גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ה־S&P 500 ניצח לאורך זמן. האם זה מספיק כדי להשקיע רק בארה"ב?

בבדיקה של כמעט שישה עשורים, המדד האמריקאי גבר על יתר העולם ● ועדיין, ההובלה בין השווקים יכולה להתהפך ולהישאר כך במשך שנים ● כשהמדד העולמי כבר מושקע ברובו בארה"ב, ההחלטה היא מה לעשות עם השליש הנותר ● המחשבון

30 שנים אחורה. מי שהשקיע 100 אלף דולר ב־S&P 500 בתחילת 1997 והשאיר את הכסף שם, הגיע לסוף 2025 עם כ־1.5 מיליון. מי שהשקיע באותו מועד במדד העולמי MSCI ACWI, שכולל גם את ארה"ב, שווקים מפותחים נוספים ושווקים מתעוררים, הגיע כמעט למיליון דולר. פער של מעל 500 אלף (לפני מס ועלויות), פער שקשה להתווכח איתו.

● מנהל ההשקעות שמתריע: הענף הזה לא מתאושש - "תהיו זהירים"
● מניית טבע תצטרף בקרוב למדד מוביל בארה"ב

התנודתיות באותה תקופה הייתה כ־18% בשני המדדים. במשבר הפיננסי למשל, הירידה המקסימלית של המדד האמריקאי הייתה כ־51%, והעולמי המפוזר איבד באותה תקופה אפילו קצת יותר, כ־55%. כלומר הנתונים מראים שמי שבחר במדד האמריקאי לבדו קיבל לאורך התקופה יותר תשואה ולא שילם על זה בתוספת תנודתיות. תוסיפו לזה שב־15 השנים האחרונות המדד האמריקאי רושם ביצועים חזקים יותר מזה העולמי, וקל להבין למה נדמה שהשאלה כבר הוכרעה.

אגב, כשמרחיבים את הבדיקה לתחילת 1988, היתרון האמריקאי גדל. עד סוף 2025, ה־S&P 500 הניב בממוצע 11.5% לשנה בדולרים, מול 8.7% במדד העולמי. חלק מזה יהיה כנראה גם הסיפור של יפן, בסוף שנות ה־80, משקלה היה מעל 40% מהמדד העולמי - גדול יותר אפילו משל ארה"ב. אבל גם אם מתחילים את ההשוואה בשנת 2000, ה־S&P 500 עדיין מוביל עם 8.1% לשנה מול 6.7% במדד העולמי. שוב, פערים לא קטנים שיכולים לסגור את הדיון.

השורה התחתונה מסתירה את הדרך

מדד ה־MSCI ACWI הוא מדד עולמי שכולל גם את ארה"ב. מעניין לצורך ההשוואה בינה לבין העולם להפריד לגמרי בין שני החלקים. מצד אחד ארה"ב, מצד שני השווקים המפותחים בלעדיה, כפי שבא לידי ביטוי במדד ה־MSCI World ex USA. המדד הזה מאפשר להשוות את שני הצדדים בצורה עצמאית לאורך 55 שנה מ־1971 עד סוף 2025. גם כאן, לאורך התקופה כולה ה־S&P 500 הוביל ביד רמה ורשם תשואה עודפת ממוצעת של 1.3% על העולם ללא ארה"ב.

בעוד שהשורה התחתונה תומכת כאמור בארה"ב, הדרך לשם לא פחות חשובה. בחינה של 55 שנה היא לא טווח השקעה של המשקיע הממוצע ולכן מעניין לבחור טווחים קצרים יותר. כשבודקים חלונות השקעה מתגלגלים של 15 שנה כדי לצמצם את החשיבות של נקודת הכניסה - ברבע מהמקרים העולם ניצח את ארה"ב.

חלוקה לעשורים קלנדריים מראה שהעולם, ללא ארה"ב, ניצח בשלושה עשורים נפרדים. למעשה, בעשרים השנים הראשונות, מ־1971 עד 1990, הוא רשם תשואה עודפת של כ־4% יותר לשנה. 20 שנה, 4% יותר לשנה. יכולות להיות סיבות והסברים מלומדים ועדיין זאת השורה התחתונה, וזה לא שארה"ב לא נתנה תשואה מצוינת אבל במשך עשרים שנה העולם שמחוץ לארה"ב נתן יותר.

