גנץ נגד עבאס: רע"ם הכשילה את המלגות ללוחמים?

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

הגורם הנבדק: מפלגת כחול לבן
מקום פרסום: רשת איקס
ציטוט: "בממשלת השינוי, אפילו מלגות לימודים ללוחמים שלנו (לפיד) לא הצליח להעביר בגלל רע"ם"
תאריך: 14.01.26
ציון: לא נכון

קמפיין "בלי בן גביר ובלי רע"מ" של מפלגת כחול לבן, שראה אור השבוע, עורר שלל תגובות במערכת הפוליטית ובאופוזיציה בפרט. מטבע הדברים הופנו עיניים רבות אל אירועי ממשלת השינוי, בה כיהן גנץ כשר ביטחון. בריאיון לאפי טריגר בגל"צ טען יו"ר האופוזיציה לפיד, שהיה מאדריכלי ממשלת השינוי ועמד בראשה יחד עם בנט, כי "הדברים לא עומדים במבחן המציאות. אנחנו יצאנו למבצע בעזה כשרע"מ בקואליציה וגנץ שר ביטחון, אז בשביל מה זה טוב?". מפלגת כחול לבן הגיבה לדברים אלו בציוץ מטעמה, לפיו "לפיד משקר - בממשלת השינוי אפילו מלגות לימודים ללוחמים שלנו הוא לא הצליח להעביר בגלל רע"ם". אז מי משקר?

נתחיל מהסוף. ממשלת בנט-לפיד, המכונה "ממשלת השינוי," הצליחה להעביר את תיקון מס' 24 לחוק קליטת חיילים משוחררים, המסבסד מלגת "ממדים ללימודים" לחיילים קרביים משוחררים. הצעת חוק זו עלתה לקריאה שנייה ושלישית ב-24 במאי 2022, כחודש שלפני שבנט ולפיד הכריזו על פיזור הכנסת והליכה לבחירות. בנקודת הזמן הזו מנתה הקואליציה 60 חברים וסבלה מאי-יציבות; עידית סילמן, שהייתה חלק ממפלגתו של בנט וכיהנה כיו"ר הקואליציה, הודיעה על פרישתה כחודשיים לפני כן, על רקע החלטתו של שר הבריאות דאז ניצן הורוביץ ממרצ לאכוף את פסיקת בג"צ שמאפשרת הכנסת חמץ לבתי חולים בפסח. בנוסף, חברת הכנסת ג'ידא רינאוי-זועבי ממרצ הכריזה ימים ספורים לפני כן על פרישתה מהקואליציה. אולם היא חזרה בה כמה ימים לאחר מכן, אולם הודיעה שלא תתמוך בהצעת החוק. בתקשורת התקבלו דיווחים סותרים לגבי תמיכתה של רע"ם בחוק: בעוד שבחלק מגופי התקשורת פורסם כי מנסור עבאס התחייב לתמוך בהצבעה אך אין ודאות לגבי יתר חברי סיעתו, בגופים אחרים פרסמו שברע"ם הסכימו לתמוך בהצעת החוק, אך הציבו את תמיכתה של רינאוי-זועבי כתנאי לכך.

לאור כל זאת, לקואליציה לא היה רוב ברור בכנסת וגורל הצעת החוק היה תלוי על בלימה. בליכוד הודיעו ששבוע שלפני ההצבעה על התנגדות גורפת לכל חוק ממשלתי, ואף מחו על כך שהצעת החוק של הקואליציה מעמידה על הפרק מימון חלקי של שכר הלימוד של הלוחמים המשוחררים, ולא מימון מלא, והגישו הצעת חוק חלופית מטעמם.

לכן, נאלצו בקואליציה להגיע לפרשה עם הליכוד על מנת להצליח להעביר את החוק: העלאת רף המימון מ-66% משכר הלימוד כפי שהוצע בהתחלה ל-75% ממנו. לאחר שהכריז גנץ, שר הביטחון דאז, על פשרה זו, החליטו בליכוד לא להתנגד. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 55 תומכים אל מול 6 מתנגדים, כולם מהרשימה המשותפת. מדוע רק 55 תומכים? לפי דיווחים בתקשורת, אחרי שברע"ם הבינו שלהצבעה יש רוב והיא תעבור גם בלעדיהם, הם החליטו לא להגיע להצבעה. כך עשו גם סילמן ורינאוי-זועבי שנעדרו מהמליאה.

ממפלגת כחול לבן נמסר בתגובה:

"להלן עדכון ממחלקת העובדות:
1. חוק ממדים ללימודים ביוזמת שר הביטחון דאז בני גנץ (מאי 22) ביקש להביא לאישור מליאת הכנסת מימון על סך 66% בכפוף לעמדת גורמי המקצוע.
2. ⁠מאזן הכוחות בכנסת עמד אז על 61:59.
3. ⁠היה ברור שלולא תמיכת המפלגות הערביות - החוק צפוי ליפול! (גם הימנעותן לא עזרה).
4. לאחר שלא נמצא הרוב הדרוש הופעל לחץ על הליכוד שהסכימו בסוף לקבל פשרה על מימון בסך 75%.
5. ⁠החוק עבר ברוב של 55:6 - בתמיכת המפלגות הציוניות ובהתנגדות חד״ש תע״ל, בהמנעות רעמ.
6. ⁠לסיכום - כמו בחוקים אחרים ביטחוניים כמו חוק חומרי נפץ ותקנות יו"ש, כל חקיקה ביטחונית היתה בעייתית להעברה בלשון המעטה בממשלת השינוי בגלל ההישענות על רע"מ וחלקים במרצ. זו ההוכחה שממשלה צרה לא תוכל להחזיק מול האתגרים הביטחוניים הגדולים שלפתחנו אחרי ה-7.10."

בשורה התחתונה, החוק עבר בהצלחה. בהליך העברתו התעוררו קשיים, אולם הסיבה לכך טמונה בעובדה שלקואליציה לא היה רוב בכנסת בשלב זה, עם או בלי רע"ם. לכן, דבריה של מפלגת כחול לבן לא נכונים.