יישובים נצורים וגשמי שיא: הממשלה מתעכבת כבר שנים בטיפול בתשתיות הניקוז

הצפות אדירות התרחשו בכמה מוקדים ברחבי הארץ בשל הגשמים העזים שפקדו את ישראל בסוף השבוע האחרון. יישובים נותרו נצורים, וכבישים נסגרו לתנועה. הממשלה מודעת כבר שנים לצורך לטפל בתשתיות הניקוז בישראל, אך גיבוש האסטרטגיה ותיאום המאמצים מתקדמים בקצב איטי למדי. רק לאחרונה החלה להתגבש מתודולוגיה כלל־ארצית להתמודדות עם סיכוני השיטפונות בתכנון ובפיתוח עתידיים, וגם הרשויות המקומיות אינן נוקטות יוזמה מספקת.

● החסמים המבניים שתוקעים את המדינה, והדרכים לשחרר אותם
● מחיר המים יעלה ב-2.3% ב-2027, גורמי מקצוע דרשו להעלות יותר

117 מ"מ של גשם ירדו באזור השרון בתוך שעה ורבע וגרמו לשיטפונות אדירים. בקדימה־צורן הונחו התושבים להישאר בבתיהם ולהימנע מנסיעות שאינן חיוניות. התושבים הונחו גם להימנע משימוש במעליות לצורך הגעה לקומות הקרקע ולקומות התת־קרקעיות. נזכיר כי ב־2020 טבעו למוות שני בני זוג לאחר שנכנסו לחניון מוצף בשכונת התקווה בתל אביב. גם באשדוד ירדו 60 מ"מ של גשם בתוך זמן קצר מאוד, וגרמו להצפות. שני נתיבים נסגרו באיילון, וכביש 90 במזרח הארץ נחסם לתנועה.

זו כמובן אינה הפעם הראשונה שבה מתרחשות הצפות משמעותיות הגורמות לנזקים כבדים ואף לאובדן חיי אדם: 100 מ"מ של גשם שירדו באזור עמק יזרעאל הביאו למותם של כמה בני אדם ב־2016; באפריל 2018 התרחש אסון נחל צפית, שבו נספו תשע נערות ונער; גשמים חריגים ב־2020 הביאו למותם של שבעה בני אדם ולנזקים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים; בינואר 2019 נהרג חייל כשניסה לחצות את נחל חילזון; וב־2023 נהרגו שני בני אדם בשיטפון בנחל ציחור. הצפות כבישים שאינן גובות חיי אדם, אך משבשות את התנועה, מתרחשות כמעט מדי חורף.

 הצפות באשדוד, היום / צילום: כבאות והצלה לישראל

צורך שידוע כבר שנים

גם ההכרה בצורך לטפל בנושא אינה חדשה: הצורך להקים תשתיות ניקוז ולמנוע פיתוח לא בטיחותי באזורים המועדים להצפות הועלה בפני הממשלה כבר לפני שנים. בינתיים, הממשלה מתקדמת באיטיות. על פי דוח מבקר המדינה משנת 2025, חלפו שנים ארוכות עד שהאחריות לנושא רוכזה במשרד אחד (משרד החקלאות), שהחל לגבש מתודולוגיה לטיפול בו. רק לאחרונה, ב־2026, פורסמה המתודולוגיה, וכעת ניתן להתחיל ליישם אותה.

מתקני ויסות מים בנחל שפרעם ובנחל סומך לא הוסדרו, ורשויות הניקוז האחראיות לטיפול בנושא גובות מהרשויות המקומיות סכומים שונים באופן מהותי, עם פערים של מאות אחוזים. הדבר יוצר פערים משמעותיים בנטל הכלכלי וביכולתן של הרשויות המקומיות להתמודד עם הבעיה. גם הסכומים שגובות רשויות ניקוז שונות מרשויות מקומיות ששטחן משתרע על פני תחומי האחריות של יותר מרשות ניקוז אחת שונים באופן מהותי. נוסף על כך, התגלו בעיות בהעברת הכספים מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לרשויות הניקוז.

בדוח נוסף של מבקר המדינה משנת 2026, שעסק בטיפול הרשויות המקומיות בנושא, נבחנו שלוש רשויות במישור החוף: נהריה, אשקלון וג’סר א־זרקא. המבקר מצא כי עדיין אין גוף המוסמך לאכוף על הרשויות המקומיות ביצוע עבודות ניקוז נדרשות. המועצה המקומית ג’סר א־זרקא לא ידעה למסור מידע על מצב התשתיות בתחומה, ומי הנגר הוזרמו ישירות למערכת הביוב. המועצה גם לא גבתה כלל היטלי תיעול מהתושבים, ולכן חסרים לה משאבים לטיפול בנושא. עיריית אשקלון החלה לטפל בנושא, אך אין לה תוכניות רב־שנתיות סדורות לכך. גם בנהריה, תשתיות הניקוז אינן מספקות מענה לתרחיש של הצפה משמעותית.

מבקר המדינה קרא למשרד הפנים, המאסדר של הרשויות המקומיות, להתערב ולקבוע "תשתית נורמטיבית להיערכות הרשויות המקומיות לאירועי חירום אזרחיים". גם משרד החקלאות, האחראי על רשויות הניקוז, נדרש לפעול בנושא.