גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

הם חשבו ששדה דב לא ייסגר לעולם. זה עלה להם ביוקר

שורה של משברים וטעויות הובילו את האחים נקש להיפרד מהשליטה בתכשיט של הקבוצה: חברת התעופה ארקיע ● מההחלטה שלא לגדר את מחירי הדלק, הצניחה בהכנסות הקו לאילת, ההפסדים בעשרות מיליוני דולרים ועד הסכסוך המשפחתי סביב מנכ"ל הקבוצה - שהפך לפנים של מהלך החילוץ

מימין: אבי, רפי וג'ו נקש / עיבוד: אביב חופי, יח''צ
מימין: אבי, רפי וג'ו נקש / עיבוד: אביב חופי, יח''צ

"כשקונים קבוצת כדורגל מפסידים מזה כסף, אבל מקבלים יוקרה וסמל סטטוס. בשלב מסוים נשארים רק עם ה'סחלה', וכבר לא רוצים להמשיך להחזיק בה" - כך מתאר גורם בענף את מה שקרה לאחים נקש בארקיע, חברת התעופה שרכשו לפני שני עשורים, ושמתכשיט הפכה לנטל עד שהגיע שלב הפרידה.

● הצוללת | "יש לי אפס מחשבות על אקזיט. אני פוחד שאתקלקל בגלל כסף"
● פורטפוליו | מעבודה בקייטרינג לניהול חברה של מיליונים: האישה שהפכה לרדאר של ההייטק
● WSJ | לגלוש בלי ים: שכונות המגורים שמציעות לדיירים גלים מלאכותיים

במשך ארבע שנים ניסו האחים למצוא רוכש לארקיע. בשנתיים האחרונות אף הונחו על שולחנו של אבי נקש, שהיה אחראי לפעילותה במסגרת חלוקת התפקידים בין שלושת האחים, הצעות בסכומים של 100-170 מיליון שקל. אלא שנקש סבר שהחברה שווה יותר, וההצעות נדחו.

ככל שההפסדים הצטברו והצורך בהון נעשה דחוף, כך הצטמצם מרחב התמרון של שלושת האחים - אבי, ג'ו ורפי נקש. השבוע, בתום מאבק בין קבוצות משקיעים, עסקה בהיקף של כ־45 מיליון דולר שכמעט יצאה לדרך והתנגדות העובדים למתווה שהציעו הבעלים - אישר דירקטוריון ארקיע את מכירת השליטה לאיש העסקים רונן אלעד.

לפי ההסכם, אלעד יזרים לחברה כ־30 מיליון דולר ויחזיק ב־82% ממניותיה. קבוצת נקש תזרים 8.5 מיליון דולר נוספים ותיוותר עם 3% בלבד, ואילו החזקות העובדים ידוללו מ־22% ל־15%. בתמורה לתמיכתם בעסקה הובטחו לעובדים שני דירקטורים ומשקיף נוסף בדירקטוריון. כך, אחרי שני עשורים בשליטת משפחת נקש, ארקיע נערכת לעבור לידיים חדשות - בלי שהאחים יקבלו תמורה לכיסם.

הבעלים החדש של ארקיע רונן אלעד. יזרים לחברה כ-30 מיליון דולר / עיבוד: רוני שיצר

כיצד הגיעו האחים נקש למצב שבו הם נפרדים מהשליטה בחברה שהייתה היהלום שבכתר של הקבוצה, מבלי להרוויח? הדרך לשם הייתה רצופה משברים עסקיים, החלטות פיננסיות שנויות במחלוקת, סכסוך עם העובדים וקרע משפחתי, ששינה את מאזן הכוחות בצמרת הקבוצה והעיב גם על תהליך המכירה.

"הסכסוכים בין משפחת נקש לעובדים, וגם בין האחים עצמם, עשו רע לחברה", קובע גורם בחברה. "כשהם עבדו בשיתוף פעולה ארקיע צמחה. כשכל הרפש יוצא החוצה זה לא השפיע לטובה על העסק".

