בשעה שריצה עונש מאסר בכלא, פיתה איש העסקים ניסים דז'לדטי אסיר אחר להשקיע דרכו כספים, בהם השתמש לצרכיו הפרטיים ובין היתר לתשלום פיקדון שהתחייב לשלם במסגרת הליך פלילי בו הורשע. כך קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב שהרשיע את דז'לדטי בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לאחר שקיבל מיליון שקל מחברו למאסר במסגרת עסקה לרכישת מניות בחברה בורסאית.
● הברחה בשווי 200 מיליון שקל: מעצרים נוספים בפרשת הברחת הענק של הסיגריות
● 16 שנים ושני בוררים שהתפטרו: סכסוך המיליארדרים רחוק מקו הסיום
דז'לדטי הורשע גם בעבירות הלבנת הון, זיוף מסמכים, שימוש במסמכים מזויפים, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירת מס. לצדו הורשעו ישראל מגד, בעל עסק למתן שירותים פיננסיים, וחברת י.פ.א. תנאים בע"מ, שבאמצעותה הפעיל את העסק, בעבירות זיוף, שימוש במסמכים מזויפים, רישום כוזב והלבנת הון.
דז'לדטי הורשע בשנים 2016 ו-2017 בהשתלטות על עסקי האוליגרך אלכסיי זכרנקו ובכך שפעל באמצעות חברות קש והפיק רווחים של 40 מיליון שקל, וזאת לאחר שהוכרז כפושט רגל. בגין זאת נגזרו עליו עונשי מאסר. במקביל, בשנים האחרונות ניהל דז'לדטי מספר מאבקים מול רשות המסים בנוגע למיסוי הכנסותיו, ובתי המשפט קבעו כי עליו לשלם מס בעשרות מיליוני שקלים.
את העבירות שבהן הורשע כעת ביצע דז'לדטי במהלך מאסרו, ומיד לאחר שחרורו כאסיר ברישיון.
כתב האישום נגע לכספים שהעביר המתלונן בועז אדרי לדז'לדטי, במסגרת שתי התקשרויות שהוצגו על ידי דז'לדטי כקשורות להשקעות בשוק ההון. עיקר המחלוקת הייתה האם מדובר בעסקאות ממשיות ובסכסוך עסקי בעקבותיהם, לאחר שמערכת היחסים בין השניים עלתה על שרטון, כטענת דז'לדטי; או שמא מדובר במצגים כוזבים שבאמצעותם הועברו כספי המתלונן לדז'לדטי ושימשו לצרכיו, כטענת המאשימה שיוצגה ע"י עו"ד נעם עוזיאל מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
בהכרעת הדין קבעה שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א, מיכל אגמון-גונן, כי הוכח מעבר לספק סביר כי מיליון השקלים שקיבל דז'לדטי היו הכנסה החייבת בדיווח, כי הוא לא דיווח על התקבול כדין, וכי אי-הדיווח השתלב במהלך של מרמה, ערמה ותחבולה שנועד להסתיר את קבלת הכספים בידיו ולהתחמק מתשלום המס החל עליהם.
זויפו מסמכים בשמו של אדרי
על פי האישומים בהם הורשע, דז'לדטי והמתלונן הכירו בעת שריצו עונשי מאסר, ובין השניים נרקמו יחסי חברות ואמון קרובים, שבהמשך התפתחו גם לקשרים עסקיים ולהשקעות במניות.
במהלך שנת 2020 הציע דז'לדטי למתלונן להשקיע מיליון שקל תמורת 2.5% ממניותיה של חברת שלד בורסאי. במסגרת העסקה העביר המתלונן תחילה 250 אלף שקל לחשבון נאמנות של עורך דין, לאחר שהוצג לו כי מדובר במקדמה לרכישת המניות. ואולם, הכספים שימשו בפועל לפיקדון אישי שנדרש דז'לדטי להפקיד בבית המשפט במסגרת הליך פלילי קודם, ללא ידיעתו או הסכמתו של המתלונן.
בינואר 2021 העביר המתלונן את יתרת התמורה, בסך 750 אלף שקל, לחשבון חברת י.פ.א. תנאים בע"מ, לאחר שדז'לדטי הציג בפניו כי העברת הכספים בדרך זו נדרשת לצורכי מס. מתוך סכום זה נמשכו 728 אלף שקל במזומן ונמסרו לדז'לדטי , לאחר ניכוי עמלה.
למרות קבלת מלוא מיליון השקלים, דז'לדטי לא העביר למתלונן את המניות ולא פעל בפועל להעברתן. בהמשך אף טען כי התמורה המוסכמת עמדה על 1.8 מיליון שקל וכי המתלונן נדרש לשלם 800 אלף שקל נוספים. בית המשפט דחה את הטענה, בין היתר על בסיס מסמך שנערך בכתב ידו של דז'לדטי ותכתובות שנערכו בזמן אמת.
בהכרעת הדין קבעה השופטת אגמון-גונן כי ההרשעה במרמה אינה מבוססת על אי-העברת המניות בלבד, אלא על מכלול הראיות, ובהן השימוש בכספי המקדמה לצורך אישי, קבלת מלוא התמורה והדרישה המאוחרת לתשלום נוסף.
בהתייחסה לנסיבות המחמירות ציינה השופטת: "מדובר בסכום כספי משמעותי ביותר; המרמה לא התמצתה במצג ובקבלת כסף באירוע חד-פעמי, אלא התפרשה על פני כשלושה חודשים, וכללה שתי העברות של סכומים משמעותיים במסלולים שונים... לכך מצטרפים יחסי האמון הקרובים ששררו בין נאשם 1 למתלונן... עצם החברות אינה נסיבה מחמירה כשלעצמה, אך ניצול האמון שאפיינו את הקשר ביניהם לשם ביצוע המרמה וקבלת סכום של מיליון שקלים הוא נתון בעל משקל".
במסגרת הכרעת הדין נקבע עוד, כי לצורך משיכת הכספים מהחברה הפיננסית זויפו מסמכים בשמו של אדרי, ובהם ייפוי כוח ומסמכי זיהוי לקוח, ללא הרשאתו. מגד הורשע בביצוע הזיופים, ואילו דז'לדטי הורשע כמבצע בצוותא, אף שלא חתם בעצמו על המסמכים, לאחר שנקבע כי היה שותף למהלך ונהנה מהכספים שהתקבלו באמצעותו. עוד נקבע, כי גרסאות הנאשמים הופרכו באמצעות נתוני איכון של טלפונים סלולריים.
בית המשפט הרשיע את הנאשמים גם בעבירות הלבנת הון, לאחר שקבע כי הפעולות שבוצעו באמצעות החברה הפיננסית נועדו להסוות את זהות הנהנה האמיתי בכספים ואת מהות העברתם. בנוסף, הורשע דז'לדטי בעבירת מס, לאחר שנקבע כי מיליון השקלים שקיבל במרמה היו הכנסה החייבת בדיווח לרשות המסים, וכי פעל להסתרתה.
לצד ההרשעות, זיכה בית המשפט את דז'לדטי מעבירת גניבה בידי מורשה שיוחסה לו במסגרת עסקת המניות. כמו כן, זוכה מעבירת קבלת דבר במרמה שיוחסה לו בעסקה נוספת להשקעה במניות חברת "אקסל סולושנס", שבמסגרתה הועברו 100 אלף שקל, לאחר שנותר ספק סביר באשר למצג שהוצג למתלונן. דז'לדטי זוכה גם מעבירות הלבנת הון לפי סעיף 3(ב)(1) לחוק איסור הלבנת הון. טענתו להגנה מן הצדק נדחתה.
