מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, שיפורסם הערב (א') בשעה 18:30, צפוי לעלות ב־0.2%-0.4%, לפי תחזיות הכלכלנים. למרות העלייה החודשית הצפויה, קצב האינפלציה השנתי, העומד כיום על 1.6%, עשוי דווקא לרדת. זאת, בשל בסיס ההשוואה הגבוה מאוקטובר אשתקד, אז עלה המדד ב־0.5%. אלא שגם אם האינפלציה תתמתן, ספק אם הדבר יספיק כדי לשכנע את בנק ישראל להפחית את הריבית בהחלטתו הקרובה, בעוד שמונה ימים.
● מהם הכוחות שמשפיעים על התחזקות הדולר?
● כשהמניות יורדות והריבית נשחקת: איפה ניתן להרוויח יותר מאשר בקרנות כספיות?
התחזיות למדד אינן אחידות. בבנק הפועלים ובמזרחי־טפחות צופים עלייה של 0.2%, ואילו במיטב מעריכים כי המדד יעלה ב־0.4%. הפערים משקפים, בין היתר, הערכות שונות לגבי השפעת החגים, מחירי הטיסות וההתייקרויות העונתיות בסעיפי הצריכה.
אחד הסעיפים שצפויים להשפיע על המדד הוא הטיסות לחו"ל. יוני פנינג, האסטרטג הראשי בחדר העסקאות של מזרחי־טפחות, צופה ירידה של כ־4% בסעיף הנסיעות והטיסות במונחים שקליים, שתגרע כ־0.18 נקודת אחוז מהמדד הכולל. על רקע הערכה זו עדכן פנינג את תחזית המדד שלו כלפי מטה, ל־0.2% בלבד. מנגד, עליות מחירים עונתיות בסעיפי ההלבשה וההנעלה עשויות לתמוך בעליית המדד החודשי.
מודי שפריר, בנק הפועלים: הסיכוי להפחתת ריבית נמוך
למרות סביבת האינפלציה הנמוכה יחסית, בבנק הפועלים מעריכים כי הסיכויים להפחתת ריבית נוספת בטווח הקרוב פחתו.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי של הבנק, הסביר בתחילת החודש כי תוצאות הבחירות, שהובילו להיחלשות חדה של השקל, לעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל ולהתגברות אי־הוודאות הפוליטית, "מקטינות את ההסתברות להורדת ריבית בהחלטה הקרובה בסוף נובמבר".
באותה עת, לפי שפריר, השוק תמחר הסתברות של 18% בלבד להפחתת ריבית בהחלטה הקרובה, וריבית של 3.31% בעוד כשנה, תמחור ששיקף גם אפשרות מסוימת להעלאת ריבית.
בסקירה השבועית שפרסם בנק הפועלים ב־9 בנובמבר, העלו כלכלני הבנק את תחזית האינפלציה ל־12 החודשים הקרובים מ־2.3% ל־2.5%, בעיקר בשל הפיחות בשקל. במקביל, הותירו את תחזית הריבית בעוד שנה על 3.25%, זהה לרמתה הנוכחית.
מאז ערב הבחירות לכנסת עלה שער הדולר היציג מכ־3.08 שקלים ב־26 באוקטובר ל־3.199 שקלים ביום שישי האחרון, עלייה של כ־3.9%. אי־הוודאות הפוליטית והחשש מעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל נמנים עם הגורמים המקומיים שעשויים להסביר את היחלשות השקל, לצד השפעת ההתפתחויות בשווקים הגלובליים.
בבנק הפועלים מעריכים כי הפיחות בשקל מקזז חלק מההשפעה הממתנת של ירידת מחירי הנפט. במקביל, הצריכה הפרטית ממשיכה להתרחב. לפי בנק ישראל, קצב עליית השכר אמנם התמתן, אך הגיע ל־4.3% בחודשים יוני-אוגוסט בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. שוק העבודה נותר הדוק, גורם נוסף שעשוי להקשות על התמתנות לחצי המחירים.
