ענקית הפינטק הבריטית רבולוט (Revolut), שקיבלה השבוע רישיון בנקאי מותנה מבנק ישראל, מחפשת עובדים למגוון תפקידים בארץ. באתר האינטרנט שלה מופיעות כיום עשר משרות פתוחות, שמספקות הצצה לסוג האנשים שהחברה רוצה לצרף לשורותיה: מצד אחד, בנקאים ואנשי רגולציה ותיקים שמכירים את המערכת הפיננסית הקיימת בישראל. מצד שני, חוקרי הונאות, אנשי תפעול ומומחי סייבר, שחלקם יכולים להשתלב בפעילות החברה בארץ גם עם ניסיון של שנתיים או שלוש בלבד.
● המרות מט"ח והעברות כספים תחילה: רבולוט קיבלה רישיון ומכניסה את המערכת לדריכות
● לאומי נכנס למקבצי דיור בארה"ב: משקיע בהרבור גרופ לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר
אחד התפקידים הבכירים ביותר שרבולוט מבקשת לאייש הוא ראש הביקורת הפנימית. כאן החברה מחפשת איש מקצוע עם ניסיון של שבע שנים לפחות בביקורת בגופים פיננסיים מפוקחים, רצוי כזה שכבר עבד במערכת הבנקאית ומכיר את הדרישות של בנק ישראל. תפקיד נוספת שמחפשת רבולוט הוא מנהל סיכונים מועמדים בעלי ניסיון של חמש שנים לפחות. מדובר באנשים שתפקידם לזהות מראש מה עלול להשתבש בפעילות הבנק, לבחון כיצד יתמודד עם תרחישים חריגים ולהתריע כאשר רמת הסיכון חורגת מהגבולות שנקבעו.
משרה אחרת מספקת הצצה לשירותים שהחברה עשויה להציע בהמשך. רבולוט מחפשת מנהל ציות שיתמקד בפעילות מול עסקים, לרבות פתיחת חשבונות לחברות, זיהוי בעלי שליטה ותשלומים עסקיים. לתפקיד נדרשות חמש שנות ניסיון לפחות בבנק, בגוף רגולטורי או במשרד עורכי דין המתמחה בתחום. החברה אף מציינת כי ניסיון במוצרי אשראי לעסקים יהווה יתרון. הדרישות אינן מעידות על מועד השקת השירותים, אך הן מלמדות שההיערכות אינה מוגבלת בהכרח ללקוחות פרטיים.
מ־15 אלף שקל ועד 42 אלף שקל
רבולוט, שמעסיקה כיום יותר מ־15 אלף עובדים ברחבי העולם, אינה מפרסמת את השכר המוצע למשרות בישראל. עם זאת, טבלאות השכר של חברות השמה וגיוס, בהן Manpower, SQLink, GotFriends, נישה ואתר AllJobs, מספקות נקודת השוואה לשכר המקובל בתפקידים דומים בשוק הישראלי.
על פי אומדני שכר אלה, מנהלי סיכונים בעלי ניסיון של כמה שנים עשויים להשתכר כ־22-30 אלף שקל ברוטו בחודש ואילו בתפקידים בכירים בתחומי הכספים, הבקרה והניהול השכר עשוי להגיע לכ־35-45 אלף שקל ואף יותר.
מנהלי תפעול מנוסים עשויים להשתכר כ־22-30 אלף שקל בחודש ובתפקידים בכירים יותר השכר עשוי להיות גבוה משמעותית. בתפקידי אנליסטים בתחומי מניעת הונאות והלבנת הון, אומדנים כלליים מצביעים על שכר של כ־15-22 אלף שקל בחודש, בהתאם לניסיון.
חשוב להדגיש כי מדובר בהערכות לתפקידים מקבילים במערכת הבנקאית ובשוק הישראלי ולא בנתוני השכר של רבולוט עצמה. אף שהחברה פועלת בתחום הבנקאות, היא חברת פינטק טכנולוגית ולא בנק מסורתי, ולכן מדיניות התגמול שלה עשויה להיות שונה ולכלול גם רכיבים נוספים.
לשם השוואה, אומדנים המבוססים על נתוני פלטפורמות השכר הבינלאומיות Glassdoor, Indeed ו־Levels.fyi לתפקידים דומים בבריטניה ובאירופה מצביעים על שכר חודשי של כ־17.6 עד 40.6 אלף שקל למנהלי סיכונים ועל שכר של יותר מ־53 אלף שקל בתפקידים בכירים יותר.
לצד שכר הבסיס, רכיב נוסף שעשוי להיות משמעותי בחבילת התגמול הוא מניות החברה. לפי דיווחים של רבולוט ופרסומים על תוכניות התגמול שלה, החברה מפעילה תוכנית תגמול מנייתי רחבה, שבה משתתפים יותר מ־10,000 עובדים ברחבי העולם ומעניקה לעובדים זכאים אופציות ויחידות מניה חסומות.
