למרות חודש מעורב בשוקי חו"ל וירידות בשוק המקומי (בצל תוצאות הבחירות), תעשיית קרנות הנאמנות מסכמת חודש חיובי באוקטובר, כשבמהלכו גייסה התעשייה כ־7.6 מיליארד שקל. כניסת הכספים החדשים הביאה את היקף הנכסים המנוהלים בתעשייה לכ־859 מיליארד שקל, נתון המשקף קפיצה של 13.5% ביחס לנתון שנרשם בתחילת השנה.
● המרוץ לרכישת כאל נפתח מחדש: המועמדים, הדד־ליין והשווי שיתכווץ
● המשקיע האינטליגנט | הקרנות הריכוזיות במיוחד שמציעות יותר מדי מהדבר הטוב
עם זאת, מבט על האפיקים אליהם זרמו כספי המשקיעים מלמד על פערים משמעותיים בשוק הקרנות, וגישה סלקטיבית. כך, בזמן שהקרנות המתמחות במניות חו"ל - גם בקרנות הפאסיביות (בעיקר מדד S&P 500) וגם באקטיביות - רשמו גיוסים גבוהים של 7.9 מיליארד שקל בחודש שעבר, מקביליהם על שוק המניות המקומי רשמו פדיונות של 3.2 מיליארד שקל.
"ראינו שהמשקיעים צמצמו בחודש האחרון את ההשקעה בישראל", אומר ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות. "זה התחיל בתקופה שלפני הבחירות, אני מניח שגם בגלל חוסר הוודאות, ואולי כבר צפי לחוסר הכרעה פוליטית ברורה, שייצרה אצל חלק מהמשקיעים איזושהי הערכה שלשוק פה יהיה קשה להמשיך את המומנטום החיובי שלו".
כאמור עם היוודע תוצאות הבחירות והחשש מפני היווצרות פלונטר פוליטי נרשמו ירידות בסוף אוקטובר ושוק המניות הישראלי סיים את החודש במגמה שלילית: מדד ת"א־35 ירד ב־3.5%, ת"א־125 ירד ב־3.4%, ות"א־90 ירד ב־3.1%. מנגד, בשוק המניות בארה"ב נרשמה מגמה מעורבת כשמדד הדאו ג'ונס עלה בכ־1.9%, מדד S&P 500 ירד בכ־0.9%, ואילו מדד הנאסד"ק ירד בכ־5.3%.
"אין לציבור תחושת פומו שהשוק בורח לו"
את הגיוסים במהלך החודש החולף הובילה התעשייה הפאסיבית (קרנות הסל והקרנות המחקות) שגייסה במהלך החודש החולף סכום של כ־4.8 מיליארד שקל. אלא שכאמור, נרשמו פערים משמעותיים בין הקטגוריות השונות עם גיוסים גדולים בקרנות המתמחות במעקב אחרי מדדי חו"ל ובפרט S&P 500 ופדיונות בקרנות המקבילות על ישראל. בהקשר זה מציינים בשוק כי עיקר השינוי התבצע בקרנות הסל, המשמשות בעיקר את הגופים המוסדיים ולא את הציבור הרחב.
כלומר, השינוי מוסבר בהעדפות המוסדיים, שבחלקם מושפעים ממכירות או רכישות "טכניים" שאותן הם צריכים לבצע. לעומת זאת, בקרנות המחקות, באמצעותן משקיע הציבור הרחב, נרשמו פדיונות קלים בקטגוריית ישראל (182 מיליון שקל) לצד גיוסים קלים בקטגוריית חו"ל (316 מיליון שקל).
בשוק מפנים זרקור לקרנות הכספיות, שגייסו במהלך החודש החולף סכום של כ־3.7 מיליארד שקל. הללו, מובילות את היקף הגיוסים בתעשייה מאז תחילת השנה, לאחר שרשמו בעשרת החודשים האחרונים גיוס של כמעט 38 מיליארד שקל (ומנהלות בסה"כ 222 ניליארד שקל, מעל רבע מהתעשייה). "אנשים מעדיפים בשלב הזה לשבת על הגדר ובמצבים כאלה אנחנו רואים בדרך כלל שכסף חדש פונה לקרנות הכספיות, ויוצא מהקרנות האקטיביות", אומר שי ירון, מנהל קרנות הנאמנות של אלטשולר שחם.
