איזנקוט קיבל את המנדט. ההיסטוריה מלמדת: זאת לא ערובה להצלחה

הנשיא הטיל על יו"ר מפלגת ישר!, גדי איזנקוט, את המנדט להרכבת הממשלה. מבחינה פורמלית זו נקודת הפתיחה של תהליך שבו יש למועמד 28 ימים להודיע שעלה בידו להקים ממשלה, ואפשרות להאריך את התקופה בעוד שבועיים. בפועל, לא כל מי שקיבל אותו הגיע עד הסוף.

● רע"ם תמיד התנגדה לחוקים לטובת צה"ל?
● היועמ"שית: אין תשתית שיש בה כדי להשפיע על תוצאת הבחירות

ברוב המקרים מי שקיבל את המנדט ראשון אכן הצליח להקים ממשלה, אך לא תמיד. היו מועמדים שהחזירו את המנדט לנשיא, ממשלות שלא קמו וכנסות שהתפזרו בדרך לבחירות חוזרות. מי החזיר את המנדט, מי נכשל אף שקיבל אותו ראשון, ומי דווקא הצליח? זה מה שאפשר ללמוד מההיסטוריה.

מרוץ נגד השעון: מה הדד־ליין למאמצים?

חוק יסוד: הממשלה קובע כי הנשיא יבחר מועמד להרכבת הממשלה "לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת", כאשר השיקול המרכזי הוא סיכוייו להרכיב ממשלה שתזכה לאמון הכנסת. ההמלצות הן נוהג שנועד לסייע לנשיא להעריך כמה ח"כים יתמכו בכל מועמד, אבל אין להן מעמד רשמי, ועל הנייר יש לנשיא שיקול־דעת חופשי למדי. בפועל, בעשורים האחרונים בעלי מספר הממליצים הגבוה ביותר קיבלו את המנדט ראשונים.

בפני המועמד שמקבל את המנדט מהנשיא עומדים ארבעה שבועות - 28 ימים - להודיע לנשיא וליו"ר הכנסת ש"עלה בידו". הוא רשאי לבקש הארכה של עוד שבועיים למלאכת הרכבת הממשלה, דבר שקורה פעמים רבות. האחרון שקיבל ראשון את המנדט והצליח להכריז על הקמת ממשלה מבלי לבקש הארכה היה אהוד אולמרט בשנת 2006, שהודיע כי "עלה בידו" 25 ימים לאחר שקיבל את המנדט מהנשיא משה קצב.

מי החזיר את המנדט? התקדים שקבע פרס

באוקטובר 2019 הייתה הפעם הראשונה שראש מפלגה מחזיר את המנדט אחרי מערכת בחירות: לאחר בחירות ספטמבר 2019, החזיר בנימין נתניהו את המנדט לנשיא, יומיים לפני שנדרש לעשות זאת על פי החוק.

המנדט הועבר לבני גנץ, אולם גם הוא לא זכה להכריז "עלה בידי", ולראשונה אי פעם הגיע תהליך הרכבת הממשלה ל"סיבוב שלישי" - 21 ימים שבמהלכם רשאים 61 ח"כים להגיש לנשיא חתימות תמיכה במועמד שירכיב ממשלה, ואם הדבר אינו מתבצע - הכנסת מתפזרת אוטומטית ומכריזים על בחירות. בדצמבר 2019 תם חלון הזמן, הכנסת פוזרה ונקבעו בחירות נוספות.

באפריל 2019 נתניהו קיבל את המנדט ולא הצליח להרכיב ממשלה, אך הוא הצליח לגייס תמיכה בפיזור הכנסת עוד לפני שהספיק הנשיא ריבלין להעביר את המנדט למועמד אחר. לפני כן, היו שני מקרים בלבד בהם ראשי מפלגות החזירו לנשיא את המנדט להרכבת הממשלה, אך הם לא קרו בעקבות מערכת בחירות; שמעון פרס בשנת 1990, אחרי "התרגיל המסריח", וציפי לבני ב־2008, לאחר התפטרותו של אולמרט.

לאחר בחירות 1988 קמה ממשלת אחדות, שעמד בראשה יצחק שמיר וכללה את מפלגות הליכוד, המערך, המפד"ל, ש"ס ואגודת ישראל. במרץ 1990 הגישה סיעת המערך הצעת אי־אמון שעברה בזכות היעדרותם של חברי ש"ס, וזו הייתה הפעם היחידה שנפלה ממשלה בעקבות הצבעת אי־אמון.