אף שהחברה עדיין פרטית, היא כבר אפשרה לעובדים זכאים לממש חלק מהחזקותיהם באמצעות עסקאות מכירת מניות למשקיעים, כלומר באמצעות עסקאות סקנדרי. העסקה האחרונה, שהושלמה בשבועות האחרונים, שיקפה לחברה שווי של כ־115 מיליארד דולר, לעומת 75 מיליארד דולר בעסקה שנערכה כשנה קודם לכן.
"ייתכן שנצטרך להילחם על עובדים"
עד כה גויסו לרבולוט ישראל שני בכירים מהמערכת הבנקאית: המנכ"ל אורי נתן, לשעבר מנכ"ל הבנק הדיגיטלי פפר של בנק לאומי, והיו"ר - שמואל (מולי) בן צבי, לשעבר יו"ר בנק לאומי. מעמוד הלינקדאין של החברה עולה שהיא מחפשת, בין היתר, בנקאים בדרג ביניים־בכיר לתפקידים בהקמת מערך האשראי הקמעונאי.
במערכת הבנקאית עדיין לא רואים בגיוסים החדשים שעל הפרק איום על כוח האדם שלהם. "רבולוט היא בנק דיגיטלי שעובד בצורה מצומצמת. אני לא מאמין שהיא צריכה לקלוט עובדים מכל המערכת הבנקאית, אלא בשוליים", אומר גורם בכיר במערכת הבנקאית. "אבל ייתכן שנצטרך להילחם ולהגיד 'העובד הזה שווה לי לשמור אותו', אנחנו יודעים לעשות את זה".
עם זאת, גורם בכיר בענף אומר לגלובס כי עוד לפני שרבולוט קיבלה פה רישיון רשמי, המערכת כבר נכנסה לכוננות ספיגה.
"לא חיכינו שהם יתחילו לפנות לעובדים מתחת לרדאר", מבהיר אותו גורם. "ברגע שהם העלו מודעות דרושים בלינקדאין, ישבנו ועשינו מיפוי פנימי מדויק לפי הגדרות התפקיד שלהם. אנחנו יודעים בדיוק אילו מנהלים ועובדים אצלנו נמצאים על הכוונת שלהם ויקבלו הצעות והכנו את הקרקע מראש כדי לשמור עליהם".
"העזיבות - לא בגלל מו"מ על שיפור תנאים"
ברקע זה, הבנקים עצמם נמצאים בתהליך שבכירים במערכת מכנים "חנניזציה", כלומר חיקוי של התהליך שעבר בנק לאומי בניהולו של חנן פרידמן. במרכזו עומד שיפור יחס היעילות, בעיקר באמצעות תוכניות פרישה יזומות שהוציאו החוצה גם בכירים.
"זו תקופה טובה לגייס עובדים מהמערכת הבנקאית", אומר גורם בענף. "הבנקים נותנים בעיקר לוותיקים, בני 50 ומעלה, לפרוש בפרישה מוקדמת. אני מכיר בכירים שהרימו גבה על הקלות הבלתי נסבלת שבה ההנהלה משחררת מנהלים ותיקים ומנוסים מאוד. מנגד, ייתכן שהבנקים כן ירצו להילחם על מנהלים צעירים יותר, שהם מעריכים שיהיו כוכבים בעתיד".
לדבריו, "לרוב, העזיבות לא מגיעות אחרי משא ומתן על שיפור תנאים. העובד מחליט שהוא רוצה לעבור למקום שמעניין אותו, עובר את תהליכי הקבלה בחשאי ובוקר אחד הוא מודיע לבנק שהוא עוזב. עוד לא שמעתי על מקרים כאלה ברבולוט, אולי כי התהליך שם עוד לא התחיל או שהוא בהיקפים קטנים. מה שבטוח, זו הזדמנות מצוינת לרבולוט".
אין כפיפות למגבלת השכר והפיתוי גדול
רבולוט מוגדרת כ"בנק קטן" ולכן היא לא כפופה לחוק מגבלת שכר הבנקאים. היא יכולה להציע שכר גבוה בהרבה מהנהוג במערכת הבנקאית, גם לדרגי הביניים.
דוגמה לפיתוי מחוץ למערכת היא צחי ארצי, ראש מערך הבנייה והנדל"ן בחטיבה העסקית של לאומי, שצפוי להתמנות למנכ"ל חברת הבת של קבוצת האשראי החוץ־בנקאי נאוי.
עלות השכר השנתית שלו תהיה 4.6 מיליון שקל (כולל מענק חתימה של 600 אלף שקל), יותר מעלות השכר של פרידמן אשתקד, 4.4 מיליון שקל.
אבל ארצי גויס כדי להקים פעילות קרובה לבנקאות המסורתית. ברבולוט רוב השירותים כבר קיימים באפליקציה, ולכן לא צפוי ביקוש לבכירים רבים בקליבר כזה.