גם בעשור האבוד של ארה"ב, העולם רשם תשואה חיובית של 4.4% לשנה, בעוד שבארה"ב נרשמה תשואה מתונה של 1.4% בממוצע לשנה.

כשמסדרים את הנתונים של העולם מול ארה"ב על ציר הזמן, אפשר לראות שאחת לכמה שנים יש רוטציה - תקופות שארה"ב מובילה ותקופות שהעולם מוביל. אך התקופות שבהן ארה"ב הובילה היו חזקות יותר וארוכות יותר כשהאחרונה מ־2010 עד 2024 הייתה הארוכה ביותר. ב־2025 העולם ניצח את ארה"ב ויש כבר מי שרואה בזה תחילתה של הרוטציה.

מה עושים עם השליש הנוסף?

בחזרה למדד העולמי. הרי השאלה של המשקיע היא לא האם להשקיע בארה"ב, אלא האם ארה"ב לבדה מספיקה או איזה רכיב היא צריכה לתפוס בתיק. בקרן העולמית ACWI למשל, נכון להיום, כ־64% מהמדד העולמי היו מניות אמריקאיות. כלומר, גם אם בחרנו להשקיע במדד העולמי, עדיין בערך שניים מכל שלושה שקלים הושקעו בארה"ב והשאלה הרלוונטית היא לגבי השקל השלישי: האם גם הוא יהיה בארה"ב, האם הוא יפוזר למדינות נוספות ועד כמה נחשפים לשוק הישראלי.

קשה להגיד שיש תשובה אחת אבל בסופו של יום, הרעיון המסדר של ההשקעה הפאסיבית במדדים הוא שאי אפשר לדעת מראש אילו מניה או סקטור יובילו לאורך זמן וכך אי אפשר לדעת מראש איזה שוק מניות יהיה המנצח בעתיד. לכן הפיזור הרחב יכול לתרום גם בצד הפיזור אך גם בפן ההתנהגותי. אם אנחנו על כל המגרש, אז התחושה שבחרנו לא נכון, עשויה להצטמצם. בסוף, כשבוחרים תיק לעשרים שנה וצפונה, כדאי לשאול איך נגיב אם הפער לטובת האלטרנטיבה ילך ויגדל. הרי זה הפער שגורם לנו לזוז בין השקעות, לזגזג ולנסות לתזמן.

ההשקעה הפאסיבית שנשענת על מדדי שווי שוק נותנת אגב מענה גם לפער הזה. אם שוק אחר יוביל בעשור הבא, השקעה מפוזרת עשויה כבר להנות ממנו, ואם ארה"ב תמשיך להפגין ביצועים עודפים לאורך זמן, החלק שלה ילך ויגדל בתוך המדד. כך למשל ב־1988, המשקל של ארה"ב במודל המדד העולמי היה כ־30% מהמדד והנה כיום היא הגיעה לכ־64%. מי שהחזיק את המדד העולמי לאורך התקופה השתתף בעלייה של השוק האמריקאי, והחשיפה שלו אליו גדלה עם הזמן בצורה אוטומטית. ניתן כמובן גם לקחת החלטה אקטיבית ולשלב בין שני מדדים שונים רק שבמצב כזה כדאי לעשות את החשבון של החשיפה הכוללת. תיק מניות למשל שחציו ב־S&P 500 וחציו במדד עולמי מושקע למעלה מ־80% בארה"ב.

השורה התחתונה

נתוני העבר מסבירים היטב למה ה־S&P 500 כל כך מושך. הוא נתן יותר תשואה לאורך התקופה שנבדקה, בתנודתיות דומה, ואפילו ירד קצת פחות במשבר הגדול. מי שבחר בו ראה תשואות גבוהה יותר והטענה שהפיזור תורם להפחתת התנודתיות, לא עומדת בנתונים, לפחות לא עד כה.