"שני מחנות במשפחה"

לפני כשנתיים פרץ במשפחה מאבק סביב אבי חורמרו, המנהל הוותיק של עסקי האחים נקש בישראל ובאירופה. במשך עשרות שנים היה חורמרו אחד האנשים הקרובים ביותר למשפחת נקש. הוא הוביל עבורה עסקאות גדולות ונהנה מאמונם של ג'ו ורפי נקש. אלא שבשנים האחרונות נקלע לעימות משפטי עם האח השלישי, אבי נקש.

"במשך שנים האחים היו מחליטים ביחד, אבל המשבר יצר חיכוכים לא מעטים ושני מחנות במשפחת נקש", מתאר גורם בשוק.

במאי 2024 הגישה נאמנות אבי נקש בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד חורמרו, ובהמשך הוגדל הסכום הנתבע לכ־65 מיליון שקל. בבקשה נטען כי חורמרו ניצל את האמון שניתן בו כדי לקבל, באמצעות חברה שבבעלותו, זכויות במניות ובמקרקעין בשווי עשרות מיליוני שקלים, ללא אישור המוסדות המוסמכים בקבוצה.

חורמרו דחה את הטענות מכל וכל. בתשובה שהגיש לבית המשפט בראשית 2026 תיאר את ההליך כ"פסאדה של תביעה בסכומים מנופחים" וכחלק מ"מסע רדיפה אישי" מצד אבי נקש. לטענתו, הזכויות שקיבל אושרו כדין בידי ג'ו ורפי, כתגמול על תרומתו לבניית עסקי המשפחה בישראל.

"אני, שעשיתי לילות כימים עבור הקבוצה, חשתי נבגד", אמר לבית המשפט. "הדבר פגע בי באופן אישי והוביל למשבר בחיי האישיים ולפירוק נישואיי".

ביולי 2024 נחתם הסכם פשרה עם חורמרו, שבמסגרתו התחייב להשיב 5 מיליון שקל ולהעביר זכויות לקבוצת נקש. עוד נקבע כי יישאר בתפקידו שישה חודשים נוספים, עם אפשרות לסיום כהונתו בראשית 2025. אלא שאבי נקש התנגד להסכם, והסכסוך נמשך. חורמרו נותר בינתיים בתפקידו בגיבוי שני האחים האחרים.

ואז הגיעה התפנית: כשארקיע נקלעה למשבר ונדרש פתרון דחוף, אבי נקש עזב את תפקידו בדירקטוריון, והאחים בחרו דווקא בחורמרו להוביל את הליך ההבראה והמכירה.

כך הפך האיש שניצב במרכז הסכסוך המשפחתי למי שהופקד על חילוץ חברת התעופה מהמשבר.

בסביבת האחים מבקשים להציג את המינוי כהחלטה משותפת ולא כהדחה של אבי נקש. "אין שום סכסוכים, אבי חורמרו מונה לנהל את אירוע ארקיע על דעת כל שלושת האחים", אומר גורם המקורב לבעלים, אך נמנע מלקבוע כי יושרו ההדורים ביניהם.

המינוי אינו מעיד בהכרח שהמחלוקות המשפטיות והאישיות נפתרו, אך מלמד שלפחות בנוגע לעתידה של ארקיע הצליחו האחים להגיע להסכמה.

כשהעוגן הוותיק נחלש

כשחורמרו הופקד על מכירת ארקיע, הוא קיבל לידיו חברה שספגה בשנים האחרונות שורה של הפסדים. כבר ב־2019 נפגעה אחת הפעילויות המרכזיות של ארקיע: הקו לאילת. במרץ אותה שנה נסגר שדה התעופה באילת והפעילות הועברה לנמל התעופה רמון, וביולי נסגר גם שדה דב בתל אביב.

