גם אם ארה"ב תמלא את הסכם הסיוע הנוכחי עד תומו ב־2028, ישראל תזדקק לכ־10 מיליארד דולר נוספים כדי לשלם על הזמנות נשק אמריקאי שכבר ביצעה. כך דיווח הוול סטריט ג'ורנל, בהתבסס על מכתב של מחלקת המדינה לקונגרס. מדובר בהזמנות שהיו פתוחות נכון ל־1 באפריל, מעבר לכספי הסיוע שכבר הובטחו.
● פרשנות | סטירת לחי: הפסקת הסיוע האמריקאי לא תפגע רק בישראל
● בממשלה הופתעו מהצהרת טראמפ ויצטרכו לחפש מקור תקציבי של מיליארדי דולרים
במכתב לחבר הקונגרס חואקין קסטרו ציינה מחלקת המדינה כי המימון להזמנות יכול להגיע מסיוע אמריקאי, מכספי ישראל או משילוב של השניים. ברקע עומד מנגנון המאפשר לישראל להתחייב להזמנות רב־שנתיות על בסיס כספי סיוע עתידיים. לכן, הפסקת הסיוע לא תעלים את ההתחייבויות שכבר נוצרו, אלא תחדד את השאלה מי ישלם עליהן.
הדיווח מגיע לאחר שטראמפ אמר בראיון לפוקס ניוז כי הוא ונתניהו סיכמו על הפסקת הסיוע לישראל. טראמפ טען כי הסיכום הושג כבר לפני חודשים וכי ישראל אינה זקוקה לכסף האמריקאי. עם זאת, הוא לא פירט מתי הפסקה כזאת תיכנס לתוקף ואם היא תחול על כל מרכיבי הסיוע. דבריו אינם כשלעצמם הודעה על הפסקה שכבר יושמה.
הסיוע הצבאי השוטף שעליו הוסכם עומד על 3.8 מיליארד דולר בשנה, במסגרת מזכר הבנות שנחתם ב־2016 בין ממשל אובמה לישראל ומתייחס לשנים 2019-2028. מתוך הסכום השנתי, 3.3 מיליארד דולר מיועדים למימון רכש צבאי ו־500 מיליון דולר להגנה מפני טילים. בסך הכול מדובר במסגרת של 38 מיליארד דולר לעשור, שהקצאת הכספים במסגרתה כפופה לאישור תקציבי של הקונגרס מדי שנה.
נתניהו הצהיר בעבר על רצונו להפחית בהדרגה את התלות בסיוע האמריקאי ולהפסיקו בתוך עשור, תוך הרחבת שיתוף הפעולה הביטחוני והטכנולוגי. אלא שלצד הדיון על עצמאות ביטחונית ועל היחסים עם וושינגטון, הדיווח בוול סטריט ג'ורנל מציף התחייבויות כספיות קיימות. גם מימוש מלא של הסכם הסיוע הנוכחי לא יכסה את כל ההזמנות, והחלפת מימון אמריקאי בכסף ישראלי תטיל את הנטל על התקציב המקומי.