אבל כל זה נכון במבט ארוך ותקף למי שהחזיק את זה כמה עשורים טובים. הרי בשלושה מתוך חמישה עשורים, מי שהחזיק רק אמריקה נדרש לראות את מי שפיזר מרוויח יותר, לא שנה, אלא 10 ו־15 שנה ברצף. בחירה במדד עולמי משאירה ממילא כיום שני שלישים מהתיק בארה"ב, ובוחרת לפזר את השליש הנוסף. בסוף, אנחנו אוהבים לנתח את המספרים ומזה לגזור מסקנות, אבל האתגר הוא התנהגותי - איזה משקל נוכל להחזיק גם בעשור שבו ארה"ב לא מובילה. ואת התשובה כדאי לנסח עכשיו, ולא אחרי תקופה של כותרות, כשהתמונה מתהפכת ואז זזים מתוך תגובה.

עוד כתבות

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

מניית טבע תצטרף בקרוב למדד מוביל בארה"ב

טבע תצטרף בעדכון של חודש דצמבר למדד ראסל 1000, שכולל את 1,000 החברות הגדולות במדדי ראסל בארה"ב ● הכניסה למדד צפויה להוביל לביקושים למניית טבע

ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Kwiyeon Ha

כשהמנכ"ל הופך לכוכב־על, מי מפקח עליו? אנבידיה, ה־G שנשכחה והחשיבות של ממשל תאגידי תקין

האירועים סביב אנבידיה וג'נסן הואנג, והדיון הציבורי בגורלו של מנכ"ל החברה, מזמנים הזדמנות לחשוב על נושא חשוב בעולם העסקי, שלעיתים נדמה כי נדחק לשוליים: ממשל תאגידי תקין

דויטשה בנק / צילום: אסנת פרץ שמש

אוליגרכים וקשר לפרשת מין: ההדלפה שמטלטלת בנק ענק

הדלפת ענק בגרמניה מעלה חשד כי למרות אזהרות, דויטשה בנק המשיך לנהל קשרים פיננסיים עם אוליגרכים רוסים שנמצאים ברשימות סנקציות ופשיעה ● בנוסף, נחשף כי הבנק ניהל בעבור פושע המין ג'פרי אפשטיין כ-600 מיליון אירו בהשקעות "חשודות"

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

האינפלציה יורדת, אבל נוטלי המשכנתאות נוהרים לפריים. האם זו טעות?

למרות שהאינפלציה ירדה ל-1.1% בשנה, רק 8% מהמשכנתאות שנלקחו בחודש שעבר היו צמודות למדד ● הציבור מעדיף את מסלול הפריים, שחלקו הגיע ל-28%, גם במחיר של החזר חודשי גבוה יותר ● יועצי משכנתאות מסבירים כי הטראומה מהמדדים הגבוהים של השנים האחרונות עדיין משפיעה על החלטות הלווים, ומזהירים כי ההתרחקות מהמסלול הצמוד לא בהכרח משתלמת

120 חברי קונגרס חדשים בתמונה קבוצתית בגבעת הקפיטול / צילום: Reuters, CNP Matt Rourke

בחירות האמצע שינו את מאזן הכוחות בשוק הבריאות: מה כדאי למשקיעים לדעת?

הניצחון הגורף של הדמוקרטים צפוי להשפיע על סדר היום בשוק הבריאות ● מהלחץ להורדת מחירי התרופות ועד ביטול תוכנית הקיצוץ בבתי החולים והחזרת התקציבים למדע - אנליסטים מנתחים מי המרוויחים והמפסידים, ואיך כל זה ישפיע על חברות הביוטק הישראליות

אפל / צילום: ap, Kathy Willens

שיבושים נרחבים בשירותי אפל

שירותים מרכזיים של אפל, בהם iCloud, App Store ו-Apple Pay, חווים שיבושים נרחבים ברחבי העולם, הכוללים קשיי התחברות וגישה לחשבונות ● למרות ריבוי הדיווחים, אפל טרם אישרה את התקלה ועמוד הסטטוס הרשמי שלה מציג את השירותים כתקינים

