בנייה
כ-2,850 דירות: התוכניות שקודמו בשלוש ערים
השבוע פורסם על אישורן של שלוש תוכניות פינוי-בינוי בבת ים וברמת גן ועל החלטה להפקיד תוכנית נוספת באילת. ארבע התוכניות כוללות יחד כ-2,850 דירות במקום 786 דירות קיימות, תוספת של כ-2,060 דירות. לצד המגורים מתוכננים שטחי מסחר, מבני ציבור ושטחים פתוחים. התוכנית הגדולה מביניהן היא זו של מתחם חלמית בבת ים, ובה כ-1,880 דירות.
● שפל של יותר מעשור: רמ"י לא מצליחה לשווק קרקעות לבניית דירות
● אשטרום במגעים למכור חמישית מפעילות ההשכרה שלה לכלל ביטוח
בבת ים אישרה סופית הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב את תוכנית מתחם חלמית, הסמוך לגבול עם תל אביב-יפו ולנתיבי איילון. התוכנית, ביוזמת העירייה והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, כוללת הריסת 480 דירות ובניית כ-1,880 דירות במקומן. המגדלים, שיגיעו לגובה של עד 42 קומות, ירוכזו בחלקו המזרחי של המתחם, סמוך לאיילון ולתחנת המטרו העתידית וולפסון.
כ-540 מהדירות בחלמית מתוכננות בבניינים של עד עשר קומות ובקומות התחתונות של המגדלים, תמהיל שנועד לאפשר לרוב בעלי הדירות הקיימות לקבל דירת תמורה בבנייה נמוכה יותר או בקומות נמוכות. התוכנית כוללת גם כ-17,300 מ״ר למסחר ולתעסוקה, מבני ציבור וכיכר חדשה. המתחם נמצא במרחק של כ-450 מטר מתחנת המחרוזת של הקו האדום, ותקן החניה שנקבע בו הוא עד 0.7 מקומות לדירה. בעקבות הדיון בהתנגדויות עודכנו גובהם של חלק מהבניינים ומספר הדירות בחלק מהמגרשים, וחלק מהשטחים שיועדו לתעסוקה סמוך לאיילון הוסבו למגורים.
480 דירות ברמת גן
ברמת גן אישרה הוועדה המחוזית תל אביב שתי תוכניות הכוללות יחד 480 דירות במקום 144 קיימות. בשכונת הגפן, ברחובות אבא הלל 76-78 וחרות 9-11, ייהרסו ארבעה בניינים ובהם 41 דירות. במקומם מתוכנן מגדל של עד 36 קומות ובו 130 דירות, עם מסחר בקומת הקרקע. התוכנית, שמקדמות מטרופוליס ויורובילדינג על שטח של כ-2.1 דונם, כוללת כיכר בשטח של כ-670 מ״ר והרחבה של רחוב חרות בכשלושה מטרים.
התוכנית השנייה ברמת גן, שמקדמות אקרו והעירייה, נמצאת ברחוב שלם 20-30 בשכונת רמת השקמה. היא כוללת הריסת שישה בניינים ובהם 103 דירות והקמת 350 דירות, בין היתר במגדל של עד 38 קומות, בכפוף למגבלות רשות התעופה האזרחית. המתחם משתרע על כ-12.8 דונם, בין רחוב שלם לדרך הטייסים. לצד המגורים מתוכננים כ-1,750 מ״ר למסחר. כ-6.4 דונם, כמחצית משטח התוכנית, יוקצו למבני ציבור ויתחברו לשטח ציבורי שמדרום למתחם. יחד ישתרעו השטחים הציבוריים על כ-12 דונם.
באילת החליטה הוועדה המחוזית דרום להפקיד תוכנית לפינוי-בינוי במתחם קדש שבשכונת הערבה. התוכנית, שמקדמות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ועיריית אילת, משתרעת על כ-27 דונם וכוללת 487 דירות במקום 162, תוספת של 325 דירות. מתוכננים בה בניינים בני חמש, שמונה ותשע קומות ושני מגדלים בני 25 ו-29 קומות, סביב שטח ציבורי פתוח. בנוסף מוצעים שטחי מסחר, מבני ציבור ושיפור השבילים והדרכים להולכי רגל.