השינויים פגעו קשות בפעילות הקו. מספר הנוסעים השנתי ירד מכמיליון לכ־400-500 אלף, לפי נתוני רשות שדות התעופה. "50% מההכנסות של ארקיע היו מהקו לאילת", אומר גורם המעורה בפרטים. "כיום זה רק 20%".

גורמים בשוק מותחים ביקורת על היערכותו של אבי נקש לשינוי. "ההנחה שלו הייתה ששדה דב לא ייסגר לעולם", הם אומרים.

ואז הגיעה הקורונה. ב־2020 הפסידה ארקיע 35 מיליון דולר לפני מס, וב־2021 רשמה הפסד נוסף של 10 מיליון דולר. ב־2022 עברה לרווח של 5 מיליון דולר, אך ב־2023 שבה להפסד כבד של 25 מיליון דולר.

בשנתיים שלאחר מכן נדמה היה שהחברה מתאוששת. ב־2024 היא הרוויחה 22 מיליון דולר, וב־2025 רשמה רווח של 12 מיליון דולר. אלא שההתאוששות לא ביטלה את הצורך למצוא מנועי צמיחה חדשים, לאחר היחלשות הפעילות המקומית.

אחד המהלכים המשמעותיים של ארקיע בשנה האחרונה היה הרחבת הפעילות ליעדים ארוכי טווח, ובהם ארה"ב והמזרח הרחוק. לכאורה, זו הייתה החלטה מתבקשת: הביקוש לטיסות עלה, והחברה ביקשה לנצל את ההזדמנות להתרחב. עד סוף אוקטובר כבר הטיסה ארקיע 1.9 מיליון נוסעים, עלייה של 10.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והייתה בדרך לשיא שנתי חדש.

אלא שההתרחבות הגדילה גם את הסיכון. הפעלת טיסות ארוכות יקרה במיוחד, ורכיב הדלק בהן משמעותי. ככל שהטיסה ארוכה יותר, כך גדלה חשיפת החברה לתנודות במחירי הדלק הסילוני.

בנקודה הזאת התקבלה החלטה שהתבררה כיקרה במיוחד: ארקיע לא גידרה את מחירי הדלק. לפי מידע שהגיע לגלובס, סמנכ"ל הכספים והמנכ"ל הציגו לדירקטוריון הצעות לגידור, אך אלה נדחו. גורמים בחברה טוענים שההחלטה התקבלה בניגוד להמלצות אנשי המקצוע, ככל הנראה בשל עלויות הגידור. מקורבים לבעלים מציגים גרסה אחרת, שלפיה היועצים דווקא המליצו שלא לגדר את המחיר.

כך נותרה ארקיע חשופה לעליית מחירים בתקופה של מתיחות ביטחונית גבוהה במזרח התיכון. בהמשך הגיע העימות הנוסף מול איראן, ב"שאגת הארי", ואיתו חסימת מצרי הורמוז והזינוק במחירי הנפט והדלק הסילוני.

לפי נתוני מינהל המידע לאנרגיה של ארה"ב, מחיר הדלק הסילוני עלה מכ־2.3 דולר לגלון בתחילת 2025 לכ־4.5 דולר באוקטובר האחרון. כפי שנחשף בגלובס, העלות הנוספת המיוחסת להיעדר הגידור בארקיע נאמדת בכ־107 מיליון דולר.

"הפעלת קו לארה"ב עולה 400 אלף דולר", מסבירים גורמים בשוק. "בדרך כלל רכיב הדלק מהווה כ־20%-25% מהעלות, לצד עלות הצוותים והמטוס עצמו. הזינוק במחירי הדלק הקפיץ את עלות הדלק ל־40% והוסיף 100 אלף דולר לעלות הטיסה בקווים לארה"ב ולמזרח. זה היה קטלני לארקיע".