גדעון תדמור, מייסד ויו''ר נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

שברון רוכשת את השותפה של נאוויטס במאגר הנפט שננדואה

ענקית האנרגיה האמריקאית צפויה לשלם 5 מיליארד דולר עבור חברת הנפט ביקון, המחזיקה ב-31% ממאגר שננדואה שבמפרץ מקסיקו ● המהלך עשוי לפתוח חלון הזדמנויות לנאוויטס הישראלית (49% מהמאגר) למכור נתח מהחזקותיה כדי לאפשר לשברון רוב מוחלט - ולרשום רווח משמעותי ● מניית נאוויטס עולה ביותר מ-4%

שכר עובדי המדינה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השכר במגזר הציבורי ב-2025: מיהם שיאני השכר והיכן נרשמו הפערים הגדולים ביותר

דוח השכר לשנת 2025 מצביע על שכר ממוצע של כ־18 אלף ש״ח במגזר הציבורי, עם פערים משמעותיים בין גופים, מקצועות ותפקידים ● לצד רוב נשי של כ־70% בקרב העובדים, נשים משתכרות בממוצע 26.2% פחות מגברים

מטוס ארקיע. בעיגול: רונן אלעד / צילום: ארקיע, יח''צ

העסקה נחשפה בתקשורת, וישיבת הדירקטוריון התפוצצה: מאחורי הקלעים של מכירת ארקיע

שעתיים אחרי שהכריזו על סכסוך עבודה, עובדי ארקיע גילו דרך הפושים שהעסקה למכירת החברה כבר נחתמה – בלי שהתייעצו איתם ● לאחר שיחה שכללה צעקות ודפיקות על השולחן, החל מרוץ למציאת משקיע חלופי, שכלל גם את ישראייר ובלו בירד, ובסופו נבחר רונן אלעד ● כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

ביתו של ג'נסן הואנג, מדיסון / צילום: Reuters, Maxim Shemetov

צברה עוצמה יוצאת דופן בחברה: בתו של ג'נסן הואנג היא אתגר לכל מנכ"ל עתידי

תחקירים של הניו יורק טיימס והוול סטריט ג'ורנל חושפים מעורבות חריגה של בתו של ג'נסן הואנג, מדיסון, בניהול הלשכה של אביה ותקריות עם מנהלים בכירים ● עפ"י ההערכה, יותר מעשרה מנהלים בכירים עזבו את החברה בשל חיכוכים הקשורים עמה

דאריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

רגע האמת של אנתרופיק שיעמיד את כל שוק ה־AI למבחן

ביום חמישי צפויה לצאת לדרך הנפקת החברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד ושואפת להנפיק לפי שווי של 1.4 טריליון דולר ● אלא שמאחורי הכנסות שצומחות בקצב מסחרר, מסתתרות התחייבויות עתידיות של כ־900 מיליארד דולר ● מה יקרה אם ההימור לא יצליח? גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות בהובלת מניות הפיננסים והטכנולוגיה

נאסד"ק השיל 1% ● הירידות העמיקו בתחילה בעקבות דיווח לפיו רשת תקשורת מסווגת המשמשת את הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב ● אחרי התפטרות המנכ"ל ג'נסן הואנג, היום הוא שבר שתיקה: "עשיתי טעויות גדולות" ● ישראליות: אלביט וסימילרווב זינקו בעקבות הדוחות ● תשואת האג"ח לעשר שנים מעל ל-5%

דונלד טראמפ וג'נסן הואנג / צילום: ap, Alex Brandon

דיווח: חשבונות מסחר הקשורים בנשיא ארה"ב קנו ומכרו מניות אנבידיה

תחקיר CNBC חושף כי חשבונות ההשקעות המקושרים לנשיא ארה"ב ביצעו לפחות 103 עסקאות במניית ענקית השבבים מאז שובו לבית הלבן, בהיקף של עד 97.5 מיליון דולר - חלקן סביב החלטות דרמטיות על ייצוא לסין ואזהרות מודיעין על קשריו של המנכ"ל המודח ג'נסן הואנג ● הבית הלבן: "יועצים עצמאיים מנהלים את התיק ללא מעורבות הנשיא"

מייסדי פאפאיה גיימינג: אוריאל בכר, אלכס ליאכובצקי ואנדריי בירמן / צילום: ניב קנטור

