המערכת הפוליטית עוסקת בניסיונות להרכבת ממשלה, כשאחד התרחישים הוא הסתמכות על המפלגות הערביות, רע"ם או הרשימה המשותפת. יו"ר הקואליציה היוצאת, ח"כ אופיר כץ מהליכוד, הזהיר מפני שיתוף פעולה כזה, ואמר על המפלגות הערביות "שכל חוק שמגיע לכנסת בעד חיילי צה"ל הם מצביעים נגד". האם זה נכון?
● יותר מרבע מהח"כים הן נשים: שיא מאז קום המדינה
● לא רק סמל: זו הסיבה שבגוש השינוי דורשים להחליף את יו"ר הכנסת
● בחירות ה־AI הראשונות הסתיימו. מה למדנו מהן?
מקרה הבוחן הטוב ביותר הוא אופן התנהלותה של מפלגת רע"ם, בזמן השותפות שלה בקואליציה עם הממשלה הקודמת בין יוני 2021 לדצמבר 2022 (הכנסת התפזרה ביוני 2022). החקיקה העיקרית שקשורה לצה"ל באותה כנסת הייתה מה שמכונה "חוק הגיוס" שהציע שר הביטחון דאז בני גנץ, אשר עסק בהסדרת שירותם בצה"ל של תלמידי הישיבות. החוק אומנם לא זכה לרוב בכנסת ונפל בקריאה הראשונה (בינואר 2022), אבל שלושה מתוך ארבעת חברי הכנסת של רע"ם הצביעו בעד החוק, כאשר הרביעי כלל לא נכח במליאה.
חוק מפורסם נוסף הוא חוק "ממדים ללימודים" שמזכה חיילים קרביים משוחררים במימון מטעם המדינה בסכום של 75% משכר לימוד שנתי. גם כאן רע"ם לא התנגדה לחוק, אבל המצב היה מעט יותר סבוך. החוק קודם מעט לאחר שהודיעה יו"ר הקואליציה דאז עידית סילמן על פרישתה מהקואליציה, מה שהעמיד אותה על 60 ח"כים בלבד (ולמספר ימים אף על 59 ח"כים, בזמן פרישתה קצרת הימים של ח"כ גידא רינאוי־זועבי).
מאותה נקודה לממשלה לא היה רוב בכנסת. לכן, באותו שלב, כל חקיקה שהממשלה רצתה להעביר, נדרשה לקבל גם תמיכה מצד האופוזיציה - ללא תלות בשאלת התמיכה של רע"ם. מסיבה זו, נדרשו בקואליציה לפנות לשיתוף־פעולה עם האופוזיציה, אולם במפלגת הליכוד מחו על כך שההצעה מעמידה מימון חלקי של שכר הלימוד, ולא מימון מלא. לבסוף הושגה פשרה בין הצדדים: העלאת רף המימון מ־66% משכר הלימוד כפי שהוצע בהתחלה ל־75% ממנו, והחוק אושר בקריאה שלישית ברוב של 55 תומכים מול 6 מתנגדים.
ואיך התנהלה רע"ם לאורך כל הדרך? הדיווחים בתקשורת מהימים שלפני ההצבעה לא היו תמימי דעים: לפי חלקם, מנסור עבאס התחייב לתמוך בהצבעה, אך אין ודאות לגבי יתר חברי סיעתו; אחרים סיפרו כי ברע"ם הסכימו לתמוך בהצעת החוק, אך תחת תנאים.
לימים, יו"ר רע"ם מנסור עבאס נתן את גרסתו בתוכנית "פגוש את העיתונות": "אנחנו לא התנגדנו, היו לנו דרישות אחרות וסיכמנו את זה, אבל הם בסופו של דבר העדיפו לפנות לליכוד". כך או כך, רע"ם לא התנגדה לחוק, ובוודאי לא הטילה וטו. לבסוף, לאחר שלהצעה גובש רוב גם בלי רע"ם, המפלגה לא נכחה בהצבעה.
ורע"ם תמכה בחקיקה נוספת מטעם הממשלה שנועדה להיטיב עם הצבא. בדצמבר 2021 יו"ר רע"ם מנסור עבאס הצביע בעד חוק שקשור ישירות בנושאים ביטחוניים ובשירותם של חיילי צה"ל: חוק שמסדיר את הצבתם של חיילים ביחידות משטרתיות ובבתי סוהר, ובאגפים שבהם מוחזקים אסירים ביטחוניים.
מטעמו של ח"כ אופיר כץ לא נמסרה תגובה.
השורה התחתונה: דברי כץ לא נכונים. בזמן הממשלה הקודמת, חברי הכנסת של רע"ם תמכו בחוקים שנועדו לשרת את צורכי צה"ל, ולא התנגדו לחוק שהעניק הטבות כלכליות ללוחמים.