כך נוצר פרדוקס: החברה הגדילה את מספר הנוסעים ואת היקף פעילותה, אך מצבה הפיננסי הלך והידרדר. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2026 הפסידה ארקיע, לפי הערכות, כ־30 מיליון דולר, ואת השנה כולה היא צפויה לסיים בהפסד של 50-60 מיליון דולר. מאז 2020 הצטברו הפסדיה לכ־61 מיליון דולר.

גורמים המקורבים להנהלת ארקיע טוענים כי החברה המשיכה באותו קו, למרות ההחלטה לא לגדר את מחירי הדלק, "גם בשלב הזה בעלי השליטה החליטו לשמר את פעילות הקווים ארוכי הטווח, ובפרט את הקו לניו יורק, מתוך תפיסה שהפעילות הזו היא נכס אסטרטגי שתורם לאטרקטיביות החברה בעיני משקיעים פוטנציאליים. המשך הפעלת הקווים בתקופה של מחירי דלק חריגים העמיק את החשיפה הכלכלית של החברה".

גורם אחר בחברה מציין כי "אם היו מתקבלות ההחלטות הנכונות, גם את 2026 ארקיע הייתה מסיימת ברווח".

ככל שההפסדים העמיקו, כך החריף המאבק על האחריות להם. האחים נקש הפנו אצבע מאשימה למנכ"ל ארקיע, עוז ברלוביץ', שתחת ניהולו הרחיבה החברה את פעילותה ליעדים רחוקים. בהודעה שפרסמו תיארו את המשבר כ"מצב שאליו נקלעה תחת ניהולו של ברלוביץ'".

אלא שהטלת האחריות על המנכ"ל אינה מיישבת את השאלה מי קיבל את ההחלטה שלא לגדר את מחירי הדלק. לפי אחת הגרסאות שהגיעו לגלובס, מדובר בהחלטת דירקטוריון שהתקבלה בניגוד להמלצות גורמי המקצוע.

מקורבים לבעלים אישרו כי אבי נקש היה נציג הבעלים בדירקטוריון, אך טענו כי לא הוא קיבל את ההחלטה. לדבריהם, האחריות מוטלת על המנכ"ל, והיועצים דווקא המליצו שלא לבצע גידור.

מימין: מנכ''ל קבוצת נקש אבי חורמרו ומנכ''ל ארקיע עוז ברלוביץ'. מאבק על האחריות / עיבוד: יח''צ

"בתפוח לא טוב צריך לטפל"

היציאה מארקיע מסמנת סוף עידן, אך חברת התעופה הייתה למעשה רק חלק קטן מאימפריית העסקים שבנו האחים נקש.

ג'ו, רפי ואבי גדלו בעוני בכרם התימנים בתל אביב. ב־1963 היגר ג'ו לארה"ב כדי לחסוך כסף לקניית מקרר לאמו, ובהמשך הצטרפו אליו אחיו. ב־1969 פתחו חנויות בגדים בניו יורק, ולאחר שריפה באחת מהן ב־1977 הקימו, בין היתר באמצעות כספי הביטוח, את מותג הג'ינסים ג'ורדאש. המותג זכה להצלחה גדולה, וב־1983 הגיע היקף פעילותו לכ־280 מיליון דולר.

בהמשך התרחבו האחים לנדל"ן, מלונאות, מזון, ספנות ותיירות. כיום ג'ו ורפי מתגוררים בארה"ב ואבי בישראל. המשפחה מחזיקה בכ־38% מחברת הנדל"ן הציבורית אמפא, בשווי של כ־1.4 מיליארד שקל; בעשרות מלונות בארץ ובאירופה, ובהם מלונות סטאי, אורכידאה והרברט סמואל, וכן ביצרנית השימורים פריניר, יצרנית שמן הזית חלוצה ובזכויות תפעול בנמל אילת.

