רע"ם תמיד התנגדה לחוקים לטובת צה"ל?

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

שם: אופיר כץ
מפלגה: הליכוד
ת-כנית: ברק סרי ואלי אוחנה
ציטוט: (על המפלגות הערביות) "מדובר בתומכי טרור, שחמאס מבחינתם הוא ארגון צדקה, שהם בעד חמאס וחיזבאללה, שכל חוק שמגיע לכנסת בעד חיילי צה"ל הם מצביעים נגד".
תאריך: 02/11

יו"ר הקואליציה היוצאת, ח"כ אופיר כץ מהליכוד, הכחיש נמרצות בריאיון לברק סרי ואלי אוחנה את המגעים שהתקיימו בעבר בין יו"ר רע"ם מנסור עבאס לבנימין נתניהו, ואף הגדיל ואמר כי מדובר ב"מדע בדיוני", שכן לטענתו מדובר ב"תומכי טרור... שכל חוק שמגיע לכנסת בעד חיילי צה"ל הם מצביעים נגד". הלכנו אחורה לבדוק את הטענה.

ובכן, בינואר 2022, כשהממשלה המכהנת עוד הייתה ממשלת השינוי ומפלגת רע"ם ישבה בקואליציה, שלושה מתוך ארבעת חברי הכנסת של המפלגה (שעמדה אז על ארבעה מנדטים) הצביעו בעד חוק הגיוס שהציג גנץ, שר הביטחון דאז, שנפל בקריאה ראשונה. החוק נפל לאחר ש-54 ח"כים הצביעו בעד ומספר זהה התנגדו, שכן חברת הכנסת ג'ידא רינאווי זועבי ממרת הפרה משמעת קואליציונית והתגנדה לו. לחוק, שכלל עידכון יעדי גיוס בחברה החרדית, הגדרת השלכות כלכליות במקרה של אי עמידה בו והורדת הגיל הנדרש לקבלת פטור, התנגדו כל חברי האופזיציה שכיהנה אז, ביניהם חברי הרשימה המשותפת וגם חברי מפלגת הליכוד, ביניהם כבר הכנסת כץ.

ומה בנוגע לחוק "ממדים ללימודים", או בשמו הרשמי תיקון מס' 24 לחוק קליטת חיילים משוחררים, שהצליחה להעביר ממשלת השינוי, שרע"ם ישבה בה? ובכן, גם אליו רע"ם לא התנגדה. כפי שהסברנו בעבר, החוק קודם מעט לאחר שהודיעה יו"ר הקואליציה דאז עידית סילמן על פרישתה מהקואליציה, מה שהעמיד אותה על 60 ח"כים בלבד (ולמספר ימים אף על 59 ח"כים, בזמן פרישתה קצרת הימים של ח"כ גידא רינאוי־זועבי). מאותה נקודה לממשלה לא היה רוב בכנסת. לכן, באותו שלב, כל חקיקה שהממשלה רצתה להעביר, נדרשה לקבל גם תמיכה מצד האופוזיציה - ללא תלות בשאלת התמיכה של רע"ם.

לכן, נדרשו בקואליציה לפנות לשיתוף־פעולה עם האופוזיציה, אולם במפלגת הליכוד מחו על כך שההצעה מעמידה מימון חלקי של שכר הלימוד, ולא מימון מלא. לבסוף הושגה פשרה בין הצדדים: העלאת רף המימון מ־66% משכר הלימוד כפי שהוצע בהתחלה ל־75% ממנו, והחוק אושר בקריאה שלישית ברוב של 55 תומכים מול 6 מתנגדים.

איך התנהלה רע"ם לאורך כל הדרך? הדיווחים בתקשורת מהימים שלפני ההצבעה לא היו תמימי דעים: לפי חלקם, מנסור עבאס התחייב לתמוך בהצבעה, אך אין ודאות לגבי יתר חברי סיעתו; אחרים סיפרו כי ברע"ם הסכימו לתמוך בהצעת החוק, אך הציבו כתנאי את תמיכתה של רינאוי־זועבי.

יו"ר רע"ם מנסור עבאס נתן את גרסתו בתוכנית "פגוש את העיתונות": "בקשר ל'ממדים ללימודים' - אנחנו לא התנגדנו, היו לנו דרישות אחרות וסיכמנו את זה, אבל הם בסופו של דבר העדיפו לפנות לליכוד". כך או כך, רע"ם לא התנגדה לחוק, ובוודאי לא הטילה וטו. בסופו של דבר, רע"ם לא נכחו בהצבעה בכנסת. לפי דיווחים בתקשורת, זאת משום שברע"ם הבינו שלהצבעה יש רוב והיא תעבור גם בלעדיהם, ולכן הם החליטו לא להגיע להצבעה.

בנוסף, בדצמבר 2021 תמך יו"ר רע"ם מנסור עבאס בחוק שקשור ישירות בנושאים ביטחונים ובשירותם של חיילי צה"ל: חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה), התשפ"ב-2021, המסדיר את הצבתם של חיילים ביחידות משטרתיות ובבתי סוהר, ובאגפים בהם מוחזקים אסירים ביטחוניים.

השורה התחתונה: דברי כץ לא נכונים. בזמן הממשלה הקודמת, חברי כנסת של רע"ם תמכו בחוקים שנועדו לשרת את צורכי צה"ל, ולא התנגדו לחוק שהעניק הטבות כלכליות ללוחמים.