אסם תשקיע עשרות מיליוני שקלים בתחום חדש

קבוצת אסם-נסטלה משיקה מהלך חדש, שבמסגרתו מוצריה המוכרים יועשרו בחלבון ובסיבים תזונתיים, תחת המיתוג PRO FIBER. היקף ההשקעה במהלך מוערך בעשרות מיליוני שקלים, והוא יקיף מגוון רחב של קטגוריות ומוצרים. מרביתם ייוצרו במפעלי החברה בישראל, לאחר התאמות שנעשו כדי לעמוד בערכים התזונתיים הנדרשים, ומיעוטם יגיעו מחו"ל באמצעות מותגי נסטלה.

● בלעדי| מצטרף חדש למרוץ לרכישת ארקיע: הבעלים של רשת ארקפה
● התוכנית של אייל רביד: מיזוג מלא של קרפור לויקטורי ומחיקת המותג
● אפקט שופינג IL: הקניות באונליין זינקו, החנויות הפיזיות שילמו את המחיר

כך, בשלב הראשון יושקו חטיפים אפויים וקרקרים של פיטנס ושניצלים צמחוניים של טבעול. במהלך 2027 תתרחב הסדרה למוצרים נוספים של צבר ואסם, ובהם חומוס, טחינה, פסטה, פתיתים, קוסקוס, מנה חמה, במבה, בייגלה, פתי בר ולחמית.

אסם אינה הראשונה לזהות את הפוטנציאל המסחרי בתחום, שתופס תאוצה בשנים האחרונות. כך, המתחרות שטראוס ותנובה הרחיבו את פעילותן בתחום החלבון, בין היתר באמצעות מותגי דנונה PRO ו-GO. שטראוס הרחיבה השנה את סדרת יוגורטי החלבון שלה, ואילו תנובה נכנסה גם לתחום מוצרי החלבון המיועדים לבישול ולאפייה והשיקה את מותג תוספי התזונה HOLIS. כעת מבקשת אסם להרחיב את המגמה אל מעבר למוצרי החלב, באמצעות שילוב של חלבון וסיבים במוצרי מזון יומיומיים.

 מוצרי פרו פייבר של אסם / צילום: סטודיו אסם

"עניין הולך וגובר בתזונה"

נציין כי לפי כללי הסימון התזונתי האירופי, התקפים לפי הרגולציה הישראלית, כדי להגדיר מוצר כמקור לחלבון נדרש שלפחות 12% מערכו הקלורי יגיעו מחלבון, וכדי להגדירו כעשיר בחלבון נדרש שיעור של 20% לפחות. בתחום הסיבים, ההגדרה של מקור לסיבים מחייבת לפחות 3 גרם ל-100 גרם מוצר, ואילו ההגדרה של מוצר עשיר בסיבים מחייבת לפחות 6 גרם ל-100 גרם.

לפי סקר צרכנים שערכה אסם-נסטלה באמצעות מכון KANTAR באוקטובר האחרון, 48% מהישראלים בגילי 65-18 מקפידים על תזונה עשירה בחלבון, לעומת 34% המקפידים על תזונה עשירה בסיבים תזונתיים. עם זאת, 85% מהמשיבים לא ידעו לציין את כמות הסיבים היומית המומלצת, ו-61% לא ידעו מהי כמות החלבון הנדרשת להם.

לדברי אבי בן אסאייג, מנכ"ל אסם-נסטלה, "המחקרים שלנו מלמדים שהצרכן הישראלי מגלה עניין הולך וגובר בתזונה, אך עדיין קיים פער משמעותי בין הרצון לבין הידע והיישום בפועל". לדבריו, "חדשנות תזונתית צריכה להיות חלק מהמוצרים המוכרים והנגישים לציבור הרחב, ולא להישאר רק בקטגוריות ייעודיות".