שתי בורסות, שתי מגמות מנוגדות. בוול סטריט נפתח היום (ד') המסחר בעליות חדות, לאחר שהדמוקרטים השיגו שליטה בשני בתי הקונגרס בבחירות האמצע בארה"ב. מדד דאו ג'ונס זינק ביותר מ־2%, בעוד מדדי S&P 500 ונאסד"ק עלו ביותר מ־1%. מנגד, בבורסה בתל אביב נמשכו הירידות, על רקע חוסר הוודאות הפוליטית בעקבות הבחירות בישראל. הפער בין השווקים מעלה שאלה: מדוע המשקיעים בארה"ב מגיבים באופטימיות לתוצאות הבחירות, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך להיחלש?
● מניות האנרגיה זינקו בבורסת ת"א. זו הסיבה
● המפלה של טראמפ: למה בוול סטריט חוששים ומה המשמעות עבור ישראל?
לדברי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, אי־הוודאות הפוליטית בישראל אינה ההסבר היחיד לירידות. הבחירות תפסו את המשקיעים לאחר תקופה של עליות חדות בשוק המקומי, כאשר החשיפה של הציבור והמוסדיים למניות ישראליות כבר נמצאת ברמות גבוהות במיוחד. לדבריו, משקל המניות הישראליות בתיק הנכסים הכספיים של הציבור הגיע לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2010, והמוסדיים רכשו מניות מקומיות בהיקף נטו של כ־40 מיליארד שקל מתחילת השנה.
גם בקרנות הנאמנות ניכרת החשיפה הגבוהה. לפי נתוני מיטב, משקל הקרנות המתמחות במניות ישראליות מתוך כלל נכסי קרנות הנאמנות, בניכוי הקרנות הכספיות, הגיע לכ־18.4%, שיעור שיא .
" עד לפני כמה חודשים הייתה אופוריה לגבי ישראל, וקנו בהיקפים מאוד גבוהים", אומר זבז'ינסקי. לדבריו, המשקיעים הגיעו לתקופה הנוכחית כשחלק גדול מהחשיפה שלהם לשוק המקומי כבר נבנה. "כולם בפנים " .
אורון בלוטמן, מנכ"ל אנליסט קרנות נאמנות, מצביע על שינוי שכבר מתרחש בתנועות הכספים. לדבריו, עוד במהלך אוקטובר, וביתר שאת מאז הבחירות בישראל, ניכרים פדיונות בקרנות הנאמנות והסטת כספים לאפיקי השקעה סולידיים יותר. "היום אין חריג, אלא בעיקר המשך של המגמה מהתקופה האחרונה", הוא אומר .
לא רק הבחירות: השוק הישראלי יקר והצמיחה המקומית חלשה
לצד החשיפה הגבוהה, זבז'ינסקי מצביע על בעיה נוספת: מחירי המניות בישראל. לדבריו, השוואה של מכפילי רווח, הון ומכירות מראה כי השוק הישראלי יקר ביחס לשווקים אחרים בעולם, וגם ביחס לרמות התמחור ההיסטוריות שלו .
הקושי הוא שהתמחור הגבוה אינו מלווה בהאצה ברורה בפעילות הכלכלית המקומית. שוק הנדל"ן ממשיך לדשדש, ההשקעות המקומיות חלשות יחסית, ואין בינתיים סימנים לצמיחה חזקה בצריכה הפרטית. חוסר הוודאות הפוליטית, לדבריו, מקטין עוד יותר את הסיכוי לשיפור מהיר .
במקביל, יש גם ענפים שנהנים מצמיחה משמעותית, ובראשם היצוא הטכנולוגי, בין היתר על רקע גל ההשקעות העולמי בבינה מלאכותית. אלא שההצלחה בענפים אלה אינה מעידה בהכרח על התאוששות דומה בפעילות המקומית .
ומה לגבי המשקיעים הזרים? זבז'ינסקי מדגיש כי לפי נתוני בנק ישראל, שיעור החזקותיהם בשוק המניות המקומי נותר יציב יחסית בשנתיים האחרונות. לכן, לדבריו, אין כרגע בסיס לייחס את הירידות ליציאה משמעותית של הון זר .
גם מצד המוסדיים הוא אינו צופה בהכרח גל מכירות חד. להערכתו, אם יבקשו להפחית את החשיפה לישראל, סביר שיעשו זאת בעיקר באמצעות הפניית רכישות חדשות לשווקים בחו"ל, ולאו דווקא באמצעות מכירה נרחבת של החזקות קיימות .
החשש הנוסף: היחסים עם ארה"ב והסלמה מול איראן
בעוד שזבז'ינסקי מדגיש את התמחור הגבוה ואת החשיפה של המשקיעים, בלוטמן מצביע על מקור נוסף לחוסר הוודאות: תוצאות בחירות האמצע בארה"ב והשלכותיהן האפשריות על היחסים עם ישראל .
