פתאום, המנטרה "קונים אנבידיה ונרגעים" כבר לא מרגיעה כל־כך.
עד לפני כמה שבועות, פורומים מקוונים של משקיעים היו מלאים בהודעות שקראו לקנות מניות של אנבידיה ולהחזיק בהן כדי להתעשר. כעת, לאחר שמנכ"ל החברה ג'נסן הואנג התפטר בעקבות שערוריית מין, ומניית יצרנית השבבים איבדה יותר מ־30% מערכה מאז תחילת אוקטובר, חלק מהמשקיעים נוטשים את ההשקעות בבינה מלאכותית ומחפשים מקלט.
● דוחות משופרים וספקנות אנליסטים: רכבת ההרים של אודיטי טק
● מדוחות אנבידיה להנפקת הענק: 5 אירועים שיטלטלו את השווקים השבוע
אחת האפשרויות היא מניות ערך, אותן חברות שנמצאות בפינת המציאות של שוק המניות. למרבה הצער, אי אפשר פשוט לקנות כל קרן שבשמה מופיעה המילה "ערך". סגנון ההשקעה הזה דורש הרבה יותר סבלנות מכפי שנדמה.
השקעה במניות ערך היא השקעה לטווח ארוך מאוד, ולא מהלך מסחר זמני. מעבר חפוז מהשקעות בבינה מלאכותית לקרן מניות ערך לא בהכרח יניב תשואה במהירות שאפשר היה לצפות לה על סמך הביצועים האחרונים, במיוחד משום שקרנות ערך רבות עדיין נשלטות בידי חברות הקשורות לתחום הבינה המלאכותית, כמו אמזון , אפל ומיקרוסופט .
הנה הסיבה.
באופן מסורתי, מניות ערך מוגדרות כמניות שמחירן נמוך ביחס להון העצמי של החברה, המשמש מדד לשוויה הנקי. חלק מהמשקיעים מגדירים אותן גם כמניות שנסחרות במחיר נמוך ביחס לרווחים, להכנסות או לתזרים המזומנים החופשי.
אפשר היה להניח ששימוש במדד מיושן כמו ההון העצמי יביא לחשיפה מזערית לתחום שנחשב להבטחה הגדולה ביותר לעתיד שוק המניות. אלא שקרנות ערך רבות דווקא מלאות במניות הקשורות לבינה מלאכותית.
"האופן שבו אנחנו מדברים על 'ערך' הוא כנראה הטעות הגדולה ביותר שוול סטריט עושה לעיני כול", אומר תומאס קול, ממייסדי חברת ההשקעות דיסטילייט קפיטל פרטנרס (Distillate Capital Partners) משיקגו, המנהלת נכסים בהיקף של 2.5 מיליארד דולר. לדבריו, נכסים בלתי מוחשיים כמו פטנטים, סימני מסחר, תוכנות ונתונים הולכים ותופסים חשיבות רבה יותר. "בעולם שבו לפחות מחצית ממדד S&P 500 מושפעת מנכסים בלתי מוחשיים, אין היגיון להסתמך בעיקר על היחס בין מחיר המניה להון העצמי", אמר.
יצרניות השבבים, למשל, השקיעו סכומי עתק במפעלים ובציוד ייצור, ובכך הגדילו את ההון העצמי שלהן ולעיתים קרובות עמדו בתנאי הסף להיכלל במדדי מניות ערך. אלא שמניותיהן נהנו מהגאות בתחום הבינה המלאכותית, ולכן הן עשויות להיות יקרות במיוחד לפי מדדי תמחור אחרים.
התופעה הזו עיוותה מדדים מובילים, כמו מדד ראסל 1000 (Russell 1000 Value). בעשרת החודשים הראשונים של השנה מגזר הטכנולוגיה במדד זינק ב־88.5%, ותרם לתשואה של 24.5% במדד כולו. באותה תקופה מדד ראסל 1000 צמיחה (Russell 1000 Growth) ירד ב־0.2%.
זה היה פער הביצועים הגדול ביותר לטובת מניות הערך לעומת מניות הצמיחה בתקופה מקבילה כלשהי מאז ראסל השיקה את המדדים הללו בשנת 1987. חלק ניכר מהפער נבע ממניות "ערך" כמו יצרניות התקני אחסון הנתונים מיקרון טכנולוג'י (Micron Technology) וסנדיסק (Sandisk) שזינקו ב־305% ו־858% בהתאמה, בששת החודשים הראשונים של השנה.
לפי נתוני FactSet, בעבר מניות מיקרון וסנדיסק נחשבו לזולות ביחס להון העצמי שלהן, אך עד אמצע שנת 2026 הן כבר היו יקרות לפחות פי שלושה מהשוק כולו במונחי מכפיל מכירות, ויקרות במידה ניכרת גם במונחי מכפיל תזרים מזומנים.