חידוש המבנים באילת נועד גם להתאים אותם לדרישות המיגון והבנייה העדכניות, על רקע מיקומה של העיר באזור בעל סיכון לרעידות אדמה. מתחם קדש הוא התוכנית החמישית להתחדשות עירונית המקודמת באילת בשנה האחרונה והשנייה בשכונת הערבה.
פסיקה
בג"ץ: האכיפה באתרי הבנייה תידחה בשנה
בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דחה בשנה את החובה למנות עוזר בטיחות בכל אתר שיש בו 50 עובדים ומעלה (כיום החובה היא באתרים שיש בהם 100 עובדים ומעלה). לפי פסק דין, החובה תיכנס לתוקף רק באמצע אוקטובר 2027.
ההחלטה התקבלה במסגרת עתירה שהגישה התאחדות הקבלנים נגד מינהל הבטיחות בעבודה, בדרישה לבטל כליל את החובה למנות עוזר בטיחות באתרים של 50 עובדים ומעלה. כך, השופט אלכס שטיין שכתב את פסק הדין לא דחה לחלוטין את העתירה אך גם לא קיבל אותה.
לדברי עו"ד איה רייך-מינא, שותפה במחלקת ליטיגציה במשרד פישר (FBC) , אשר ייצגה את התאחדות הקבלנים יחד עם עו"ד אביגיל הלברשטט-מן, "בית המשפט קיבל למעשה את טענותינו, וקבע באופן תקדימי כי האכיפה של המדיניות החדשה על אתרי בניה תוקפא למשך שנה, וכי כל צווי השיפור שהוצאו לקבלנים מכוחה יבוטלו.
"לפסק הדין משמעות רחבה על ענף הבניין, שכן על פי נתוני המדינה קיימים כ-8,000 אתרי בנייה פעילים שבכל אחד מהם מועסקים למעלה מ-50 עובדים זאת כאשר במדינת ישראל פעילים כיום פחות מ-500 ממונים על הבטיחות בענף הבניין. כל ממונה יכול לפקח על לא יותר מארבעה אתרים בו זמנית, ובפועל הממונים לא מוכנים לקחת על עצמם יותר משני אתרים. לכך נוסיף, כי הסמכת ממונה בטיחות לעבודה בענף הבנייה אורכת שנים, וכוללת קבלת אישור כשירות, ניסיון של שנתיים בענף והשתלמות."
עו"ד רייך-מינא הוסיפה כי "בהיעדר היצע מספק של ממונים על הבטיחות, המשמעות בפועל של יישום התקנה באופן מיידי הייתה השבתת אלפי אתרי בניה או הפיכת הקבלנים בעל כורחם לעבריינים תוך איום בקנסות של עשרות אלפי שקלים".
"בדחייה יש כדי לפגוע בבטיחות העובדים באתרי הבנייה"
מנגד, ד"ר הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה, מסרה כי הקבוצה "מצרה על כך שיישום החובה למינוי ממונה באתר בו יותר מ-50 עובדים נדחתה בשנה עד אוקטובר הבא - נוכח הסכמת מנהל הבטיחות התעסוקתית לכך - וסבורה שבדחייה זו יש כדי לפגוע בבטיחות העובדים באתרי הבנייה. כידוע לכל אתרי בנייה הם מקומות העבודה המסוכנים ביותר שבנמצא ומספר ושיעור ההרוגים בהם הוא פי כמה מכל ענף תעסוקה אחר. כך, מתחילת שנה זו ועד עתה נהרגו 38 עובדים בתאונות עבודה באתרי בנייה ובנוסף לכך אלפי פצועים.
"יתר על כן, ההכרח במינוי ממונה בטיחות בכל אתר בנייה בו למעלה מ-50 עובדים גבר ביותר בשנה האחרונה, וזאת נוכח ביטולה של החובה למנות עוזרי בטיחות במאי אשתקד שגרעה בעל תפקיד בבטיחות מהאתרים.