"תרנגולת שמטילה ביצי זהב": דיון דרמטי על הסדר החוב של פאפאיה גיימינג

ביהמ"ש המחוזי בת"א דן בהסדר החוב החדש שהציעה פאפאיה גיימינג, לאחר שחויבה לשלם למתחרה סקילז 719 מיליון דולר בפסק דין בניו יורק ● השופטת ייחסה חשיבות רבה לשמירה על פעילות החברה, הקשתה על נציגי סקילז המתנגדים להסדר, וקבעה כי עליהם להציג חלופה קונקרטית

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית קלה בתל אביב; אלביט זינקה וחזרה למקום השלישי בשווי השוק בבורסה

לאחר יום מסחר תנודתי בצל עונת הדוחות, המדדים המובילים ננעלו בעלייה קלה וביציבות ● סקטור הנפט והגז ומניות המזון הובילו את העליות, בעוד הקלינטק והביומד הכבידו ● דנאל בלטה בירוק לאחר שדיווחה על עסקת ענק לרכישת חברות סיעוד ● לאומי הציג רווח רבעוני של 3 מיליארד שקל ויחלק 1.5 מיליארד שקל לבעלי המניות ● מזרחי טפחות רשם רווח של 1.37 מיליארד שקל ● שיאים בהכנסות וברווחים לחברות ה-IT חילן ומטריקס ● בשוק המט"ח: הדולר נסחר ביציבות לאחר שהיה אתמול בשיא של שנה

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

כפי שפורסם בגלובס: הכנסות מאגר לוויתן עומדות על 843 מיליון דולר ברבעון

הרחבת יכולת היצוא למצרים והמשך מחירי הגז הגבוהים, הזניקו את הכנסות מאגר לוויתן לשיא של 843 מיליון דולר ברבעון, בעוד המדינה צפויה ליהנות מהכנסות של כ־200 מיליון דולר

חניון 'חנה וסע', שפיים / הדמיה: טוטם הדמיות

רון חולדאי בטור מיוחד: פרויקט הנתיבים המהירים רק מחריף את הפקקים

במקום להשקיע בפתרון אמיתי של הסעת המונים, המדינה שופכת כספי ציבור על חניוני ענק שהופכים לפיל לבן ועל שאטלים ריקים כמעט שחונקים את התחבורה הציבורית בתל אביב ● ראש עיריית תל אביב יפו בפנייה לשרת התחבורה הבאה: הגיע הזמן לעצור את הבזבוז ● טור אורח

חסן שייח' מחמוד, נשיא סומליה / צילום: ap, Khalil Hamra

המדינה האפריקאית שרואה בישראל "איום קיומי"

כותרות העיתונים בעולם: נשיא סומליה אמר בנאום כי ישראל וטייוואן הן איום מסוכן על ארצו, אנקרה מנסה לקדם הקמת בסיס צבאי בערב הסעודית והיקף התקיפות של איראן במדינות המפרץ נחשף • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

אתונה, יוון / צילום: Shutterstock

המוסד סייע בסיכול פיגוע איראני ביוון, אנשי עסקים ישראלים קיבלו התרעה מראש: תנקטו אמצעי זהירות

המוסד סייע בסיכול פיגוע ביוון:חמישה אזרחי מקדוניה הצפונית נעצרו במבצע מודיעיני משותף עם יוון ● לפי החשד, התוכנית קודמה בהכוונת אזרח איראני המקושר לשירותי המודיעין והביטחון של טהראן ● טראמפ על האיומים האיראנים על אדמת וושינגטון: "אנחנו לוקחים את זה ברצינות רבה. הם משוגעים, לכן אסור שיהיה להם נשק גרעיני" ● דיווחים שוטפים

וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

האם הודעת וואטסאפ מהווה חוזה מחייב? כך קבע ביהמ"ש העליון

לאורך שנים הכירו בתי משפט בישראל במסמכים שונים, כולל בהודעות מייל ובהודעות וואטסאפ, כבעלי מעמד חוזי מחייב ● לא אחת ויתרו בתי המשפט על דרישת החתימה והכשירו זיכרונות דברים כחוזים ● החלטה בביהמ"ש העליון מעידה על מגמה חדשה המשנה עמדה זו