בין הרעיונות למילוי קופת המדינה לקראת תקציב 2027, רשות המסים והאוצר מחזירים לשולחן את "מס היציאה" (או מס ההגירה), המוטל על מי שחדל להיות תושב ישראל, ובהם ישראלים היוצאים לרילוקיישן או מהגרים. המס נועד למסות רווחים והשבחה מנכסים שלא מומשו לפני העזיבה.
● רשות המסים שולפת הצעה למס חדש. על טיסות
● לחסוך אלפי שקלים בחמישה צעדים: ההטבות שכדאי לנצל עד סוף דצמבר
אף שסעיף 100א לפקודת מס הכנסה כבר מחייב תשלום מס הגירה, הוא לא מיושם בפועל וישראלים המנתקים תושבות לא משלמים אותו כלל. לגלובס נודע כי ברשות המסים מבקשים כעת לסגור פרצה זו באמצעות תשלום מס מיידי בחלק מהמקרים, ובאחרים - חובת דיווח בעת העזיבה, דחיית מס או מנגנון נאמנות וערבויות.
עוד על שולחן הדיונים: שינוי מבחני ניתוק התושבות לצורכי מס וקביעת קריטריונים אחידים שלפיהם ייקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ. זאת, בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל בלבד, ללא בחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים.
פרטי התוכניות המתגבשות על ידי צוות מיסוי בינלאומי הפועל תחת ועדת השלושה (בראשות הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר, הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות המסים שי אהרונוביץ'), שאמורות להתפרסם בשבועות הקרובים, הגיעו לידי גלובס ונחשפים כאן לראשונה. שתי היוזמות הללו עלו בעבר במסגרת ועדה מקצועית למיסוי בינלאומי שהמליצה בשלהי 2019 על שינויים במס ההגירה ורפורמה במבחני התושבות. על בסיס ההמלצות הופץ ביולי 2025 תזכיר חוק בעניין ניתוק התושבות, אך הוא נתקע במגירת החקיקה.
מסלולי מס היציאה
באוצר וברשות מבקשים למנוע מצב שבו אדם שנהנה במשך שנים מהשבחת נכסיו בישראל, לא ישלם למדינה את חלקה כאשר הוא עוזב אותה. גם כיום, על פי חוק, כשאדם עושה רילוקיישן או מהגר לצמיתות, המדינה זכאית לחלק מהרווחים שייווצרו לו כשימכור בעתיד נכסים שצבר בתקופת תושבותו. ואולם, רבים מהעוזבים אינם מודעים לכך, וברשות המסים התקשו ליישם את הסעיף בהיעדר סנקציות ומנגנוני פיקוח. במקרים רבים ישראלים לשעבר כלל לא דיווחו על עזיבתם, ובוודאי שלא על מכירת נכסים בחו"ל שנים לאחר מכן.
כדי להתמודד עם הקושי, ממליץ צוות המיסוי הבינלאומי לקבוע בחקיקה שלושה מסלולים למעקב וגבייה. המסלול הראשון הוא תשלום מס מיידי בעת העזיבה, המיועד בעיקר לבעלי נכסים לא מוחשיים, ניירות ערך ומטבעות קריפטו שניתן לממש מיד ולרשות אין דרך לעקוב אחר מכירתם. "אם הנכסים שלך הם רק מכשירים הנסחרים בבורסה, מטבעות דיגיטליים וכדומה, אין שום סיבה שתקבל דחיית מס. תמכור את הנכסים, תשלם את המס", מסביר גורם באוצר.
