סטירת לחי: הפסקת הסיוע האמריקאי לא תפגע רק בישראל

הודעתו של הנשיא טראמפ על ביטול הסיוע הצבאי לישראל היא לא פחות מדרמטית. לא רק משום שהביטול הוכרז מהיום למחר, ללא שום הדרגתיות, אלא, לא פחות, משום שהוא נעשה בניגוד לכל הציפיות, אך שנה לפני תפוגת הסכם הסיוע לעשר שנים. יתרה מזו, רק ביולי השנה, לפני כמה חודשים, הצביע בית הנבחרים האמריקאי על תיקון שהציע חבר הקונגרס הרפובליקני תומאס מאסי לבטל את הסיוע הצבאי לישראל לשנת 2028. רוב מוחץ של 314 חברי בית הנבחרים הצביעו נגד הפסקת הסיוע, כולל כל הסיעה הרפובליקנית למעט אחד, בשעה ש-104 דמוקרטים תמכו.

● טראמפ הודיע על הפסקת הסיוע לישראל: למה השווקים לא נבהלים?
● בממשלה הופתעו מהצהרת טראמפ ויצטרכו לחפש מקור של מיליארדים

הודעתו של טראמפ, שאגב אינה בסמכותו אלא בסמכות הקונגרס, שהוא האחראי הבלעדי על התקציב, אינה פחותה אפוא מסטירת לחי מצלצלת, וכנראה קשורה לבחירות האמצע שהחלו הבוקר ולהערכתו כי ישראל אינה עוד פופולרית, וכי ביטול הסיוע לה עשוי לעזור לו כמאמץ של הרגע האחרון, מפני מה שנראה כ"גל כחול", קרי הצלחה דמוקרטית מסיבית.

הסיוע לישראל החל באופן מסיבי לאחר מלחמת יום הכיפורים ב-1973, והוא חצה מפלגות וממשלים. בספטמבר 2016 חתמו ממשל אובמה וממשלת ישראל על הסכם סיוע ביטחוני לשנים 2019-2028, בהיקף של 38 מיליארד דולר. ההסכם המשיך מסורת ארוכה. ממשל קלינטון התחייב לסיוע של 26.7 מיליארד דולר לשנים 1999-2008, וממשל ג’ורג’ בוש הבן הגדיל את הסיוע ל-30 מיליארד דולר לשנים 2009-2018. בנוסף לאלו, העניק ממשל ביידן, בגין מלחמת אוקטובר, עוד סיוע מיוחד בסך של כ-8.7 מיליארד דולר. לפי נתוני שירות המחקר של הקונגרס האמריקאי, מאז הקמתה ועד שנת 2025 קיבלה ישראל מארצות הברית סיוע מצטבר של כ-300 מיליארד דולר (מתואמים לאינפלציה, בדולרים של היום). 90% מהסכום הזה ניתנו מאז 1973.

בהתאם להסכם העשר-שנתי, הסיוע הביטחוני הקבוע לישראל עומד על 3.8 מיליארד דולר בשנה, כאשר מסכום זה 3.3 מיליארד דולר הם הסיוע השוטף לרכישת נשק, תחמושת ומטוסים, ו-500 מיליון דולר נוספים הם חלק מתקציב מיוחד בסך 5 מיליארד דולר לעשר שנים, שהקציב אובמה למערכות הגנה מפני טילים, קרי כיפת ברזל, קלע דוד וחץ. בשנת 2024 אישר הקונגרס, לבקשת הנשיא ביידן, 1.2 מיליארד דולר נוספים מעבר לסיוע הקודם למערכת מגן אור.

לא רק ישראל תיפגע

בסך הכול, משקלו של הסיוע האמריקאי בתקציב הביטחון הישראלי היה שווה בממוצע רב-שנתי לכ-25%-35% מהוצאות הביטחון. בעשור שקדם למלחמת אוקטובר 2023 מימן הסיוע האמריקאי הרגיל כ-15%-20% מהוצאות הביטחון, ובשנים 2024-2025 הוא היווה בממוצע כ-23%-24% מהוצאות אלו. סיוע זה, בסך של כ-12 מיליארד שקל לשנה, שווה לכל תקציב המשרד לביטחון לאומי (המשטרה, שירות בתי הסוהר ומערך הכבאות וההצלה). מימונו על ידי ישראל יצריך העלאה רוחבית של כ-2% עד 2.5% בכל מדרגות מס ההכנסה על יחידים, או כ-1% במע"מ.

אך לא רק ישראל תיפגע מקיצוץ הסיוע. גם חברות הנשק האמריקאיות, כמו בואינג, ריית’און ולוקהיד מרטין, עשויות להיפגע מביטול הסיוע, משום שרוב רובם של כספי הסיוע חוזרים אליהן כהזמנות. החברות מפעילות מערכות לובינג כבדות בוושינגטון, וכך גם ארגוני העובדים שלהן. הודעת הנשיא כי הקיצוץ נעשה בתיאום עם ישראל ובהסכמתה באה כנראה לחסום פעילות בקונגרס, לרבות של חברי קונגרס רבים, נגד עצירת הסיוע במהלך תהליך אישור התקציב.

יהא דין הסיוע וקיצוצו אשר יהא, המהלך הפתאומי והדרמטי הזה של הנשיא לא רק יעמיס משקל נוסף על המשק, בשעה שהוא מתמודד עם תקציב ביטחון גדל מאז אוקטובר 2023, אלא גם מרמז על האווירה שעימה תיאלץ הממשלה החדשה בישראל להתמודד בוושינגטון שלאחר הבחירות שם.