נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע היום (ג') כי ארה"ב תפסיק להעביר לישראל את הסיוע הביטחוני השנתי, בהיקף של כ־4 מיליארד דולר, החל מ־2027. לכאורה, מדובר בבשורה כלכלית שלילית: ישראל עלולה לאבד מקור מימון משמעותי לרכש הביטחוני בתקופה שבה הוצאות הביטחון גבוהות. אלא שבבורסה בתל אביב דווקא נרשמו עליות לאחר פרסום הדברים, תגובה שמעלה את השאלה מדוע המשקיעים אינם נבהלים מהאפשרות לאובדן הסיוע.
● בממשלה הופתעו מהצהרת טראמפ ויצטרכו לחפש מקור של מיליארדים
● הדולר בשיא של 7 חודשים מול השקל. אלו הסיבות
בראיון לפוקס ניוז אמר טראמפ כי הגיע להסכמה בנושא עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר לפני כמה חודשים. לדבריו, ישראל היא כלכלה חזקה שאינה זקוקה עוד לתמיכה הכספית, אם כי ארה"ב תמשיך לסייע לה במקרה הצורך. ההודעה מפתיעה במיוחד מבחינת לוחות הזמנים: הסכם הסיוע הקיים, שנחתם ב־2016, מעניק לישראל 3.8 מיליארד דולר בשנה ואמור להסתיים רק ב־2028. לפי שעה, לא ברור אם ההצהרה פירושה הקדמת סיום ההסכם או שינוי במתכונת הסיוע העתידי.
גם עיתוי ההודעה מעורר עניין: טראמפ בחר לפרסם את הדברים ביום בחירות האמצע בארה"ב, על רקע המתיחות הגוברת מול איראן והאיומים האמריקאים בתקיפה נוספת, ויממה אחרי שארה"ב תקפה באי קשם שבאיראן. במקביל, מתרבים הדיווחים על מגעים מדיניים בתיווך קטאר בניסיון לחדש את המשא ומתן על תוכנית הגרעין האיראנית. השילוב בין ההתפתחויות מעלה את השאלה אם המשקיעים מפרשים את הצהרת טראמפ כאירוע תקציבי נקודתי, כחלק משינוי רחב יותר במדיניות האמריקאית במזרח התיכון, או בכלל כחלק ממהלך הטעיה נוסף.
לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, אחת הסיבות האפשריות לתגובה המתונה של המשקיעים היא שהאפשרות להפסקת הסיוע אינה חדשה. נתניהו כבר הצהיר בעבר כי הסיוע צפוי להסתיים ב-2028, ודיבר על צמצום הדרגתי, כך שלשוק היה זמן להפנים את התרחיש .
גם מבחינת ההיקף הכלכלי, מנחם מציע לבחון את הדברים בפרופורציה. ארבעה מיליארד דולר הם כ־13 מיליארד שקל, סכום השווה לכ־0.6% מהתוצר הישראלי. מדובר בהיקף משמעותי, אך כזה שהמשק עשוי להתמודד איתו, במיוחד אם תחזיות הצמיחה יתממשו. עם זאת, אובדן הסיוע יצריך מציאת מקורות מימון חלופיים, ככל שהוצאות הרכש הביטחוני יישארו ללא שינוי .
לא רק טראמפ: ההתפתחויות מול איראן משפיעות על השווקים
מנחם מדגיש כי אין לבודד את תגובת הבורסה מההתפתחויות הגיאופוליטיות המקבילות. בימים האחרונים דווח על התקדמות במגעים בין ארה"ב לאיראן, בתיווך קטאר, ועל נכונות איראנית לקדם משא ומתן בניסיון להביא לסיום המלחמה ולפתיחת מצר הורמוז. הדיווחים האלה לוו בירידות חדות במחירי הנפט, על רקע האפשרות להפחתת המתיחות האזורית .
המשמעות היא שהמשקיעים עשויים להתמקד דווקא בסיכוי לצמצום הסיכון הביטחוני במזרח התיכון, ולא רק בהשלכות התקציביות של הצהרת טראמפ. עם זאת, המתיחות נותרה גבוהה, והדיווחים על תקיפות אמריקאיות באיראן ממחישים עד כמה המצב עשוי להשתנות במהירות .
לצד זאת, מנחם מצביע על חשיבות המסר החיובי של טראמפ כלפי הכלכלה הישראלית. הנשיא הציג את ישראל כמדינה חזקה וכבת ברית חשובה, אמירות שעשויות להשפיע על האופן שבו משקיעים זרים מעריכים את מצבה הכלכלי ואת יחסיה עם ארה"ב .
בטווח הארוך יותר, מנחם סבור כי הפסקת הסיוע עשויה גם ליצור הזדמנות לשינוי במעמדה הכלכלי של ישראל. למדינה יש גישה לשוקי האג"ח הבינלאומיים ויכולת לגייס הון, והפחתת התלות בסיוע האמריקאי עשויה לאפשר לה להציג מודל מימון עצמאי יותר, המבוסס על גיוסי חוב ועל כוחות השוק .
עם זאת, מנחם מדגיש כי מדובר בהערכה ראשונית בלבד, דקות ספורות לאחר פרסום ההודעה. מוקדם לקבוע אם העליות בבורסה משקפות תגובה ישירה להצהרת טראמפ, או שהמשקיעים מעניקים משקל רב יותר להתפתחויות המדיניות מול איראן ולגורמים נוספים המשפיעים על המסחר .
