29 משקיעים הגישו הבוקר (ג') תביעה נגד חברת השקעות הנדל"ן RM Group של רן הראל ומתן פורטמן ונגד שותפויות של החברה, על סכום של 20 מיליון שקל. השניים הציעו השקעות נדל"ניות מעבר לים.
● יזם נדל"ן מוכר נחקר בפעם השנייה בפרשת השחיתות בעזרה ובצרון
● "תרנגולת שמטילה ביצי זהב": דיון דרמטי על הסדר החוב של פאפאיה גיימינג
לפי אתר החברה, RM GROUP היא חברה גלובלית להשקעות ויזמות נדל"ן בחו"ל שהוקמה על-ידי פרטמן והראל לפני כ-14 שנים ועוסקת ברכישה, ניהול והשבחת נכסים באזורי בארה"ב, ביוון ובזנזיבר. משרדי החברה נמצאים בבני ברק, בניו יורק וביוסטון. לפי האתר, הקבוצה מנהלת השקעות בהיקף של 700 מיליון דולר בנכסים ברחבי העולם עבור 2,000 משקיעים.
בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, נטען כי RM גייסה כספים להשקעות נדל"ן ללא תשקיף ותוך הצגת מצגי שווא. המשקיעים השקיעו יחד 4.7 מיליון דולר ב-15 פרויקטים שונים וחמש קרנות בניו יורק, ניו ג'רזי, טקסס, אילינוי, אוהיו, יוון וזנזיבר. לטענתם 98% מההשקעות לא הושבו להם, והסכום עולה עומד על כ-16 מיליון שקל, יחד עם הצמדה וריבית מגיע לסכום התביעה.
התובעים מעריכים כי כלל המשקיעים בחברה מונים למעלה מ-1,000 איש, וכי החברה מציגה במצגות השקעות בהיקף של מאות מיליוני דולרים.
בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד אבי וי גרינברג, נטען כי "אין מדובר בכישלונו של פרויקט בודד, במשבר בשוק מסוים או בתקופה מסוימת. כאשר השקעות בפרויקטים שונים, באזורים גאוגרפיים שונים, במודלים שונים ובמועדים שונים ובטווח זמן כה ארוך מגיעות כולן, כמעט ללא יוצא מן הכלל, לאותה תוצאה - הבעיה אינה בפרויקט זה או אחר אלא בשיטה עצמה".
הגיוס נעשה בשלושה מודלים: מדול אחד היה יחידות השתתפות בשותפות מוגבלת ייעודית לפרויקט. במודל זה השקיע המשקיע סכום קבוע, לרוב 50 אלף עד 150 אלף דולר, כנגד יחידות השתתפות. מודל שני היה הלוואה ישירה לתאגידי הפרויקט בריבית קבועה כנגד "שטר המיר"; ומודל שלישי היה רכישת יחידות הון בקרנות שלא לפרויקט מסוים.
המשקיעים טוענים כי החברה גייסה כספים ללא תשקיף, וכדי לעקוף את מגבלת 35 הניצעים בחוק, פוצל הגיוס בין תאגידים, מסלולים וסדרות, בשעה שההצעה כולה הופנתה, במצגות ובדיוורים, לקהל רחב.
בנוסף, נטען כי מצגת המופצת לקהילה של 1,600 משקיעים אינה הצעה ל-35 ניצעים; ופיצול הגיוס בין תאגידים, מסלולים וסדרות, שבכל אחד מהם הצהירה החברה על מגבלת 35 משקיעים, אינו משנה זאת.
מסלולי החוב הוצגו כבטוחים
עוד נטען כי מסלולי החוב הוצגו כ"בטוחים" וכ"קודמים" למשקיעי ההון. אך בפועל המשקיעים איבדו את יכולת הנשייה בשל המרת השטר לבעל הון בתאגיד הכושל עצמו אחרי הבנק, זאת באופן המשרת את הנתבעים.
בנוסף, נטען כי "החברה קיפחה את המשקיעים בכך שמשקיעי ההון בפרויקטים נדחקו מפני כספי הקרנות, שזכו לקדימות עליהם; המלווים הישירים איבדו את 'הקדימות המוחלטת' שהובטחה להם; ומשקיעי הקרנות - שאין להם כל שליטה בכספם - נחשפו לסיכון של כל הפרויקטים הכושלים גם יחד, בשעה שכספם שימש לסתימת חורים ולא להשקעה לפי צפי לרווח".
עילות התביעה הנטענות הן עבירות לפי חוק ניירות ערך, תרמית ומצג שווא רשלני, הטעיה, הפרת חובת תום-הלב, הפעלת קרנות בניגוד לחוק השקעות משותפות בנאמנות ועוד.
מבנה הפעילות שבנתה RM חזר על עצמו בכל הפרויקטים: לכל פרויקט הוקמה שותפות מוגבלת זרה, בה החברה שימשה כשותף הכללי ושלטה בכל החלטה, והמשקיעים הישראלים היו שותפים מוגבלים, נטולי שליטה. הפרויקט מומן במימון בנקאי, ואת הביצוע בשטח הוביל ככלל שותף מקומי, ולצד מסלול ההון נפתח, כמעט תמיד, מסלול הלוואות.
כך למשל, בפרויקט TOA בזנזיבר הוחתמו המשקיעים על "הסכם לרכישת יחידה מלונאית" לרכישת יחידות. בשיווק הוצג הפרויקט כ"השקעה". כיום נטען כי המשקיעים רכשו "יחידה יחידה במלון". המשקיעים טוענים כי היזמים עמדו משני צידי העסקה.
RM: "תמונה מסולפת"
מחברת RM Group נמסר בתגובה: "RM דוחה בתוקף את הטענות המועלות בתביעה, אשר מציגות תמונה מסולפת של המציאות כהוויתה. לאורך שנות פעילותה הוציאה RM לפועל בהצלחה עשרות פרויקטי נדל"ן רווחיים לטובת אלפי משקיעיה, וכיום היא מנהלת כ-50 פרויקטים בארה"ב ובמדינות נוספות.
"השקעות נדל"ן יזמי כרוכות באופן טבעי בסיכון. יודגש כי סיכונים אלה הובהרו למשקיעים מראש ובאופן ברור במסגרת הסכמי ההתקשרות.
"האתגרים בפעילות RM בשנים האחרונות התמקדו בפרויקטים באזור ניו יורק, על רקע עליות הריבית והתייקרות האשראי ועלויות הבנייה. RM פעלה להתמודד עם המציאות המשתנה באמצעות מימון מחדש והזרמת הון, ובפרויקטים מסוימים אף הצליחה למנוע הליכי כינוס ולשמר את הנכסים. החברה תציג את מלוא העובדות במסגרת ההליך המשפטי".




















