השומר בלובי מקבל את פני הדיירים, מכוון אורחים ושומר על חבילה שהגיעה כשבעלי הדירה בעבודה. אלא שבבנייני מגורים רבים, התפקיד שלו שונה מכפי שהכינוי מרמז: הוא פקיד קבלה או קונסיירז', שעיקר עבודתו הוא שירות לדיירים. הנוכחות שלו עשויה לתרום לתחושת הביטחון, אבל אין פירוש הדבר שמדובר בשירות אבטחה.
● לאחר הנפקת הענק: "ברזאני בדרך לצבר עבודות של 3.5 מיליארד שקל"
● שלוש הערים שייבנו בהן 2,850 דירות
● שפל של יותר מעשור: רמ"י לא מצליחה לשווק קרקעות לבניית דירות
"לא מדובר על שירותי שמירה, אלא על שירות של פקיד קבלה", מדגיש רועי נוסבאום, מנכ"ל סרויסיו ניהול נכסים. לדבריו, ההבחנה משפיעה גם על הגדרת התפקיד וגם על המחיר: שירות אבטחה, ובפרט כזה הכולל שומר חמוש, הוא שירות אחר ויקר יותר. בעמדות הקבלה שהוא מתאר, המשימות נקבעות לפי דרישות הבניין, מקבלת חבילות ועד בירור עם אורחים את מי הגיעו לבקר.
נוסבאום מעריך את עלות איוש עמדת הקבלה מסביב לשעון בטווח שמתחיל ב־58 אלף שקל ומגיע ל־70 אלף שקל בחודש, לפני מע"מ. אמיר רוזנבלום, יועץ לניהול, תפעול ותחזוקת מבנים ובעלי עידן (ש.נ.י) ניהול, מציג סדר גודל דומה של 60־70 אלף שקל בחודש לעמדה מאוישת ברציפות. חשוב לציין - לא מדובר על משכורתו של השומר אלא על השירות הניתן באמצעות עובדים במשמרות.
מדובר ב־690־840 אלף שקל בשנה לפני מע"מ. סכום זה מתווסף להוצאות על ניקיון, תחזוקת המעליות, חשמל, גינון וטיפול בשאר מערכות הבניין. לדבריו, עשויות להתווסף לתעריף גם עלויות עבור איוש העמדה במועדים כמו יום כיפור וימי בחירות, שאינן כלולות במחיר החודשי הרגיל.
בבניין בוטיק ההוצאה לכל דירה עלולה להיות גבוהה משמעותית.
הפער בחשבון מתחיל במספר הדירות שביניהן מתחלקת העלות. לשם המחשה, הוצאה של 60־70 אלף שקל בחודש בבניין בן 200 דירות משקפת ממוצע של 300־350 שקל לדירה. בבניין בן 100 דירות מדובר ב־600־700 שקל. בבניין קטן של 24 דירות, אותה הוצאה מגיעה לכ־2,500־2,900 שקל לדירה בחודש.
גם בתוך השירות עצמו יש פערי מחיר. הקצה הנמוך של הטווח משקף העסקה בשכר מינימום, ואילו דרישות לרמת שירות אחרת ולתגמול גבוה יותר של העובדים מייקרות את העלות. רוזנבלום מצביע על התייקרות של עשרות אחוזים בשנים האחרונות בעלות שעת השירות, ומייחס אותה בין היתר לעליית שכר המינימום ולהסדרי השכר בענף.
לצד השכר, יש גם מחיר לרציפות. עובד ותיק שמכיר את הדיירים, את הספקים ואת מערכות הבניין, עשוי להפוך לאדם שהדיירים מבקשים לשמור עליו. הרצון למנוע את עזיבתו מתבטא לעיתים בתוספות שכר. לדברי רוזנבלום, כאשר שכר הבסיס עולה, גם עובדים ותיקים עשויים לבקש לשמור על הפער בינם לבין עובדים חדשים.
"נוצר פה קשר אישי וחם עם הדייר. הקשר הזה מקבל משמעות כשדייר נוסע לכמה ימים ומבקש שיאספו עבורו דואר, או כשהוא יודע שיש מי שיקבל משלוח בהיעדרו", אומר רוזנבלום.