לדבריו, ניצחון הדמוקרטים משקף התנגדות ציבורית למדיניות שהוביל הנשיא דונלד טראמפ, ובין היתר גם סנטימנט ביקורתי כלפי המעורבות האמריקאית במזרח התיכון והתמיכה בישראל. להערכתו, מבחינת המשקיעים בישראל, התוצאות עלולות להגביר את החשש מפני שחיקה נוספת בתמיכה האמריקאית, במיוחד על רקע הודעת טראמפ על הפסקת הסיוע הביטחוני .
בלוטמן מצביע גם על סיכון אפשרי בכיוון אחר. לדבריו, התחזקות הדמוקרטים בקונגרס עשויה להגביל את יכולתו של טראמפ לקדם את מדיניות הפנים שלו, ולהביא אותו למקד חלק גדול יותר מיתרת כהונתו במדיניות החוץ. בתרחיש כזה, הוא מעריך, עלול לגדול גם הסיכון להסלמה נוספת מול איראן . לכך מצטרפת, לדבריו, אי־הוודאות הפוליטית בישראל סביב האפשרות להרכיב ממשלה יציבה בעקבות תוצאות הבחירות.
גם אלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים של בית ההשקעות תמיר פישמן, מצביע על השלכות אפשריות של הבחירות בארה"ב על השוק הישראלי. לדבריו, בחינת מערכות בחירות אמצע קודמות אינה מצביעה על השפעה מובהקת של תוצאותיהן על כיוון השווקים האמריקאיים. ואולם, הוא מזהיר כי השליטה הדמוקרטית בשני בתי הקונגרס, לצד מה שהוא מתאר כהתחזקות האגף האנטי־ישראלי במפלגה הדמוקרטית, עלולות לפגוע בשוק המניות בישראל ולהביא להתחזקות הדולר מול השקל.
במחלקת המחקר של תמיר פישמן מוסיפים כי לצד החששות מהשינוי הפוליטי בארה"ב, גם המצב הפוליטי בישראל עשוי להכביד על המשקיעים. לדבריהם, "האפשרות של אי קבלת תוצאות הבחירות והתפתחות משבר חוקתי מעוררת דאגה", לצד החשש משינוי ביחסים בין ישראל לארה"ב. עם זאת, בבית ההשקעות מדגישים כי "מוקדם לקבוע עד כמה חששות אלו מסבירים את הירידות, אך בהחלט נראה שהם תורמים לסנטימנט השלילי בשוק".
החששות הגיאופוליטיים מצטרפים גם לסיכון תקציבי. נשיא ארה"ב הודיע אתמול על כוונתו להפסיק את הסיוע הביטחוני לישראל החל מ־2027, אם כי יישום ההחלטה עדיין אינו ודאי. זבז'ינסקי מעריך כי אם המהלך אכן ייושם במלואו, ישראל תצטרך לממן בעצמה הוצאות בהיקף של כ־8 מיליארד דולר בשנתיים הקרובות. לפי חישובו, מדובר בתוספת אפשרית לגירעון של כחצי נקודת אחוז תוצר בשנה, בהנחה שההוצאה לא תקוזז ממקורות אחרים.
תחזית הריבית משתנה
אחת ההשלכות האפשריות של אי־הוודאות היא דחייה נוספת בהפחתת הריבית. בנק ישראל הותיר באוקטובר את הריבית ברמה של 3.25%, והחלטתו הבאה צפויה להתפרסם ב־23 בנובמבר.
זבז'ינסקי, שצפה לפני הבחירות אפשרות להפחתת ריבית בנובמבר, משנה כעת את הערכתו. "לדעתי כרגע בנק ישראל לא ילך להוריד ריבית. זה משהו שהוא לא יעשה בסביבה כזו של חוסר ודאות גבוהה", הוא אומר. לדבריו, רק כשהתמונה הפוליטית תתבהר ניתן יהיה להעריך מחדש את הסיכוי להפחתה.
כך, השוק הישראלי מתמודד במקביל עם כמה מוקדי חוסר ודאות: מבוי סתום פוליטי בישראל, חשש משינויים במדיניות האמריקאית, תמחור גבוה של מניות וחשיפה משמעותית של המשקיעים המקומיים. בעוד שהיצוא הטכנולוגי ממשיך להציג עוצמה, החולשה בפעילות המקומית מקשה להצדיק את רמות התמחור הגבוהות. בינתיים, שינוי הכיוון בתנועות הכספים עשוי להוסיף ללחץ על השוק, גם ללא גל מכירות משמעותי מצד הגופים המוסדיים.