דווקא על רקע היקף פעילותם עולה השאלה מדוע בחרו לה יפרד מהשליטה בארקיע, ואף להזרים לה כסף בתהליך, במקום לנסות ולשקם אותה בהסתמך על עסקיהם האחרים?

"ארקיע היא פחות מאחוז אחד מכל הפעילות של האחים נקש", אומר מקורב לבעלים. לדבריו, שאר החברות יציבות ורווחיות, אף שמאחר שהן פרטיות לא ניתן לאמת זאת. הוא מוסיף כי "האחים איבדו עניין בחברת התעופה כבר לפני זמן רב, וגם דור ההמשך לא היה מעוניין בניהולה".

כך מסתיים, לפחות מבחינת משפחת נקש, פרק בן שני עשורים. האחים, שבנו אימפריה עסקית המשתרעת על פני ענפים ויבשות, נפרדים מאחד הנכסים המזוהים עמם ביותר - לא משום שמצאו רוכש שהציע מחיר שלא יכלו לסרב לו, אלא משום שארקיע הגיעה למצב שבו היא זקוקה בדחיפות למי שיממן את המשך דרכה.

"האחים נקש הם אנשים מעולים וכמעט כל העסקים שלהם מוצלחים, למעט ארקיע", מציין גורם נוסף. "לפעמים יש תפוחים לא טובים שצריך לטפל בהם. כל עסק אפשר לתקן. אפשר לעשות מארקיע בובה של עסק".

ממשפחת נקש נמסר בתגובה: "במשך עשרים שנה החזיקה משפחת נקש בארקיע והשקיעה בה, כולל עשרות מיליוני דולרים בשנים האחרונות בלבד. בתקופה הזו התמודדה החברה עם רצף אתגרים חריג: סגירת שדה דב, מגפת הקורונה, השבעה באוקטובר והמלחמה שבאה אחריו, המלחמה עם איראן ומשבר הדלק. מעט חברות במשק הישראלי נאלצו לעמוד ברצף כזה. בפעילות עסקית ענפה ומגוונת לאורך שני עשורים, טבעי שיש לעיתים אי־הסכמות, ושחלק מההחלטות מתבררות כטובות וחלקן פחות. ההחלטות בארקיע התקבלו בדירקטוריון ובהנהלה, לפי המידע והנסיבות שהיו באותה עת. כמובן שנעשו טעויות, כמו בכל עסק. בראייה כוללת, אנו גאים במה שארקיע הפכה להיות תחת בעלותנו.

"האחים נקש ביקשו יחד מאבי חורמרו להוביל את עסקת ארקיע, והוא עשה זאת בכישרון רב ובהצלחה. הוא ימשיך להוביל את השקעות המשפחה בנדל"ן ובמלונאות, התחומים שבהם בחרנו להתמקד ושבהם אנו מאמינים שנצמח. המשפחה גאה מאוד בפעילותה הענפה והרבת־השנים בישראל, ותמשיך להשקיע כאן. החלטנו להנפיק את אמפא, בין השאר כדי לאפשר את חלוקת המניות לדור הבא, כמקובל בעסקים משפחתיים אחרים, ובכוונתנו ללכת באותה דרך גם עם שאר החזקותינו. אנו מברכים את הבעלים החדשים על ההזדמנות, ומאחלים לארקיע, להנהלתה ולעובדיה הצלחה רבה".

ממנכ"ל ארקיע עוז ברלוביץ' לא נמסרה תגובה.

עוד כתבות

בית חולים ברזילי / צילום: Shutterstock

יש שוטרים בכל בית חולים, אבל האם הצוותים הרפואיים מוגנים יותר?

שבע שנים נדרשו כדי להציב שוטרים בבתי החולים הגדולים שידעו מספר גבוה של אירועי אלימות ● היעד הושג, אבל המרפאות בקהילה נותרו מחוץ לתוכנית ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית למניעת אלימות נגד סגל רפואי

וול סטריט אדומה / צילום: Shutterstock

התחיל טוב נגמר בנפילות. מה השתבש אמש בוול סטריט?

