מהם הכוחות שמשפיעים על התחזקות הדולר?

שער החליפין עבר שינויים דרמטיים בתקופה האחרונה. הדולר הגיע ל־2.8 שקלים בין מאי ליוני, וכעת הוא עומד קרוב יותר ל־3.2. על פי קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות שווקים בבנק לאומי, "אם נרחיב את זה אפילו, אז ירדנו גם לשער של 2.8 מרמה מאוד גבוהה, וזה עורר הרבה מאוד אתגרים באותה תקופה".

● המחשבון | הנתונים שמראים אם כדאי לגדר את ההשקעות במט"ח מול הדולר
● הסקטור שמוביל, וזה שמדשדש: עד כמה אתם מכירים את שוק ההון?

לוי מדגיש שלפני השינויים, חשוב לדבר על מה שלא השתנה - העוצמה הכלכלית המהותית של הכלכלה הישראלית. "בסך הכול, גם בנק ישראל וגם אנחנו מסתכלים על הכלכלה הישראלית, על הכוחות שפעלו על השקל לאורך שנים, והם ממשיכים לתמוך בשקל חזק" - כמו עודף יצוא וכלכלה צומחת.

עוד הוא אומר, ש"לאחרונה פורסמו נתוני הגירעון של האוצר, וגם הוא הרבה יותר מצומצם ממה שהיה אמור להיות. אז בסך הכול אנחנו מדברים על כלכלה צומחת, שוק עבודה חזק, אינפלציה נמוכה ביחס לעולם, גירעון נמוך ביחס לצפי, למרות האתגרים, תנועות הון שנכנסות לישראל, וריבית שיורדת בישראל כשבעולם היא עולה. אלה כוחות בסיסיים שתומכים בייסוף השקל בטווח הארוך".

בנק ישראל שינה כיוון בריבית

ובכל זאת, מספר דברים השתנו. "עד תחילת הרבעון השלישי של השנה השקל עשה מהלך מאוד מהיר של התחזקות. כבר כמעט שנתיים אפשר להגיד שהוא מתחזק. מה השתנה הכי הרבה? בסוף מאי ראינו את המדיניות של בנק ישראל בשוק המט"ח משתנה. זאת אומרת, שעד אותה נקודה בחודש מאי 2026, כשבכל העולם הורידו ריבית, בנק ישראל שמר על ריבית יציבה. אבל החל ממאי השנה, בנק ישראל הפחית ריבית ורכש מט"ח".

מבחינת הרכישות מדובר ב"סכום של כמעט שני מיליארד דולר, בפרק זמן שלפי ההערכות היה סדר גודל של שבוע. זה בהחלט דבר משמעותי שמשנה את הכיוון. אחרי הפחתת הריבית הראשונה באו עוד שתיים מאוד משמעותיות, וזה הספיק כדי לשנות את הכיוון".

אבל לא רק בנק ישראל שינה כיוון, אלא גם הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי של ארה"ב), ולכיוון ההפוך. זה הביא, לדברי לוי לכך ש"הכוכבים הסתדרו ליצואנים, שנהנים משקל חלש יותר. חוץ מזה שבנק ישראל התחיל להפחית את הריבית, בנקים מרכזיים ברחבי העולם התחילו להעלות את הריבית. הפחתות הריבית פה פתאום קיבלו מכפיל כוח, וזה יצר עוד יותר לחצים לפיחות של השקל".

אין חלופה לדולר כמטבע מקלט

לדברי לוי, "הריבית היא רק בונוס", כי הכוח של הדולר מתגלה שוב כמטבע מקלט. "בתחילת שנת 2026 פתאום קיבלנו גל של אי־ודאות: פוליטית, גיאופוליטית, פיננסית. כל הסיפור התעצם, גם במערכות המקומיות שלנו במזרח התיכון. וכשיש אי־ודאות, הדולר מתחזק, זה מטבע מקלט".

נראה שהשמועות על מותו של הדולר היו מוקדמות, ו"להערכתנו אין היום, ולפחות בשנים הקרובות, חלופה אמיתית לדולר כמטבע מקלט, כמטבע רזרבה, כמטבע סחר. יש כאלה שמנסים לנגוס במעמדו, אבל זה לא מטבעות: זה בעיקר זהב וקריפטו, זה לא דברים שיכולים לספוג את הנזילות האדירה שמושקעת בדולר, ולכן אין באמת מה שיכול להחליף אותו".

עלויות הגידור זינקו פי 4

"הנקודה המשמעותית ביותר שראינו משתנה ברבעון השלישי זו עלות המימון לגידור חשיפות מט"ח. במחצית הראשונה של השנה, לגדר סיכון מט"ח עלה חצי אחוז. מה זה אומר בשפה פשוטה? אם קניתי מניה והיא עלתה ב-10%, אם בחרתי במסלול מגודר מט"ח שילמתי 0.5%, ולכן הרווחתי רק 9.5%. כיום, לעומת, זאת עלות המימון התלויה בפערי ריביות התייקרה, וקפצה מ-0.5% ל-2% ויותר. פי ארבעה ברבעון אחד". ככה שאם יש חשש מתרחיש שבו השקל יתחזק בשנה הקרובה מול הדולר פחות מ-2%, לא תשלם על זה 2.25% מראש. "על אחת כמה וכמה, אם תחשוב שהמגמה שהחלה ברבעון השלישי תימשך, והשקל ימשיך להיחלש.

"הכדאיות לשלם לגידור משהו שיכולת להרוויח ממנו פוחתת, וראינו את זה בשטח. המשקיעים המוסדיים, במשך שלושה רבעונים, מסוף 2025 עד אמצע 2026, מכרו בממוצע 10.5 מיליארד דולר ברבעון כדי להגדיל את הגידורים שלהם. כשעלות המימון התחילה לעלות, הם ירדו ל־4.5 מיליארד דולר. זה אחד הדברים המשמעותיים ביותר שהשתנו בשוק".

בוא נדבר פרקטיקה - אני יבואן או יצואן שרואה את התנודות האלה. מה כדאי לעשות?
"סקר הלמ"ס שואל חברות איפה הן רואות את שער השקל-דולר בעוד 3 חודשים, וכרגע באמת מצפים ל-3.1". כך שבסופו של דבר "צריך להתרגל לשערים אולי של קידומת שלוש, אבל שלוש נמוך. וזה התרחיש המרכזי". ומה בכל זאת יגרום לשער החליפין של השקל מול הדולר לעלות? "ירידות בשוק המניות וחוסר יציבות גיאופוליטית".

ובכל זאת, בנימה אופטימית, לוי מציין גם את ה"זנב השמן" האחר של התרחישים האופטימיים: "יש דברים שישראל יכולה לתת לעולם, וזה ביטחון. יכולת מוכחת לייצא תוצרת ביטחונית והרבה מאוד טכנולוגיה, ויכול להיות שיש מדינות במזרח התיכון, כמו למשל סעודיה, שירצו לקבל תחת האיום החות'י. זה אולי יגדיל אפשרות של הסכם עם סעודיה. אם זה יקרה, זה אירוע מקרו־כלכלי משמעותי. אולי הסיכוי נמוך, אבל אם זה יקרה, המשמעות גדולה".

***גילוי מלא: נתון בשבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם.