכות, אישורה יפחית את הכנסות הרשויות המקומיות בכ־45.8 מיליארד דולר בתוך חמש שנים. התומכים רואים בכך הקלה ביוקר הדיור ובנטל המס; המתנגדים חוששים מפגיעה בשירותים ובתשתיות ומצורך למצוא מימון חלופי. התיקון יידרש לתמיכת לפחות 60% מהמצביעים.
גם כאן, הדיון הוא בחלוקת התועלת והעלות. בעלי הבתים עשויים לשלם פחות, אך הרשויות יידרשו להתמודד עם ירידה בהכנסות המשמשות לשירותים ציבוריים. לכן ההכרעה אינה רק על גובה חשבון המס הפרטי, אלא גם על האיזון בין ההקלה למשקי הבית לבין היכולת של הערים והמחוזות לממן את צורכי התושבים.
הקרב על חוות השרתים
לפחות 41 שאלות מקומיות בבחירות נוגעות למרכזי נתונים - חוות שרתים המשמשות בין היתר לשירותי ענן ולבינה מלאכותית. בחלק מהמקומות התושבים יתבקשו לאשר פרויקטים או שינויי ייעוד קרקע, ובאחרים להגביל את הפיתוח.
מול ההבטחות להשקעות, להכנסות ממסים ולפיתוח תשתיות ניצבים חששות מצריכת חשמל ומים, משימוש בקרקע ומעליית מחירי האנרגיה המקומיים. הבוחרים יידרשו להחליט אם התועלת הכלכלית מצדיקה את העלויות שעלולות להיות מוטלות עליהם.
משאלי העם מעבירים לציבור הכרעות כלכליות שבמדינות אחרות נותרות בידי נבחריו. אבל ההצבעה אינה בהכרח סוף הדרך: ארגונים, חברות ובעלי הון משקיעים בקמפיינים בעד ונגד, ובחלק מהמקרים ההכרעה מגיעה בהמשך לבתי המשפט.