מאז העדכון התקופתי של מדדי ראסל ביוני, שתי החברות הללו, לצד חברות טכנולוגיה בולטות נוספות, עברו למדד הצמיחה, בדיוק בזמן כדי לספוג את הירידות האחרונות במניות הבינה המלאכותית. גם המעבר הזה גרם לביצועי מניות הערך להיראות טובים יותר.
האופן שבו המדדים הללו בנויים מקשה על משקיעים למצוא קרן מניות ערך שמחזיקה במניות הנחשבות לזולות לפי כמה מדדי תמחור שונים. לדברי קתרין יושימוטו, מנהלת תחום ניהול המוצרים ב־FTSE Russell, החברה שוקלת להרחיב את ההגדרות שלה כך שיכללו קריטריונים נוספים.
מניות הערך של היום כבר לא ממש דומות לאלה שסבא וסבתא נהגו להחזיק בתיק ההשקעות שלהם.
במשך עשרות שנים, מניות שנחשבו למציאות ביחס להון העצמי שלהן השיגו תשואות עודפות. משנת 1927 ועד שנת 2025 מניות ערך של חברות אמריקאיות גדולות הניבו תשואה שנתית ממוצעת של 12.3%, לעומת 10.2% במניות צמיחה של חברות גדולות, לפי נתוני אלרוי דימסון, פול מארש ומייק סטונטון מאוניברסיטת קיימברידג' ומבית הספר לעסקים של לונדון. התשואה העודפת הזו מכונה "פרמיית הערך".
מה שרבים מתומכי ההשקעה במניות ערך, ואני עצמי נמנה עמם כבר עשרות שנים, מעולם לא הודו בו לחלוטין הוא עד כמה פרמיית הערך הפכפכה ובלתי צפויה.
מניות הנסחרות במכפיל הון נמוך התקשו להציג ביצועים טובים במשך רוב שני העשורים האחרונים. בארה"ב, משנת 2008 ועד שנת 2025, מניות הערך השיגו תשואה שנתית נמוכה ב־3.1 נקודות אחוז מזו של מניות הצמיחה, לפי נתוני דימסון, מארש וסטונטון.
למעשה, לפי ממצאי החוקרים, התשואה המצטברת של מניות הערך הייתה נמוכה מזו של מניות הצמיחה מסוף שנת 1984 ועד סוף שנת 2024, תקופה של ארבעה עשורים.
הנתונים הללו ממחישים עד כמה קשה לדעת אם ההתאוששות האחרונה במניות הערך תימשך, ואם כן, לכמה זמן. מאז שההשקעות בבינה מלאכותית הגיעו לשיאן בסביבות 6 באוקטובר, מניות הערך השיגו תשואה גבוהה בכ־15 נקודות אחוז מזו של מניות הצמיחה. ואולם, היתרון הזה עלול להיעלם.
"אנחנו לא מוצאים שום יכולת לחזות את פרמיית הערך" בטווח הקצר יותר, אומר וס קריל, סגן נשיא בחברת דימנשיונל פאנד אדווייזורס (Dimensional Fund Advisors), המנהלת נכסים בהיקף של 1.08 טריליון דולר. לכן אין טעם לנסות לתזמן השקעות בפלח הזה של השוק. אבל מי שמחזיק במניות הללו לטווח ארוך יוכל ליהנות מהתשואה העודפת כשהיא תגיע.
אפשרות אחת למצוא מקלט היא מניות ערך של חברות קטנות, שאפשר לטעון כי הן הפינה המוזנחת ביותר בשוק, ובוודאי הרחוקה ביותר מהגאות בתחום הבינה המלאכותית. מחקרים מצאו כי פלח השוק הזה נוטה להשיג תשואות גבוהות יותר מהשוק הרחב בטווח הארוך.
כמה קרנות סל בתחום, שגובות דמי ניהול שנתיים נמוכים הן Vanguard Morningstar Small-Cap Value, Avantis U.S. Small Cap Value, Dimensional U.S. Small Cap Value Portfolio ו- iShares S&P Small-Cap 600 Value.
כדאי לזכור שמניות זולות של חברות קטנות מהוות הרבה פחות מ־5% משווי שוק המניות האמריקאי כולו. ובכל זאת, השקעת סכום קטן במניות הללו עשויה לספק לכם קצת יותר שקט נפשי אם מניות הבינה המלאכותית ימשיכו לרדת, כל עוד יש לכם סבלנות של צב.
ואם אתם מחזיקים בקרן מחקה של מדד שוק רחב ומסוגלים להמשיך להחזיק בה לטווח ארוך, הניסיון להתגונן מפני קריסה בטווח הקצר במניות הבינה המלאכותית כרוך כנראה ביותר מאמץ מכפי שהוא שווה.
*** כתבה זו תורגמה על ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal. לינק לכתבה המקורית באנגלית.




















