חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי, צייץ ברשת X, כי יש לחייב בהוצאות גבוהות את מי שמגיש תביעות סרק, וזאת בהתייחסו לפסק הדין בעניין שופרסל ומקדונלדס שניתן אתמול (ד'). כך כתב פרידמן: "החלטה מצוינת של בית המשפט. תביעות ייצוגיות הן כלי חשוב להגנה על הציבור ולתיקון עוולות, וכשהן מוצדקות צריך לעודד אותן. אבל יש מי שהפכו את הכלי הזה לעסק של תביעות סרק. הגיע הזמן לחייב בהוצאות גבוהות את מי שמנצלים את ההליך לרעה, ובמקביל להבטיח שמי שבאמת נפגע יוכל לתבוע ולקבל פיצוי".
● בית הדין הרבני מצמצם את האפשרות לקבל פטור מתשלום כתובה
● קרן השקעות סינית שילמה כ-6 מיליון דולר לקיבוץ חניתה בתמורה למניות
בית המשפט המחוזי בלוד דחה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד קבוצת שופרסל ומקדונלדס, בטענה להפרת הוראות חוק התקשורת, המכונה "חוק הספאם", במסגרת משלוח חשבוניות דיגיטליות ללקוחות. השופטת קבעה כי כאשר לקוח מסכים לקבל חשבונית דיגיטלית, ותוכנה הפרסומי מוגבל בהיקפו ונלווה למידע השירותי, אין לראות בהכרח במשלוח החשבונית הפרה של חוק הספאם. בית המשפט התייחס לשורת הליכים ייצוגיים דומים שהסתיימו בהסתלקויות מתוגמלות, דחה את בקשת האישור וחייב את המבקש בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30 אלף שקל לטובת החברה.
החלטה מצוינת של בית המשפט. תביעות ייצוגיות הן כלי חשוב להגנה על הציבור ולתיקון עוולות, וכשהן מוצדקות צריך לעודד אותן. אבל יש מי שהפכו את הכלי הזה לעסק של תביעות סרק. הגיע הזמן לחייב בהוצאות גבוהות את מי שמנצלים את ההליך לרעה, ובמקביל להבטיח שמי שבאמת נפגע יוכל לתבוע ולקבל פיצוי https://t.co/ho9VMAWdBE
- Hanan Friedman (@Hanan_Friedman) November 12, 2026
מעבר לדחיית התובענה מבחינה מהותית, התייחס בית המשפט לכך ש"גם אם ניתן לומר כי משלוח חשבונית דיגיטלית הכוללת גם תוכן פרסומי... וכאשר היקף התוכן הפרסומי סביר, הוא אינו מקיים את כל הוראות סעיף 30א(ב) לחוק על כל תגיו ודקדוקיו. הרי שאין לומר כי התנהלות זו מביאה לנזק או טרחה של ממש". בכך מכוון בית המשפט כמו גם דבריו של מנכ"ל בנק לאומי לכך שיש להשתמש בשום שכל בכלי התובענה הייצוגית ולא לאפשר שימוש שלו לרעה בין היתר על ידי הגשת תביעות טרחניות או שאין בהן תועלת ממשית לציבור רק כדי לגרוף כמה שקלים.
"לכל היותר, מדובר בהפרה גבולית" ומוסיף וקובע בית המשפט וכי "כפי שהוטעם בפסיקה, ביחסים שבין המשיבות ללקוחותיהן קיימים מנגנונים אחרים המרסנים את התנהלות המשיבות, ולא נראה כי נדרשת הפעלתו של הכלי רב העוצמה בדמות התובענה הייצוגית, על העלויות הכרוכות בו, המושתות על המשיבות ועל הציבור, לצורך הרתעתן. במצב דברים זה, ספק בעיניי אם תכליות חוק תובענות ייצוגיות, לעודד אכיפת הדין ולהרתיע מפני הפרתו אכן מצדיקות את אישור התביעה וניהולה כתביעה ייצוגית, ואף מטעם זה היה מקום לדחות את בקשת האישור".
