הקרב על יו"ר הכנסת מתחמם, והמחנות הפוליטיים נאבקים על מינוי התפקיד שיאפשר שליטה על סדר היום ועל קידום יוזמות חקיקה. לפי הדיווחים, בגוש שמובל על ידי יו"ר ישר גדי איזנקוט מתכננים להזדרז עם הליך בחירת יו"ר הכנסת.
● לא רק סמל: זו הסיבה שבגוש השינוי דורשים להחליף את יו"ר הכנסת
● יותר מרבע מהח"כים הן נשים - שיא מאז קום המדינה
● איזנקוט קיבל את המנדט, אך זאת לא ערובה להצלחה
אלא שיש מי שטוענים שמדובר במעין שבירה של כללי המשחק. "המועד המקובל לבחירת יו"ר הכנסת הוא מועד הרכבת הממשלה", כתב יו"ר הכנסת הנוכחי אמיר אוחנה בפרסום ברשת איקס. האם זה נכון?
נתחיל מהבחינה המשפטית. לפי סעיף 2(ב) לתקנון הכנסת, על הכנסת לבחור את יושב הראש שלה "לא יאוחר מהמועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה". כלומר, מועד השבעת הממשלה הוא המועד האפשרי האחרון לבחירת יושב ראש. אבל זה רק הדד־ליין, ואפשר גם לעשות את זה לפני כן.
ומה מקובל לעשות בפועל? ובכן, מתוך 25 כנסות, ב־14 (56%) היו"ר נבחר דווקא במועד השבעת הכנסת, וב־4 כנסות (16%) הדבר התבצע אחרי השבעת הכנסת, אך לפני השבעת הממשלה. כלומר, ב־72% מהמקרים יו"ר הכנסת נבחר לפני השבעת הממשלה.
ה"מנהג" עליו מדבר אוחנה - בחירת יו"ר במועד השבעת הממשלה - היה רק ב־4 כנסות (16%), כשאליהן אפשר לצרף גם שתי כנסות (8%) שבהן הבחירה הייתה יום לפני השבעת הממשלה (בכנסת אחת, הכנסת ה־22, כלל לא נבחר יו"ר). זאת אומרת שמה שאוחנה החשיב כמנהג מקובל התרחש רק ב־20% מהכנסות מאז קום המדינה.
כפי שגם ציין בפנינו ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, "אין שום בסיס להגיד שזה הנוהג, זה לא נכון בצורה מובהקת. אפשר לטעון שהחוק מאפשר את זה, אבל כאן נכנסת העובדה שפסיקת בג"ץ והנחיות היועצת המשפטית לכנסת הבהירו כי ברגע ש־61 חברי כנסת חותמים על הדרישה להחליף את יו"ר הכנסת, על יושב הראש הנוכחי מוטלת החובה לכנס דיון והצבעה בנושא".
כשפנינו לאוחנה עם הממצאים, הוא ציין כי "החוק הקיים שונה לפני כעשור, כך שיו"ר הכנסת הקודם ממשיך לעמוד בראשות הכנסת החדשה - ולכן יש לבחון את המצב ביחס למצב החוקי הקיים" (התגובה המלאה תובא באתר).
ואולם, הטענה הזאת עשויה דווקא להחליש את הטיעון של אוחנה. ראשית, מדובר רק על חמש כנסות שהושבעו מאז שינוי החוק. שנית, השתלשלות העניינים סביב השבעתן ובחירת היו"ר מעידה שאין כאן ממש נוהג מושרש: באחת אכן נבחר יו"ר ממשיך ביום השבעת הכנסת; בשנייה לא הושג רוב לאף גוש, כך שממילא לא גויס רוב כלשהו לבחירת יו"ר; בשלישית היו"ר בפועל, אדלשטיין, סירב לקיים את ההצבעה, ונוצר הצורך בפסיקת בג"ץ שהזכרנו; ברביעית התגבש רוב לבחירת יו"ר רק לקראת השבעת הממשלה; בחמישית יריב לוין מונה לראשות הכנסת 16 ימים לפני השבעת הממשלה.
השורה התחתונה: דברי אוחנה לא נכונים. ב־72% מהכנסות הושבע יו"ר הכנסת לפני מועד השבעת הממשלה, כשברובן זה התבצע ביום השבעת הכנסת.
