תעריף המים צפוי לעלות בשנת 2027, אך כעת מתנהלת מחלוקת לגבי שיעור העלייה. מועצת רשות המים החליטה על העלאה של 2.3%, למרות התנגדות של רשות המים עצמה - שהייתה מעוניינת להעלות את המחיר ב־5.7% כדי להגביר השקעות בתשתיות המים של ישראל. הרשות צפויה לצאת בקרוב עם טיוטה להערות הציבור לפני קבלת החלטה. מה מצב משק המים, אילו השקעות הרשות מעוניינת לקדם וכמה נרגיש את ההעלאה בכיס? גלובס עושה סדר.
● יישובים נצורים וגשמי שיא: הממשלה מתעכבת שנים בטיפול בתשתיות
● רמ"י לביהמ"ש: חריגות זיהום באחד המגרשים בגוש הגדול בשדה דב
איך נקבע מחיר המים?
משק המים בישראל הוא משק סגור שהעלויות שלו מתחלקות על פני כלל הצרכנים הביתיים והתעשייתיים, כך שמחיר המים הוא חילוק פשוט בין העלויות לבין כמות המים הנמכרת. בכל סוף שנה מתכנסת מועצת רשות המים כדי לחשב את העלויות, ובישיבה האחרונה שהתקיימה בתחילת החודש הוחלט על העלאה של 2.3%.
מועצת רשות המים כוללת נציגים מרשות המים, ממשרדי האוצר, הגנת הסביבה, הפנים, החקלאות והאנרגיה, וכן נציג ציבור (שממונה על ידי שר האנרגיה והמים אלי כהן). העלויות של משק המים צפויות לגדול ב־835 מיליון שקל בשנת 2027, הרוב לאור התחייבויות קשיחות וחלקן נתונות להחלטת המועצה. בסך הכל, המועצה החליטה על העלאות בהיקף של 259 מיליון שקל בתעריף המים, שמתורגמות כאמור להתייקרות של 2.3%, שהם כשלושה שקלים בחודש למשפחה.
כמה עולים מים בישראל?
עלות המים נגבית בצורה דיפרנציאלית לפי סוג הצרכנים. למשקי בית המחיר הוא 8.51 שקלים למ"ק (קוב, 1,000 ליטר), זאת עד 3.5 קוב בחודש לנפש. מעבר לכך, המחיר עולה ל־15.62 שקל לקוב. עסקים משלמים את התעריף הגבוה על כל הצריכה. לחקלאים המחיר נמוך בהרבה: 1.5-2.7 שקלים לקוב בלבד, בהתאם לזמינות מי הקולחין (מי ביוב מטוהרים) באזור. כך, חקלאי עם תשתית מי קולחין זמינים ישלם על המים השפירים מעט יותר (אך עדיין משמעותית פחות מצרכנים אחרים).
סביב מה המחלוקת?
בישיבת מליאת רשות המים התגבשו שני "מחנות" עיקריים: מחנה צמצום ההתייקרויות (הרוב) תמך במחיר נמוך יותר בטענה שמים הם מוצר צריכה בסיסי, עם ביקוש קשיח, שמתגלגל לאינפלציה. בכך תמכו נציגי משרדי הפנים, החקלאות, האנרגיה ונציג הציבור. מנגד, מחנה ההשקעה בתשתיות (דעת המיעוט) תמך בהשקעה נרחבת יותר בתשתיות וכלל את נציגי רשות המים ומשרדי האוצר והגנת הסביבה. הפער בין שיעורי ההעלאות מגיע למאות מיליוני שקלים בשנה.
לטענת מחנה ההשקעה בתשתיות, העלאת תעריפי המים ב־5.7% תאפשר הקצאה של 30 מיליון שקל ל"קרן המט"שים" שנותנת ערבויות לתאגידי מים המעוניינים להקים מתקני טיהור שפכים בתחומם. אלו מונעים שפיכת מים לנחלים ומשם לים, ומספקים לחקלאות מי קולחין זולים. במחנה גם רוצים ליישם את מסקנות דוח קנדל, שכולל בין השאר תשלום לתאגידי המים בהתאם למה שהם מוציאים בפועל, ולא בהתאם לנוסחה תיאורטית. זה אמור להוסיף עוד 44 מיליון שקל על חשבון משק המים כולו. המחנה גם התנגד להפחתה בתשואה שמקבלים תאגידי המים על ההון שהם משקיעים.
לטענת מחנה ההשקעה בתשתיות, הפער בין ההעלאות זניח בחשבון המים (5 שקלים בחודש למשק בית) אך מדובר בסכום הכרחי כדי להקים תשתיות ביוב ולבצע תחזוקה שוטפת של תשתיות תאגידי המים.
על פי רשות המים, "עמדת הצוות המקצועי הייתה כי לשם המשך פיתוח משק המים, הגדלת ההתפלה ופרויקטים נוספים נדרשת תוספת הכרה בעלויות. זו גם הייתה עמדת חלק מחברי המועצה, אולם בסופו של דבר עמדתם לא התקבלה".
מה קורה בעולם?
מחיר המים הביתיים בישראל נחשב נמוך, גם ביחס למדינות עשירות במים באירופה. הממוצע האירופי הוא 3.63 אירו לקוב, בעוד שהתעריף המשוקלל בישראל (14 מ"ק מהתעריף הנמוך, 2 מ"ק מהגבוה) הוא 2.63 אירו בלבד (בשער החליפין הנוכחי). לאחר ההתייקרות, המים יעלו ל־2.69 או 2.78 אירו לליטר בהתאם לשיעור ההעלאה - עדיין נמוך משמעותית מהממוצע האירופי. מחיר זה כולל מע"מ, כאשר במדינות רבות באירופה המע"מ המוטל על מים נמוך מהרגיל.
מחיר המים הנמוך יחסית בארץ מגיע הודות לתשתית טובה הכוללת שילוב של מי כנרת, מי תהום ומים מותפלים, ואיבוד מים מזערי של אחוזים בודדים בלבד, לעומת עשרות אחוזים במדינות אירופיות רבות. אירלנד חריגה בכך שצרכנים ביתיים צורכים מים בחינם - אך מחיר המדיניות הזאת הוא תשתית מים בעייתית, בה כשליש מהמים מתבזבזים בדרך.
