טראמפ יאבד את השליטה בקונגרס? התרחיש שמפחיד את השווקים

כשדונלד טראמפ התמודד לנשיאות ב־2024, הוא הבטיח להוריד את יוקר המחיה. אלא שכמעט שנתיים לאחר שחזר לבית הלבן, ורגע לפני הבחירות לקונגרס, ההבטחה הפכה לבעיה פוליטית: המחירים עדיין גבוהים, האינפלציה שוב מרימה ראש, והציבור אינו מרוצה מהטיפול בנושא.

● פרשנות | החוב תופח, יוקר המחיה מכריע והפוליטיקה האמריקאית נערכת למלחמת הישרדות
● המיליארדרים ששמים כסף גדול על בחירות האמצע

לפי סקר רויטרס, רק 32% מהאמריקאים הביעו שביעות רצון מתפקודו של טראמפ, ו־73% אמרו שיוקר המחיה נע בכיוון הלא נכון. בסקר אחר, שנערך באוגוסט, 48% מהאמריקאים הגדירו את יוקר המחיה כשיקול החשוב ביותר מבחינתם בבחירות האמצע.

"האמריקאים שמתכננים להצביע מדרגים את הכלכלה ויוקר המחיה כנושא החשוב ביותר בהצבעה ביום שלישי", אומר ד"ר תומר פדלון, חוקר ומרצה ב־INSS ובאוניברסיטת תל אביב. "לפני הגירה, לפני עתיד הדמוקרטיה ולפני דברים אחרים. הכול מושפע מזה".

העלאת הריבית מחכה

גובה הריבית הוא מוקד לעימות בין הבית הלבן לפדרל ריזרב (הפד). טראמפ דורש להוריד אותה כדי להוזיל את האשראי ולעודד את הפעילות הכלכלית. הדרישות לוו בעימותים פומביים עם יו"ר הפד לשעבר ג'רום פאוול. גם לאחר מינויו של קווין וורש לתפקיד, המתח לא נעלם.

בהחלטתו האחרונה, ב־28 באוקטובר, השאיר הפד את הריבית בטווח של 3.75%-4%, לאחר שהעלה אותה ברבע נקודת אחוז בספטמבר. וורש הסביר כי הפעילות הכלכלית ממשיכה להתרחב בקצב חזק, אך האינפלציה עדיין גבוהה. לדבריו, שיקולים פוליטיים לא מילאו תפקיד בהחלטה.

לדברי פדלון, "החלטות הריבית בארה"ב משקפת היטב את חילוקי הדעות בין הממשל לבנק המרכזי. טראמפ הוא לא הנשיא הראשון וגם לא האחרון שדורש ריבית נמוכה כדי לתמרץ את הכלכלה אף שאנחנו בסביבת אינפלציה גבוהה יחסית. הממשל מונע משיקולים פוליטיים ומנסה לנהל סוג של כלכלת בחירות. לעומת זאת, הבנק המרכזי לא מונע משיקולים פוליטיים וקורא לנגד עיניו רק את הסיכונים הכלכליים הנובעים מסביבת אינפלציה גבוהה ולכן בחר להותיר את הריבית ללא שינוי".

השווקים מצביעים על כיוון הפוך מדרישת הנשיא. לפי ההערכות, נכון ל־1 בנובמבר הסיכוי שהפד יעלה את הריבית בישיבתו ב־9 בדצמבר עומד על כמעט 71%, לעומת 29% שתישאר ללא שינוי. ההסתברות להורדה היא 0%.

נתוני האינפלציה האחרונים גם לא מקלים על הבית הלבן. מדד המחירים לצרכן עלה בספטמבר ב־0.6% וקצב האינפלציה השנתי הגיע ל־3.7%. מחירי הבנזין זינקו ב־9.1% בתוך חודש אחד והיו אחראים ליותר ממחצית העלייה החודשית במדד. בהשוואה לספטמבר אשתקד, מחירי הבנזין עלו ב־34.2%.

מחירי הדלק רגישים במיוחד פוליטית בארה"ב, שבה רוב האוכלוסייה מתניידת ברכב פרטי. ההתייקרות מורגשת מיד בכיס, במיוחד במשפחות שנוסעות מרחקים גדולים מדי יום. גם מחירי המזון, הדיור והבריאות מעסיקים את הציבור, אף שקצב ההתייקרות משתנה בין התחומים.

המלחמה עם איראן והשלכותיה על שוק האנרגיה הוסיפו ללחצים, לצד מדיניות המכסים של טראמפ. הנשיא טוען שהמכסים מגינים על הייצור האמריקאי ומשפרים את תנאי הסחר, אך חברות וכלכלנים הזהירו שהעלויות מתגלגלות בחלקן לצרכנים. בסקר רויטרס, 78% מהאמריקאים ייחסו למדיניות טראמפ אחריות לעליית מחירים שעוקפת את הגידול בהכנסותיהם. גם בקרב הרפובליקנים, 57% אמרו שהוצאות המחיה עולות מהר יותר מהשכר.

מה צופים בוול סטריט

גם המשקיעים עוקבים אחר הבחירות. משרד ההשקעות הראשי של UBS Global Wealth Management פרסם השבוע דוח בסדרת Election Watch 2026, ובו 10 שאלות מפתח על בחירות האמצע.

"אנו מייחסים הסתברות של 50% לכך שהדמוקרטים יזכו בשני הבתים, 40% לכך שהדמוקרטים יזכו בבית הנבחרים בעוד הרפובליקנים ישמרו על השליטה בסנאט ו־10% לכך שהרפובליקנים ישמרו על השליטה בשני הבתים", אומר קורט ריימן, ראש תחום האג"ח במשרד ההשקעות הראשי לאזור אמריקה של UBS.