אלכס זבז'ינסקי, מיטב: השקל משפיע יותר ממחירי הנפט
גם אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מיטב, מזהיר מפני התחדשות לחצי האינפלציה בהמשך. בסקירה שפרסם ב־8 בנובמבר העלה זבז'ינסקי את תחזית האינפלציה ל־12 החודשים הקרובים מ־2.1% ל־2.2%, מעל הציפיות שהיו גלומות בשוק ההון בעת הפרסום: "השפעת פיחות השקל על האינפלציה גוברת על השפעת הירידה במחיר הנפט", כתב זבז'ינסקי.
לפי ניתוחו, שיעור התמסורת של שינויי שער החליפין לאינפלציה בישראל עומד על כ־10%, לעומת כ־2% בלבד במקרה של שינויי מחירי הנפט. המשמעות היא שהשפעת הפיחות על המחירים עלולה להיות משמעותית יותר מההשפעה הממתנת של הוזלת האנרגיה, אם השינויים יישמרו לאורך זמן.
זבז'ינסקי מצביע גם על גורם שעשוי לבלום את ההשפעה הממתנת של ירידת מחירי הנפט: בעת פרסום סקירתו, מחיר הדלק גילם עדיין הטבה זמנית של כ־50 אגורות לליטר. לכן, להערכתו, ירידה נוספת במחירי הנפט עשויה להתבטא תחילה בצמצום ההטבה, ולא בהוזלת הדלק לצרכנים.
עם זאת, תחזית הריבית של מיטב נמוכה מזו של בנק הפועלים. זבז'ינסקי מעריך כי הריבית תרד ל־3% בעוד שנה, לעומת תחזית הפועלים להותרתה ברמה של 3.25%.
גם האינפלציה בארה"ב מסבכת את התמונה
לגורמים המקומיים מצטרפת התפתחות משמעותית מעבר לים. מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה באוקטובר ב־0.4%, מעל התחזיות לעלייה של 0.3%. מדד הליבה, המנכה את מחירי המזון והאנרגיה, עלה ב־0.3%, גם הוא מעל הציפיות ל־0.2%.
הנתונים חיזקו את האפשרות שהבנק המרכזי האמריקאי יעלה את הריבית בהחלטתו בדצמבר. מהלך כזה עשוי לתמוך בהתחזקות הדולר ולהקשות על בנק ישראל להפחית את הריבית המקומית. זאת, משום שהפחתה בישראל לצד העלאה בארה"ב תגדיל את פער הריביות לטובת הדולר, ועלולה להוסיף לחץ על השקל.
שמונה ימים להחלטת הריבית
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל תפרסם את החלטת הריבית הבאה ב־23 בנובמבר, לאחר שבאוקטובר הותירה את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.25%. האינפלציה השנתית עומדת כיום על 1.6%, בתוך יעד יציבות המחירים של הבנק, הנע בין 1% ל־3%.
עם זאת, התמונה מורכבת יותר מכפי שמשתקף בנתון הכללי. לפי בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי של הרכיבים הבלתי סחירים, הכוללים בעיקר שירותים מקומיים, עלה בספטמבר ל־2.6%, לעומת 2.4% באוגוסט. מנגד, ברכיבים הסחירים נרשמה ירידת מחירים שנתית של 0.2%.
בתחזית שפרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל באוקטובר, הוערך כי האינפלציה תעמוד על 2% בארבעת הרביעים המסתיימים ברבעון השלישי של 2027, והריבית הממוצעת תגיע ל־3% באותו רבעון. אלא שהתחזית גובשה לפני הבחירות, ולכן אינה מביאה בחשבון את מלוא השפעות ההתפתחויות הפוליטיות והפיננסיות שנרשמו מאז.
לפיכך, גם אם מדד אוקטובר יצביע על התמתנות באינפלציה השנתית, אין בכך כדי להבטיח הפחתת ריבית. מבחינת בנק ישראל, השאלה המכרעת אינה רק מה קרה למחירים בחודש האחרון, אלא האם היחלשות השקל, לחצי המחירים המקומיים וההתפתחויות בארה"ב יובילו לעלייה מחודשת באינפלציה בחודשים הקרובים.
