המהלך שמקדם אייל רביד, מנכ"ל ומבעלי השליטה ברשת ויקטורי, לרכישת נתח משמעותי מקרפור עשוי להפוך את רשת הסופרמרקטים שבשליטתו לאחת הגדולות בענף המזון. לצד השאלות הנוגעות לאישור רשות התחרות ולעתיד המותג הצרפתי בישראל, עולה גם שאלת המימון. איך מתכוונת ויקטורי, שמחזור המכירות השנתי שלה עומד על כ־2.6 מיליארד שקל, לממן עסקה בהיקף של מאות מיליוני שקלים?
על פי ההערכות, ההשקעה הראשונית שתידרש מוויקטורי עשויה לעמוד על כ־150־180 מיליון שקל. על פי מידע שהגיע לגלובס, לרשת יתרות מזומנים בהיקף של כ־100 מיליון שקל, כך שלפחות על פניו, היא תידרש להשלים את הסכום ממקורות נוספים.
● מצטרף חדש למרוץ לרכישת ארקיע: הבעלים של רשת ארקפה
● אסם תשקיע עשרות מיליוני שקלים בתחום חדש
אלא שבניגוד לרשתות שנושאות חובות פיננסיים כבדים, ויקטורי מגיעה למהלך עם ניסיון בגיוס חוב בשוק ההון. לאורך השנים גייסה החברה כ־250 מיליון שקל באמצעות שתי סדרות אג"ח, שאת התחייבויותיה בגינן פרעה במלואן, מבלי לבצע מיחזור חוב.
המשמעות היא שלרביד עומדות כמה אפשרויות מימון, בהן גיוס אג"ח חדש, נטילת אשראי בנקאי או שילוב של השניים עם המזומנים הקיימים. בשלב זה לא פורסמה תוכנית מימון מחייבת וגם לא ברור כמה מהכסף תעמיד ויקטורי בעצמה. שווי קרפור לצורך ההנפקה מוערך בכ־800 מיליון שקל. לפי שווי זה, רכישת 30% מהמניות משקפת כ־240 מיליון שקל, עוד לפני ההתאמות שייגזרו ממבנה ההנפקה. לכן, הערכת המימון של 150־180 מיליון שקל אינה בהכרח מייצגת את מלוא התמורה עבור ההחזקה המבוקשת.
סוגיית המוסדיים
כפי שנחשף בגלובס, ויקטורי כבר מקיימת שיחות עם גופים מוסדיים שיצטרפו למהלך. על פי התוכנית, בשלב הראשון היא תרכוש נתח משמעותי ממניות קרפור במסגרת ההנפקה, ובהמשך תפעל יחד עם שותפיה למיזוג מלא של הפעילות לתוך ויקטורי. באופן הזה גם מתחמק רביד משאלת המשך הזיכיון של הרשת הצרפתית, שעשויה להערים קשיים על המיזוג. אם המהלך יושלם במתכונתו הנוכחית, המותג קרפור צפוי להיעלם מישראל והרשת המאוחדת תמנה כ־210 סניפים, לעומת 70 סניפים שמפעילה כיום ויקטורי.
מודל של שליטה בחברה ציבורית לצד משקיעים מוסדיים אינו זר לשוק הקמעונאות הישראלי. האחים יוסי ושלומי אמיר רכשו בשנת 2024 כ־24.9% ממניות שופרסל מידי גופים מוסדיים, בהשקעה של כ־1.5 מיליארד שקל והפכו לבעלי השליטה בפועל ברשת הגדולה בישראל, אף שרוב מניותיה נותרו בידי משקיעים אחרים.
גם במקרה של ויקטורי, שותפות עם מוסדיים עשויה לאפשר לרביד להוביל חברה גדולה בהרבה, מבלי שיידרש לממן לבדו את רכישת מלוא מניותיה. עם זאת, מבנה השליטה והזכויות של כל אחד מהמשקיעים עדיין לא נקבעו.
מבחינה עסקית, העסקה מגיעה לאחר מחצית ראשונה, שבה דיווחה ויקטורי על הכנסות של כ־1.39 מיליארד שקל ורווח נקי של כ־29 מיליון שקל. אלא שחלק משמעותי מהצמיחה נבע ממכירת סיוע הומניטרי לרצועת עזה בהיקף של כ־111 מיליון שקל. בנטרול פעילות זו, המכירות בחנויות הזהות ירדו בכ־1%, נתון שממחיש כי גם פעילות הליבה של ויקטורי מתמודדת עם אתגרים.