במגדלי יוקרה, התפקיד הוא די שונה: איש שירות שמקבל פניות ומסייע בתפעול השימוש במתקנים המשותפים. בריכה, חדר כושר, חדר דואר ומתקנים נוספים מוסיפים משימות לעמדת הקבלה. בחלק מהבניינים שהוא מתאר יש גם חדרי משלוחים עם קירור, כך שאפשר לקבל מזון כשהדייר אינו בבית ולשמור אותו עד שיחזור.
גם בלי נשק - תחושת ביטחון לדיירים
"גם אם השומר בכניסה אחראי רק לקבל חבילות, נוכחותו משרה ביטחון", אומר נוסבאום. הוא מספר ששמע מדיירי בניינים בנתניה שהם מייחסים חשיבות לנוכחות של אדם הצופה במצלמות. לדבריו, עצם הידיעה שיש מי שמסתכל יכולה להרתיע, אף שאין מדובר במאבטח חמוש או בהבטחה למניעת גניבות. בצפון תל אביב, הוא מציין, יש בכך גם סמל סטטוס.
גם הרכב האוכלוסייה משפיע על הרצון להחזיק שומר. רוזנבלום מתאר פרויקטים המיועדים לאוכלוסייה מבוגרת שעוזבת בית פרטי לטובת מגורים בעיר, שאינם דיור מוגן. עבור הדיירים האלה, האפשרות לפנות לאדם מוכר כשהדלת אינה נפתחת או כשיש בעיה ברכב יכולה להיות חלק חשוב מהבחירה לעבור.
"הנושא של השומר מאוד מאוד חשוב להם", מציין רוזנבלום. לדבריו, מאז ה־7 באוקטובר הוא פוגש גם דיירים שמייחסים משקל רב יותר לתחושת הביטחון שמעניקה הנוכחות האנושית.
מנגד, בקרב חלק מהדיירים הצעירים יותר, המורגלים בניהול שירותים דרך הטלפון, יש נכונות להסתפק באינטרקום המחובר לנייד, במצלמות ובמערכות בקרת כניסה. יש מקרים שבהם הרצון להקטין את דמי הניהול מוביל לצמצום השירות או לביטולו. כשהתשלום מכביד על התקציב המשפחתי, הנוחות שבקבלת משלוח אינה בהכרח מצדיקה מבחינתם את ההוצאה.
עם הזמן גם נוצרו מחלוקות בין בעלי הדירות. המחלוקת יכולה להתחדד בבניין שפועל כבר כמה שנים. בעלי הדירות מתחלפים, הצרכים משתנים והעלות עולה. שירות שנתפס כמובן מאליו בזמן האכלוס עשוי להפוך לסעיף שחלק מהדיירים מבקשים לקצץ, בעוד ששכניהם רואים בו תנאי בסיסי למגורים.
נוסבאום מספר על בניינים שבהם בוטלה משמרת הלילה כדי לחסוך, במקום להעלות את התשלום החודשי. לדבריו, באחד המקרים פנה בעל דירה למפקח על רישום המקרקעין, בטענה שהצמצום מנוגד לשירות שנקבע במסמכי הבית. הוא מתאר גם בניינים ותיקים שבהם הדיירים אינם מוכנים לוותר על העמדה, בין היתר משום שקנו את הדירה מתוך ציפייה שהשירות יינתן מסביב לשעון.
החלופה: עמדה לכמה מתחמים
במתחמים שבהם כמה מגדלים סמוכים, ולעיתים גם מסחר ותעסוקה, אפשר לתכנן עמדה מרכזית שבה אדם אחד מפקח על כמה כניסות באמצעות מצלמות ומערכות שליטה ובקרה.
התמריץ הכלכלי משמעותי: בהנחה שכל עמדה כזו עולה 60-70 אלף שקל בחודש, איוש רציף של שלוש עמדות נפרדות מסתכם ב־2.1־2.5 מיליון שקל בשנה, לפני מע"מ. ריכוז חלק מהפעילות בעמדה משותפת עשוי לצמצם את הוצאות כוח האדם, אם תכנון המתחם ואופי השירות מאפשרים זאת. מול החיסכון יש להביא בחשבון גם את עלויות הקמת המערכות, הפעלתן ותחזוקתן.
קיימים כבר גם פתרונות של שומר וירטואלי, לרבות מערכות המשלבות בינה מלאכותית, שמאפשרים להעביר חלק מתהליכי הכניסה והמענה למערכת ממוחשבת. אולם אלה אינם מחליפים את כל המשימות ששני המומחים מתארים: קבלת משלוח לקירור, סיוע לדייר או הגעה למקום שבו התרחשה תקלה.