גם לפי בלומברג, המשקיעים מתמחרים תרחיש סביר שבו הדמוקרטים ישתלטו על שני בתי הקונגרס. זכייתם בבית הנבחרים נראית כמעט ודאית, ובסנאט יש להם יתרון בסקרים במרוצים המכריעים. לצד התחזיות לתוצאות הבחירות, גופים פיננסיים מציגים את ביצועי המניות לאחר בחירות אמצע בעבר.

מניתוח של בנק וולס פארגו עלה כי מדד S&P500 עלה ב־12 החודשים שלאחר כל בחירות אמצע מאז מלחמת העולם השנייה. בחברת הביטוח הראל הציגו גם מספרים: ב־12 החודשים שאחרי בחירות האמצע בארה"ב נרשמו עליות בכל 19 הפעמים שבהן נערכו מאז 1950. התשואה הכוללת, כולל דיבידנדים, עמדה בממוצע על 18.6%.

התחזיות לשליטה דמוקרטית בשני הבתים עשויות לעורר חששות בשוק ההון. בנתוני העבר שמציגה חברת המחקר קרסון יש הבחנה בין הרכבים שונים של הקונגרס תחת נשיא רפובליקאי: בשנה שלאחר בחירות אמצע שמביאות לפיצול פוליטי בקונגרס, התשואה הממוצעת של המדד היא 13%. בבחירות שמביאות לשליטה רפובליקאית היא 8.3%, ובבחירות שמביאות לשליטה דמוקרטית היא 4.9%.

בעבר, פילוג פוליטי בתקופת נשיא רפובליקאי היטיב עם המניות. המומחים מסבירים זאת בבלימת חקיקה שהם רואים כמזיקה לשוק. בהקשר הנוכחי, הם מצביעים על האפשרות שמהפכת ה־AI תעורר חקיקה מגבילה מצד הדמוקרטים, שתיבלם בווטו נשיאותי.

בשוק האג"ח, UBS מזהים סיכון לקראת 2027 סביב המשא ומתן על תקרת החוב. הסכם שימתן את קיצוצי התקציב המתוכננים בתוכניות הרווחה ויגדיל את הוצאות הביטחון עשוי, לפי UBS, להפוך את המגמה הצפויה של צמצום הגירעון התקציבי ולהגדיל את היצע איגרות החוב של האוצר האמריקאי. גם עיתוי ההסכם עשוי להשפיע: הסכם שיושג באיחור עלול להגביר את התנודתיות בשווקים.

התחזית של UBS לגבי הפד ולגבי הכלכלה רחבה יותר. הבנק מעריך שהצמיחה הכלכלית והאינפלציה יאטו, שהפד יסיים את העלאות הריבית ושתשואות איגרות החוב יתייצבו ברמה נמוכה במעט ב־2027. רווחים חזקים של החברות צפויים, לפי UBS, להמשיך ולתמוך בשוקי המניות.

לפי UBS, אם תוצאות בחירות האמצע יהיו שונות משמעותית מציפיות השוק, הן עשויות לשנות גם את הציפיות לשנת 2028. הישג חזק של הדמוקרטים עשוי להעלות את ההסתברות המשתקפת בשוק לבחירת נשיא דמוקרטי ב־2028. הוא עשוי גם להבליט את סדרי העדיפויות העתידיים בתחומי המסים, ההוצאה הממשלתית והרגולציה.

המאבק על הבוחר

מבחינת הבוחר, האטה באינפלציה לא בהכרח מבשרת הקלה: המחירים שכבר עלו לא תמיד יורדים. לכן גם נתוני צמיחה או תעסוקה חיוביים אינם מבטיחים שהציבור ירגיש שמצבו השתפר.

הדמוקרטים הפכו את יוקר המחיה לנושא מרכזי בקמפיין, ומנסים לקשור את המועמדים הרפובליקנים במדינות המתנדנדות למדיניות הכלכלית של הנשיא. המסר שלהם הוא שהרפובליקנים שולטים בבית הלבן ובשני בתי הקונגרס, ולכן הם נושאים באחריות. מבחינת טראמפ מדובר בהיפוך תפקידים: ב־2024 הוא השתמש בהתייקרויות כדי לתקוף את הממשל הדמוקרטי.

ניתוח של יותר מ־8,000 מודעות בחירות שפרסם הוושינגטון פוסט בתחילת אוקטובר מצא שכמעט שלוש מכל חמש מודעות במרוצים התחרותיים עסקו בסוגיות כלכליות, והושקעו בהן כ־920 מיליון דולר. שתי המפלגות הוציאו סכומים דומים, אבל הדמוקרטים התמקדו בהוצאות היומיומיות של משקי הבית: מחירי המזון הופיעו במודעות שלהם בתדירות גבוהה פי שלושה, ומחירי הדלק פי שניים. הדמוקרטים גם השקיעו כ־111 מיליון דולר במודעות שהזכירו את הנשיא.

לעומת זאת, הרפובליקנים השקיעו סכום צנוע הרבה יותר של כ־11 מיליון דולר בלבד. מה שהודגש בקמפיין שלהם הוא הפחתות המסים. לדברי פדלון, עבור המצביעים למועמדים דמוקרטים "זה סוג של הצבעת אי אמון במדיניות. הפסד בבתים יקשה על טראמפ לפעול בשנתיים האחרונות שלו בבית הלבן הן בענייני תקציב והן בענייני חקיקה ורפורמות".