עם כינון הכנסת אמש (ג'), המפלגות ישר והדמוקרטים הודיעו על הגשת שורת הצעות חוק. במקביל המהלך הקרוב של גוש השינוי יהיה ביום שלישי בשבוע הבא אז תצביע הכנסת על החלפת היו"ר אמיר אוחנה במתן כהנא (ישר). המהלך זוכה לתמיכה של 67 מחברי הכנסת החדשים.
● השבעת הכנסת ה-26: 120 ח"כים הצהירו אמונים
● מבנק מזרחי טפחות ועד טבע וכאל: יו"ר ועדת הכספים החדשה מגיעה עם שק של ניגודי עניינים
הצעת החוק הראשונה של מפלגת ביחד היא "חוק המשרתים" שנועדה לתעדף את המשרתים על פני המשתמטים. לדברי המפלגה "הכסף שיועבר למשרתים מתבסס על שינוי התבחינים ועצירת הכספים המועברים כיום למשקי בית שלא משתתפים בשירות ובתעסוקה". עוד נמסר כי "העקרון המרכזי שקבעה המפלגה: הפיכת פירמידת התגמולים, והצבת המשרתים בראש. המדינה תממן כל משרת מילואים פעיל ב-4,000 שקל בחודש עבור מעון יום או משפחתון, משרתי מילואים פעילים יזכו ל-50% הנחה בתשלומי חשמל, מים וארנונה. כמו כן, תינתן הנחה של 50% על תחבורה ציבורית ועל אגרות המדינה, החוק גם יסמיך את הממשלה להעניק למילואימניקים הנחה ברכישת דירה ראשונה. בנוסף, עבור לוחמים משוחררים: מימון שכר הלימוד דרך קרן "ממדים ללימודים" יורחב לחמש שנים, ולשש שנים בהנדסה, ברפואה ובאדריכלות. כך יוכלו לממן גם תואר שני.
נפתלי בנט יו"ר המפלגה מסר: "העקרונות שלנו ברורים ועל פיהם אנחנו פועלים כבר מהרגע הראשון. להפוך את הפירמידה, ולהציב את המשרתים בראש סדר העדיפויות הלאומי".
הקמת ועדת חקירה ממלכתית
מפלגת ישר הגישה שורת הצעות חוק: הקמת ועדת חקירה ממלכתית, הגבלת כהונתו של ראש הממשלה לשתי קדנציות והצעות חוק לביטול חוקי המהפכה שהעבירה הכנסת הקודמת בהם צמצום תפקיד היועמ"שית, שינוי הוועדה לבחירת שופטים, חוק התקשורת, חוק מח"ש ופק' המשטרה. מפלגת הדמוקרטים הודיעו שיגישו חבילת חקיקה רחבה יותר הכוללת גם את ביטול חוקי המהפכה, ועדת חקירה והגבלת כהונה. אך גם חוקים העוסקים בזכויות להט"ב, תחבורה ציבורית בשבת, שיקום הצפון וזכויות חטופים.
החוק להסדרת גיוס בחורי הישיבות לא על הפרק כרגע. החוק מצוי בלב המחלוקת מול המפלגות החרדיות. החוק צפוי להיות חלק מהנושאים שידונו במשא ומתן להקמת הממשלה. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הבהיר כי הוא מוכן לפשרות בעניין.
הקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח ה-7 באוקטובר היתה אחת מהבטחת הבחירות המרכזית של גוש השינוי. בגוש קיימת הסכמה רחבה יחד עם המפלגות הערביות על הקמתה. זאת לאחר שראש הממשלה נתניהו סירב להקים ועדה שתחקור את הסיבות לאסון הגדול ביותר שאירע במדינת ישראל בשלוש השנים האחרונות. עתירות לבג"ץ שהוגשו נגד הממשלה בעניין לא הכריעו. באפריל 2025 כתב משנה לנשיא העליון נועם סולברג כי יש לחקור את אירועי ה-7 באוקטובר באופן יסודי ומעמיק וכי מצב בו לא מוקמת ועדה לא מתקבל על הדעת ומעורר קושי משפטי רב. למרות אמירות אלו, שופטי בג"ץ לא התערבו ודחו את המשך הדיון לאחר הבחירות.
הצעות החוק שהוגשו הן הצעות חוק פרטיות והדרך לאישורן עוד ארוכה. השלב הבא בהליך החקיקה הוא תקופת המתנה של 45 ימים ממועד הנחתן על שולחן הכנסת, ולאחריה הן יעלו להצבעה ראשונית במליאה המכונה לקריאה טרומית. יש אפשרות לקצר את תקופת ההמתנה על פי החלטה של הוועדה המסדרת שתקום היום. בנוסף, נהוג להעלות את הצעות החוק לוועדת שרים לחקיקה בראשות שר המשפטים. במצב הנוכחי, בו עדיין לא הוקמה ממשלה חדשה, ניתן להעביר את ההצעה להצבעה במליאה לקריאה טרומית ללא ועדת השרים. לאחר מכן הצעות החוק עוברות להכנה בוועדות הכנסת להכנה לקריאה ראשונה ובהמשך שניה ושלישית.
היום תיבחר הוועדה המסדרת, בראשה יעמוד חבר הכנסת רועי פולקמן (ישר). תפקיד הוועדה משמעותי ביותר בתקופה זו עד לבחירה של ועדת הכנסת. הוועדה המסדרת מארגנת את עבודת הכנסת בתחילת כהונתה. בין תפקידיה - בחירת ועדות זמניות לענייני כספים, וחוץ וביטחון, הצעה להרכב הוועדות הקבועות. הוועדה גם יכולה להעניק פטור מחובת הנחה להצעות חוק פרטיות והיא קובעת סדרי דין במליאה.