המסלול השני הוא "דחיית מס" לבעלי נכסים מוחשיים בשווי של עד 5 מיליון שקל, כגון נדל"ן או חברות פרטיות. מסלול זה מאפשר לדחות את התשלום עד למועד מימוש הנכסים, ומחייב הגשת הצהרת הון מלאה בעת העזיבה, אך ללא ערבויות או מנגנון נאמנות. "ההיגיון אומר שתכנוני המס היותר אגרסיביים הם על סכומים גבוהים יותר, ולכן עד 5 מיליון שקל אנחנו לא דורשים ערבות", מסביר גורם ברשות. "אם אותו אדם יבחר לא לשלם את המס כשימכור את הנכס כמה שנים אחרי שעזב, הוא צריך לדעת שלא יוכל לחזור לעולם לישראל. אנחנו מאמינים שבסכומים האלה תהיה התנהלות נורמטיבית, וברגע שהוגשה הצהרת הון בעת העזיבה, הם תחת העין הבוחנת של הרשות".
במסלול השלישי, המיועד לבעלי נכסים בשווי של מעל 5 מיליון שקל, ניתן לבחור בדחיית מס רק בכפוף להפקדת ערבויות בידי נאמן ישראלי או שעבוד של הנכסים לטובת המדינה.
מבחן ימים בלבד
במקביל, מתגבשת המלצה שלפיה התושבות לצורכי מס תיקבע אך ורק לפי קריטריון כמותי - מניין ימי השהייה בישראל על פני שלוש שנים. לפי התוכנית, "תושב ישראל" הוא מי שסך שהייתו בארץ באחת מתקופות שלוש השנים מגיע ללפחות 183 ימי שהייה משוקללים: מחשבים 100% מימי השהייה בשנת המס הנבחנת, ומוסיפים להם 25% מימי השהייה בשנה שלפניה ו־25% מהימים בשנה העוקבת לה. בנוסף, אם בן או בת הזוג של הטוען לניתוק תושבות שהו בישראל לפחות 120 יום בשנה, משקל הימים של המבקש בשנים שלפני ואחרי שנת המס יעלה ל־30%.
בנוסף, במנגנון החדש להגדרת תושבות תהיה גם הגדרה של "תושב חוץ", שקובעת שמי ששהה בשנת המס פחות מ־90 ימים בישראל, ומספר ימי השהייה שלו בשנה הקודמת לשנת המס ובשנה שאחריה, ביחד בשקלול של כל שלוש השנים, הם פחות מ־135 ימים - נחשב לתושב חוץ שלא חייב לשלם מס בישראל.
הציפייה היא ששתי החזקות הללו יפתרו את המחלוקות כאמור: חזקת תושב ישראל שקובעת שאם היית 183 ימים בישראל במשך שלוש שנים אתה תושב ישראל ותשלם פה מס, וחזקת תושב חוץ שקובעת שאם היית פחות מ־135 ימים בישראל בשלוש שנים - לא תשלם מס. "אלה יהיו חזקות חלוטות שלא ניתן לסתור אותן. אין מבחן מרכז חיים יותר", מסביר הגורם באוצר. "המנגנון הרבה יותר פשוט ממה שקיים היום. אנחנו נותנים ודאות מוחלטת לציבור, בלי חשיפה מיותרת לפקיד שומה. רק במקרה שלא מתקיימות החזקות של תושב ישראל ותושב חוץ ייבדקו הזיקות של אותו אדם לישראל ומה מרכז החיים שלו".
כיום, תושבי ישראל חייבים במס בישראל על כלל הכנסותיהם העולמיות, בעוד שתושבי חוץ משלמים מס רק על הכנסות שהופקו בישראל. ההכרעה כיום מבוססת על מבחן "מרכז החיים", הבוחן את מקום בית הקבע, מגורי המשפחה, מקום העיסוק ומרכז האינטרסים הכלכליים של היחיד. לצדו קיימים מבחני ימים כמותיים, אך ניתן לסתור אותם באמצעות הוכחות למרכז חיים בחו"ל.
ברשות המסים ובאוצר אומרים שהקריטריונים החדשים לא יחולו על רילוקיישן או מעבר לחו"ל לפרקי זמן קצרים של עד שנה, ולטובת מקרים כאלה יפורסם נוהל שונה וספציפי.




