"חשוב לציין, שבית המשפט הדגיש בפסק דינו, שאין בדחייה האמורה בחובה הגורפת למינוי ממונה בכל אתר כאמור, כדי לפגוע בסמכות הכללית המוקנה למפקח עבודה לדרוש מינוי ממונה בטיחות בכל אתר שהוא סבור שהסיכונים הטמונים בו מחייבים זאת".
קרקעות
מועצת באר טוביה מבקשת שטחים בחזרה מהעיר קרית מלאכי
המועצה האזורית באר טוביה מבקשת מקרית מלאכי להחזיר לה שטחים לתעסוקה באזור התעשייה תימורים. ראש המועצה, בן כהן, שלח לאחרונה מכתב לראש עיריית קרית מלאכי, ובו טען כי ניהולו הנוכחי של אזור התעשייה פוגע בפיתוח הכלכלי של האזור משום שאינו מממש את יכולותיו, בעוד שהרשויות הסמוכות נושאות, לטענתו, בעלויות הנובעות מהיעדר פיתוח תשתיות: "חרף חלוף השנים, הביקוש הגבוה לשטחי מסחר ותעסוקה והפוטנציאל הכלכלי המשמעותי של המתחם, חלק ניכר ממגרשי התעסוקה טרם פותח, נבנה ואוכלס. אי־מימוש מתמשך זה מונע ניצול יעיל של עתודות הקרקע, מצמצם את פוטנציאל ההכנסות והתעסוקה ופוגע בפיתוח האזורי כולו".
מליאת המועצה האזורית באר טוביה אישרה בחודש שעבר את בקשתו של כהן לפנות לוועדה הגיאוגרפית במשרד הפנים לשנות את הגבולות ולהשיב את אזור התעשייה תימורים 2000 לתחום שיפוטה, אולם בטרם יפנה לוועדה שלח כהן מכתב לראש עיריית קרית מלאכי, והזמין אותו לשיח משותף שבו יבחנו חלופות יחד.
לדבריו, המועצה האזורית באר טוביה מעבירה כיום כ-27 מיליון שקלים בשנה לרשויות שכנות, וכהן מציע כי לצד העברת תחום השיפוט ייקבע מנגנון חדש לחלוקת הכנסות בין הרשויות, שיאפשר לקריית מלאכי להמשיך ליהנות מהכנסות אזור התעשייה ואף להגדילן, באמצעות פיתוח מואץ ומשיכת יזמים חדשים.
מעיריית קרית מלאכי מסרו לגלובס בתגובה: "מבחינת עיריית קריית מלאכי, הדיון צריך להתחיל מעיקרון אחד פשוט: צדק חלוקתי אמיתי.
"קריית מלאכי מונה כ־30 אלף תושבים ומתפתחת על שטח מצומצם מאוד, בעוד המועצה האזורית באר טוביה משתרעת על שטח הגדול ממנה עשרות מונים, מונה פחות תושבים ומחזיקה בשבעה אזורי תעשייה. במציאות כזו, לא ניתן להתעלם מהפערים העצומים בעתודות הקרקע, במקורות ההכנסה וביכולת של כל רשות להתפתח.
"קריית מלאכי זקוקה לעתודות קרקע ולעוגנים כלכליים כדי לקדם התחדשות עירונית, תעסוקה, מסחר ושירותים לתושביה. זו אינה דרישה חריגה, אלא צורך בסיסי של עיר שצומחת בתוך גבולות כמעט ממצים.
"באשר לתימורים, מדובר בשטח שנמצא כבר כיום בתחום השיפוט של קריית מלאכי לאחר שהועבר אליה במסגרת מהלך תכנוני סדור. מבחינת העירייה, אין כל היגיון להחזיר את הגלגל לאחור ולפתוח מחדש גבול שכבר נקבע.
"ראוי שהדיון יתקיים על בסיס נתונים, צרכים תכנוניים ועקרונות של צדק חלוקתי ולא מתוך ניסיון לשמר בכל מחיר מציאות לא מאוזנת".