אנתרופיק סיימה את יום המסחר הראשון בזינוק של 17%, אבל וול סטריט שהתחילה אופטימי ננעלה בירידות חדות ● שלושה הסברים למהפך

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.3, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Brandon

גורם ישראלי: מחכים לטראמפ, גוברים הסיכויים לפעולה באיראן

טראמפ עדיין לא קיבל החלטה סופית באשר למערכה נגד איראן, ובישראל ממתינים לו במוכנות גבוהה • לפי מקורות מערביים, ראש המוסד הציג לאמריקנים מידע על קידום תוכנית הגרעין  ● עדכונים שוטפים

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: Reuters, Koichi Mitsui/AFLO

צנחה ב-15%: המניה שצבעה את בורסות אסיה באדום

סופטבנק, שהשקיעה 64.6 מיליארד דולר ב-OpenAI, צונחת בכ-16% – בדרך ליום המסחר הגרוע ביותר שלה ביותר משנתיים ●  ברקע: הפסד רבעוני של 7.1 מיליארד דולר, חשיפה כבדה לתעשיית ה-AI וחששות המשקיעים מהתשואה על ההשקעות העצומות בתחום

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

רשות החברות מזהירה: רכבת ישראל בסיכון נזילות ממשי בטווח המיידי

דוח של רשות החברות הממשלתיות שהגיע לידי גלובס חושף כי בעוד שהוצאות השכר ברכבת זינקו ב־60%, ומצבת העובדים גדלה באלפים, השירות לנוסע בקושי התרחב ● כעת, על רקע השחיקה ברווחיות, הרשות מתריעה מפני סיכון נזילות מיידי ודורשת תוכנית התייעלות מקיפה ● רכבת ישראל: "צר לנו כי ישנם גורמים העושים שימוש במבצע 'שאגת הארי' והשפעותיו התקציביות על רכבת ישראל כדי לקעקע את ביצועיה הכספיים"

תחנת הכוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דוחות דליה חושפים: יחידת ייצור הושבתה זמנית באשכול; "עשויה להביא לאי עמידה באמות־המידה הפיננסיות"

חברת האנרגיה דיווחה כי יחידת הייצור מושבתת כבר מחודשת אוקטובר, בשל "נזק בלתי־צפוי שהתגלה במהלך התחזוקה" ● הדבר עלול לדרוש מדליה להזרים כסף לתחנת הכוח כדי לוודא שהיא עומדת באמות־המידה הפיננסיות הנדרשות למימון שקיבלה

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

הציור של וינסנט ואן גוך / צילום: Reuters, Eduardo Munoz

190.4 מיליון דולר: שיא של כל הזמנים במכירה פומבית לציור של ואן גוך

ציור של וינסנט ואן גוך נמכר ביום רביעי בניו יורק ב־190.4 מיליון דולר ● הציור היה בבעלות משפחתו של מו"ל יהודי מברלין ונמכר ב־1936, ויורשיו טענו כי המכירה נעשתה תחת כפיית השלטון הנאצי

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

מי הישראלים שירוויחו מההנפקה הגדולה בהיסטוריה?

מגדל וכלל רשמו רווחים גדולים מהשקעותיהן בחברת אנתרופיק, שתתחיל להיסחר היום בוול סטריט ● גם גופים מוסדיים נוספים בישראל נהנו בעקיפין מהצלחת ההשקעה באמצעות קרנות הון סיכון

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

בזכות המותגים העצמאיים: הרווח הנקי של טרמינל X זינק; אנרג'יאן ישראל ברבעון שיא

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● מאריכה את ההסכם עם פוקס ונפרדת מאתר פוט לוקר: כך זינק הרווח של טרמינל X ב-41% ● מצטרפת לשיא של תמר ולוויתן: רווחי אנרג'יאן ישראל קפצו ל-161 מיליון דולר - והפנים ליצוא למצרים

