בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, מפי כבוד השופטת כרמית בן אליעזר, דחה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד קבוצת שופרסל בטענה להפרת הוראות חוק התקשורת, המכונה "חוק הספאם", במסגרת משלוח חשבוניות דיגיטליות ללקוחות.
נקבע בפסק דין כי כאשר לקוח מסכים לקבל חשבונית דיגיטלית, ותוכנה הפרסומי מוגבל בהיקפו ונלווה למידע השירותי, אין לראות בהכרח במשלוח החשבונית הפרה של חוק הספאם.
● 20 שנה לחוק הייצוגיות: תביעות הצרכנות מובילות ולמה דיני התחרות במקום אחרון
● אושר לקריאה שנייה ושלישית: עסקים קטנים יוחרגו מחוק תובענות ייצוגיות
פסק הדין, שניתן ביום שני, 9 בנובמבר 2026, עוסק בתביעה שהגיש עורך הדין ליאור חאיק בעקבות רכישות שביצע בסניפי Be Pharm מקבוצת שופרסל. לטענת המבקש, לאחר שהסכים לקבל חשבונית דיגיטלית באמצעות מסרון, הופיע בתחתית החשבונית תוכן שיווקי המזמין את הלקוח להצטרף למועדון הלקוחות של שופרסל וליהנות מהטבות, הנחות ומבצעים. המבקש טען כי מדובר בדבר פרסומת שנשלח ללא הסכמתו, בניגוד להוראות החוק.
השופטת בן אליעזר קבעה כי "עיקר תכליתה ותוכנה של ההודעה שנשלחה למבקש הוא הרכיב השירותי האינפורמטיבי, דהיינו החשבונית", וכי הרכיב הפרסומי שנכלל בה היה משני ומצומצם בהיקפו. בפסק הדין התייחסה השופטת גם ל־11 בקשות קודמות לאישור תובענות ייצוגיות בנושא דומה, וציינה כי ב־10 מהן היה המבקש מעורב כתובע או כבא כוח מייצג. מרבית ההליכים הקודמים הסתיימו בבקשות מוסכמות להסתלקות מתוגמלת.
פסק הדין משמעותי עבור רשתות קמעונאות וחברות בענפי השירותים, בעידן שבו הן המאפשרות ללקוחותיהן לקבל חשבוניות דיגיטליות באמצעות מסרונים ואמצעים מקוונים. ההכרעה מבהירה כי עצם הכללתו של תוכן שיווקי מוגבל בחשבונית דיגיטלית אינה הופכת בהכרח את ההודעה לדבר פרסומת אסור. לקביעה משמעות עבור עסקים המשלבים בחשבוניותיהם מידע על מועדוני לקוחות, הטבות ושירותים, בכפוף לנסיבות הסכמת הלקוח, לתכליתה המרכזית של ההודעה ולהיקף התוכן הפרסומי. בית המשפט אף ציין כי הסוגיה טרם זכתה למענה ישיר וברור בהלכה הפסוקה.
את שופרסל בהליך המשפטי ייצגו עו"ד נועם מחלב ועו״ד קובי בר און.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