בינתיים, גם בצד של קרפור השעון מתחיל לתקתק. חברת צרפת ישראל גרופ, המחזיקה בפעילות הרשת בישראל תחת חטיבת מוצרי הצריכה של אלקטרה, הגישה לרשות ניירות ערך טיוטת תשקיף ראשונה בתחילת ספטמבר, אולם טרם פורסם תשקיף סופי לציבור. היעד שהציבה החברה הוא להשלים את ההנפקה עד סוף נובמבר, מה שמותיר לה חלון זמן מצומצם במיוחד, הן להשלמת ההליך מול רשות ניירות ערך והן לבחינת הבקשה שהגישה ויקטורי לרשות התחרות.
בקרפור תכננו להנפיק על בסיס תוצאות המחצית הראשונה של 2026, אך ב־25 בנובמבר צפויה אלקטרה מוצרי צריכה לפרסם את דוחות הרבעון השלישי. ככל שהדוחות יפורסמו לפני השלמת ההנפקה, יהיה קשה להתעלם מהם במסגרת הצגת הנתונים למשקיעים. לכך עשויה להיות משמעות גם מבחינת תמחור הרשת, שכן הרבעון השלישי בענף קמעונאות המזון מושפע במידה רבה מעיתוי חגי תשרי. ברבעון השלישי של 2025, למשל, רשמה קרפור ירידה של כ־4% בהכנסות ושל כ־5.7% במכירות בחנויות הזהות, בין היתר בשל עיתוי החגים.
קרפור מגיעה להנפקה לאחר שיפור בתוצאותיה, אך עדיין רחוקה מיציבות מלאה. לאחר שהפסידה כ־190 מיליון שקל בשנת פעילותה הראשונה, סיימה הרשת את 2025 ברווח נקי של כ־15.5 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ־47 מיליון שקל ב־2024. גם החוב הבנקאי ירד מכ־507 מיליון שקל בשנת 2023 לכ־185 מיליון שקל ביוני האחרון. מנגד, ברבעון השני של 2026 ירדו הכנסות מגזר המזון של אלקטרה צריכה ב־2.6% לכ־818 מיליון שקל, והמכירות בחנויות הזהות נשחקו ב־7.2%. נתונים אלה צפויים לעמוד במוקד בחינת השווי מצד המשקיעים.
המכשול הרגולטורי
ויקטורי מבקשת לקבל את אישורה של רשות התחרות לרכישת ההחזקה בקרפור, בזמן שאותה רשות מנהלת נגד רביד הליך פלילי בגין עבירות של ניסיון להסדר כובל והתערבות במחירי קמעונאים מתחרים. המשפט נמצא בשלב ההוכחות ובשבוע שעבר אף העיד במסגרתו רמי לוי, מבעלי אחת הרשתות המתחרות. רביד מצידו מכחיש את האישומים וטוען כי ההתבטאויות נועדו להזהיר את ציבור הצרכנים מפני התייקרויות ולא לתאם מחירים.
מומחים לדיני תחרות מדגישים כי יש להבחין בין ההליך הפלילי, שבו עומדת לרביד חזקת החפות, לבין ההליך המינהלי לבחינת המיזוג. עצם הגשת כתב האישום אינה פוסלת אוטומטית עסקה והרשות נדרשת לבחון אותה על פי השפעותיה התחרותיות. ברשות בוחנים בין היתר את פריסת הסניפים, ובתרחיש של אישור בתנאים עשויה ויקטורי להידרש למכור כ־10־16 סניפים באזורים שבהם קיימת חפיפה בין הרשתות.
בסופו של דבר, גם אם רביד יצליח לגייס את המימון הדרוש ולהשלים את ההסכמות עם המשקיעים המוסדיים, הדבר לא יבטיח שהמיזוג יצא לפועל. לוח הזמנים של קרפור מתקדם לעבר הנפקה כבר בסוף החודש, בעוד שבדיקת מיזוג בהיקף כזה עשויה להימשך חודשים.