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

חיים כצמן עצר ברגע האחרון הנפקת אג"ח. הלחץ על המניה גובר

לטענת נורסטאר, בעלת השליטה בג'י סיטי, עצירת הנפקת האג"ח להמרה היא "לאור הצעות ראשוניות לאפשרויות מימון ו/או השקעה חלופיות" ● האג"ח הקיימות של נורסטאר נסחרות בתשואות זבל של 12%-20%

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בתל אביב; פאלו אלטו זינקה, מניות הביטוח והבנייה נפלו

מדד ת"א 35 נפל בכ-1.2% ● פאלו אלטו המריאה בעקבות הדוחות ● מניית החברה הביטחונית אר. פי. אופטיקל זינקה בחדות לאחר שדיווחה כי אלביט תשקיע בחברה־הבת שלה עד 80 מיליון שקל ● מדד הבנייה נפל על רקע התוצאות הכספיות של אפריקה מגורים, שדיווחה על צניחה חדה ברווח הנקי ● מיטב ואנרג'יאן הציגו תוצאות שיא ● קרן ג'נריישן ושפיר הנדסה דיווחו על עליות חדות ברווחים ● הדולר התחזק מול השקל

יאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם פיננסים / צילום: סם יצחקוב

"ברגע שעסקת אלטשולר שחם תאושר, נצא כמו כדור מלוע של תותח"

דוחות הרבעון השלישי של אלטשולר שחם פיננסים חושפים את עומק השחיקה רגע לפני העברת השליטה לחברת הביטוח ווישור ולמנכ"ל יאיר לוינשטיין: נכסי הגמל צנחו ב-15% מתחילת השנה ● מנגד, פעילות האשראי החוץ-בנקאי הכפילה את הכנסותיה ● לוינשטיין לגלובס: "הכול ייצא החוצה ביום שהעסקה עם ווישור תאושר"

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

הצפת ערך גדולה לאר.פי אופטיקל: אלביט תשקיע 80 מיליון דולר בחברה־הבת

יצרנית המכ"מים ראדומטיקס, שבבעלותה המלא של אר. פי. אופטיקל צפויה לקבל הזמנות גדולות מאלביט בתמורה להקצאה של עד 40% ממניותיה ● זאת, שנה וחצי בלבד לאחר שאר.פי אופטיקל רכשה את הפעילות תמורת 30 מיליון שקל בלבד

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

לקסוס ES הייבריד

בפנים לימוזינה בחוץ חללית: המכונית שרק מחכה לתחרות מסין

מכונית הסאלון ההיברידית החדשה של לקסוס מציעה מרווח פנים של לימוזינה, חיסכון בדלק, בידוד מצוין ולראשונה גם עיצוב נועז שפונה לקהל יעד חדש ● מעבר לפינה יחכו לה המתחרות מסין

חרדים חוסמים כביש במחאה על מעצרי עריקים (ארכיון) / צילום: Reuters

הפגנת החרדים הקיצוניים: כביש 4 נפתח לתנועה לאחר שנחסם

כביש 4 נחסם בעקבות הפגנת חרדים קיצוניים מהפלג הירושלמי במחלף אלוף שדה ובמחלף אם המושבות, ונפתח כעת לתנועה בשני הכיוונים

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

מתרחבת באמריקה: שיתוף הפעולה החדש של ישראייר וצפי ההכנסות

ההסכם יאפשר לישראייר לשווק טיסות המשך של אמריקן ליעדים בארה"ב ובקנדה, ולהתחרות גם על נוסעים שיעדם הסופי אינו ניו יורק ● החברה מעריכה כי המהלך ירחיב את קהל היעד הפוטנציאלי שלה ב-20%-25% וייצר הזדמנויות להכנסות נוספות של 20-40 מיליון דולר בשנה