לדבריו, "השוק הישראלי במומנטום שלילי מסוף חודש מאי, והתממש מאז במעל 10%. הגורם המשפיע ביותר בשווקים באופן כללי נוגע ללחצים האינפלציוניים, ואם השוק ציפה ומאוד רצה שהשנה תתאפיין בהורדות ריבית, זה נעצר בארה"ב ועכשיו בישראל, והשוק לא אוהב את זה. לכך מצטרפים הפלונטר הפוליטי בארץ והבחירות בארה"ב, עם כל מה שהולך לקרות עם איראן, שגורמים לציבור לשבת על הגדר. מצד אחד אין לו תחושת 'פומו' שהשוק יברח לו קדימה, ומהצד השני נראה שהולכים לקרות פה דברים דרמטיים".
הקרנות שהן "הדופק של השוק"
מי ששילמו כאמור את מחיר הישיבה על הגדר הן הקרנות האקטיביות המסורתיות (המנוהלות) שרשמו פדיונות של כ־1.4 מיליארד שקל באוקטובר - לראשונה מזה שנה וחצי. לדברי כגן ממיטב "הקרנות האקטיביות המסורתיות הן הדופק של השוק הישראלי, כי הן מייצגות בצורה הטובה ביותר את המשקיעים הפרטיים.
"אנחנו רואים שם את התגובה בצורה הכי נקייה לאירועים של השוק, כך שלא מפתיע שזאת התוצאה. אני מניח שאם השוק יתייצב ויחזור לעלות, אז בהחלט אפשר לראות חזרה של גיוסים, וגם צריך לסייג שלא מדובר בפדיונות גבוהים, בטח לעומת הסכום שגויס בשנתיים האחרונות".
בשנה שעברה היו הקרנות האקטיביות המסורתית - קרנות שמנוהלות באופן פעיל בידי מנהלי ההשקעות - לכוכבות של תעשיית הקרנות. במהלכה הן רשמו גיוסים בכמעט בכל חודשי השנה (למעט באפריל שבו נרשם פדיון קל) בסכום כולל של כ־28.5 מיליארד שקל, מה שהפך אותן לאפיק המגייס ביותר בתעשייה.
עם זאת, בחודשים האחרונים מפגרות הקרנות המסורתיות מאחורי הכספיות, עם גיוסים של כ־22 מיליארד שקל מתחילת השנה, כאשר האחרונות נהנות מרמות הריבית הגבוהות, שמספקות למשקיעים תשואה גבוהה ואלטרנטיבה סולידית.
לדברי ירון מאלטשולר שחם, ההאטה בגיוסים של הקרנות האקטיביות נובעת מהעובדה "שהשוק היה מאוד מאוד חיובי במשך זמן די ארוך, וחלק מהאנשים שקפצו על הרכבת לא שאלו את עצמם שאלות. ואז, כשזה לא מתנהג בכיוון שהם חשבו, הם מחליטים לרדת. זה פשוט עניין של פומו, לא קרה שום דבר רע במיוחד בקרנות האלה, מבחינת ביצועים או איזו הפתעה בהתנהגות שלהן, אבל אנשים מקבלים ביטחון בשוק עולה ומאבדים אותו במשוק יורד".
"המגמה תימשך בשבועות הקרובים"
על כן, במבט קדימה הוא מעריך שהתופעות שאפיינו את התעשייה בחודשים האחרונים ימשיכו ללוות אותה. "אני מעריך שבשבועות הקרובים נמשיך לראות את התופעה שראינו בחודש האחרון", אומר ירון.
לדבריו, "הציבור מחפש תחושה של הבנה לאיפה הולכים שתגרום לשוק לתפוס כיוון מסוים. יכול להיות שתהיה מציאות חדשה שחלק לא יאהבו אותה וזה יגרום לשוק למצוא איזו נקודת איזון חדשה, אבל בנקודה הזו יהיו אחרים שיחשבו שזה מעניין. כרגע זה פשוט לא ברור ויש יותר מדי שאלות: איך הממשלה תראה, האם הולכים לבחירות נוספות, מה הולך להיות באירוע עם איראן, ואיך יראו בחירות האמצע בארה"ב".
לדברים האלה מצטרף גם כגן ממיטב. "השוק יהיה מאוד מאוד קשוב בתקופה הקרובה להתפתחויות הפוליטיות, והוא גם יגיב בהתאם להתפתחויות האלה. יש המון תרחישים שמוקדם לחזות אותם", הוא מסכם.
*** אין באמור ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם, או משום עצה או המלצה לרכישה או מכירה של מוצר פיננסי כלשהו.