הנשיא דאז, חיים הרצוג, הטיל על פרס להרכיב ממשלה חדשה, וזה פתח במגעים עם המפלגות החרדיות. לבסוף החליט הרב עובדיה יוסף, מנהיגה הרוחני של ש"ס, שמפלגתו לא תצטרף לממשלה של פרס, כשברקע "נאום השפנים" המפורסם שנשא הרב שך. לבסוף פרס אף נאלץ להחזיר את המנדט לאחר שכבר הודיע לנשיא שעלה בידו, בעקבות עריקות שהתגלו לאחר מכן, ומי שלבסוף הקים ממשלה היה יצחק שמיר.

בשנת 2008, לאחר התפטרותו של ראש הממשלה אולמרט על רקע חשדות בפלילים, העניק שמעון פרס, כבר בתפקיד נשיא המדינה, את המנדט להרכבת הממשלה לציפי לבני שעמדה בראשות הפלגת קדימה.

גם כאן, מי שטירפדה את הקמת הממשלה הייתה ש"ס, לאחר שמועצת חכמי התורה של המפלגה קבעה כי אין להצטרף לממשלה בראשותה של לבני. הבחירות לכנסת הוקדמו, וב־2009 נתניהו קיבל את המנדט מנשיא המדינה והצליח להקים ממשלה, אף שמפלגת קדימה בראשות לבני הייתה גדולה יותר.

המשבר הפוליטי: כשהחריג הפך למגמה

מאז ספטמבר 2019, ובעקבות חוסר היציבות הפוליטית שליווה את המדינה בשנים הללו, חזר על עצמו התסריט עוד פעמיים: כאשר בני גנץ קיבל ראשון את המנדט להרכבת הממשלה ונכשל בשנת 2020, וכאשר בנימין נתניהו קיבל ראשון את המנדט מהנשיא ולא הצליח להקים ממשלה בשנת 2021.

בבחירות 2020 ניתן המנדט הראשון לגנץ, אף שלליכוד היו שלושה מנדטים יותר מלכחול לבן, שכן גוש המפלגות שהתנגדו להמשך כהונת נתניהו זכו ל־62 מושבים בכנסת. למרות זאת, בעקבות התנגדותם של יועז הנדל וצבי האוזר ממפלגתו של גנץ להישען על תמיכת הרשימה המשותפת, עבר המנדט לנתניהו והוקמה ממשלת אחדות של כחול לבן והליכוד. סוכם בין הצדדים כי תהיה רוטציה בין נתניהו לגנץ, אולם ההסכם לא מומש והכנסת פוזרה בדצמבר 2020 לאחר שלא אושר תקציב.

ב־2021 היה נתניהו הראשון לקבל את המנדט מהנשיא ריבלין, עם 52 ממליצים (הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית), לעומת 45 שהמליצו על לפיד (יש עתיד, כחול לבן, ישראל ביתנו, העבודה ומרצ), ו־7 חברי כנסת שהמליצו על בנט ממפלגת ימינה.

נתניהו לא הצליח להקים ממשלה, ולאחר התייעצות מחודשת עם הסיעות המנדט עבר ללפיד, שהצליח להרכיב ממשלה בזכות חוסר פירוט בחוק; בעיקרון, על מרכיב הממשלה להיות זה שעומד בראשה, אך בזכות הרוטציה של לפיד ובנט יכל בנט לכהן כראש הממשלה, אף שלא היה זה שקיבל את המנדט להרכיבה.

בבחירות הקודמות (2022) הייתה זו הפעם הראשונה מזה שבע שנים (2015), בה הצליח המועמד הראשון שקיבל את המנדט מהנשיא - בנימין נתניהו - להרכיב ממשלה. כזכור, גוש נתניהו זכה ל־64 מנדטים, אך עדיין נזקק נתניהו להארכה של תקופת המנדט בשל "סוגיות בחלוקת התפקידים שעדיין לא סוכמו". לבסוף, הוא הכריז על הקמת הממשלה 38 ימים לאחר קבלת המנדט, ובסוף דצמבר 2022 קמה ממשלת נתניהו השישית.