גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

ההפסדים, הקרע ובעיית היורשים: מאחורי מכירת ארקיע

שורה של משברים וטעויות הובילו את האחים נקש להיפרד מהשליטה בתכשיט של הקבוצה: חברת התעופה ארקיע ● מההחלטה שלא לגדר את מחירי הדלק, הצניחה בהכנסות הקו לאילת, ההפסדים בעשרות מיליוני דולרים ועד הסכסוך המשפחתי סביב מנכ"ל הקבוצה - שהפך לפנים של מהלך החילוץ

מימין: אבי, רפי וג'ו נקש / עיבוד: אביב חופי, יח''צ
מימין: אבי, רפי וג'ו נקש / עיבוד: אביב חופי, יח''צ

"כשקונים קבוצת כדורגל מפסידים מזה כסף, אבל מקבלים יוקרה וסמל סטטוס. בשלב מסוים נשארים רק עם ה'סחלה', וכבר לא רוצים להמשיך להחזיק בה" - כך מתאר גורם בענף את מה שקרה לאחים נקש בארקיע, חברת התעופה שרכשו לפני שני עשורים, ושמתכשיט הפכה לנטל עד שהגיע שלב הפרידה.

● הצוללת | "יש לי אפס מחשבות על אקזיט. אני פוחד שאתקלקל בגלל כסף"
● פורטפוליו | מעבודה בקייטרינג לניהול חברה של מיליונים: האישה שהפכה לרדאר של ההייטק
● WSJ | לגלוש בלי ים: שכונות המגורים שמציעות לדיירים גלים מלאכותיים

במשך ארבע שנים ניסו האחים למצוא רוכש לארקיע. בשנתיים האחרונות אף הונחו על שולחנו של אבי נקש, שהיה אחראי לפעילותה במסגרת חלוקת התפקידים בין שלושת האחים, הצעות בסכומים של 100-170 מיליון שקל. אלא שנקש סבר שהחברה שווה יותר, וההצעות נדחו.

ככל שההפסדים הצטברו והצורך בהון נעשה דחוף, כך הצטמצם מרחב התמרון של שלושת האחים - אבי, ג'ו ורפי נקש. השבוע, בתום מאבק בין קבוצות משקיעים, עסקה בהיקף של כ־45 מיליון דולר שכמעט יצאה לדרך והתנגדות העובדים למתווה שהציעו הבעלים - אישר דירקטוריון ארקיע את מכירת השליטה לאיש העסקים רונן אלעד.

לפי ההסכם, אלעד יזרים לחברה כ־30 מיליון דולר ויחזיק ב־82% ממניותיה. קבוצת נקש תזרים 8.5 מיליון דולר נוספים ותיוותר עם 3% בלבד, ואילו אחזקות העובדים ידוללו מ־22% ל־15%. בתמורה לתמיכתם בעסקה הובטחו לעובדים שני דירקטורים ומשקיף נוסף בדירקטוריון. כך, אחרי שני עשורים בשליטת משפחת נקש, ארקיע נערכת לעבור לידיים חדשות - בלי שהאחים יקבלו תמורה לכיסם.

הבעלים החדש של ארקיע רונן אלעד. יזרים לחברה כ-30 מיליון דולר / עיבוד: רוני שיצר

כיצד הגיעו האחים נקש למצב שבו הם נפרדים מהשליטה בחברה שהייתה היהלום שבכתר של הקבוצה, מבלי להרוויח? הדרך לשם הייתה רצופה משברים עסקיים, החלטות פיננסיות שנויות במחלוקת, סכסוך עם העובדים וקרע משפחתי, ששינה את מאזן הכוחות בצמרת הקבוצה והעיב גם על תהליך המכירה.

"הסכסוכים בין משפחת נקש לעובדים, וגם בין האחים עצמם, עשו רע לחברה", קובע גורם בחברה. "כשהם עבדו בשיתוף פעולה ארקיע צמחה. כשכל הרפש יוצא החוצה זה לא השפיע לטובה על העסק".

"שני מחנות במשפחה"

לפני כשנתיים פרץ במשפחה מאבק סביב אבי חורמרו, המנהל הוותיק של עסקי האחים נקש בישראל ובאירופה. במשך עשרות שנים היה חורמרו אחד האנשים הקרובים ביותר למשפחת נקש. הוא הוביל עבורה עסקאות גדולות ונהנה מאמונם של ג'ו ורפי נקש. אלא שבשנים האחרונות נקלע לעימות משפטי עם האח השלישי, אבי נקש.

"במשך שנים האחים היו מחליטים ביחד, אבל המשבר יצר חיכוכים לא מעטים ושני מחנות במשפחת נקש", מתאר גורם בשוק.

במאי 2024 הגישה נאמנות אבי נקש בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד חורמרו, ובהמשך הוגדל הסכום הנתבע לכ־65 מיליון שקל. בבקשה נטען כי חורמרו ניצל את האמון שניתן בו כדי לקבל, באמצעות חברה שבבעלותו, זכויות במניות ובמקרקעין בשווי עשרות מיליוני שקלים, ללא אישור המוסדות המוסמכים בקבוצה.

חורמרו דחה את הטענות מכל וכל. בתשובה שהגיש לבית המשפט בראשית 2026 תיאר את ההליך כ"פסאדה של תביעה בסכומים מנופחים" וכחלק מ"מסע רדיפה אישי" מצד אבי נקש. לטענתו, הזכויות שקיבל אושרו כדין בידי ג'ו ורפי, כתגמול על תרומתו לבניית עסקי המשפחה בישראל.

"אני, שעשיתי לילות כימים עבור הקבוצה, חשתי נבגד", אמר לבית המשפט. "הדבר פגע בי באופן אישי והוביל למשבר בחיי האישיים ולפירוק נישואיי".

ביולי 2024 נחתם הסכם פשרה עם חורמרו, שבמסגרתו התחייב להשיב 5 מיליון שקל ולהעביר זכויות לקבוצת נקש. עוד נקבע כי יישאר בתפקידו שישה חודשים נוספים, עם אפשרות לסיום כהונתו בראשית 2025. אלא שאבי נקש התנגד להסכם, והסכסוך נמשך. חורמרו נותר בינתיים בתפקידו בגיבוי שני האחים האחרים.

ואז הגיעה התפנית: כשארקיע נקלעה למשבר ונדרש פתרון דחוף, אבי נקש עזב את תפקידו בדירקטוריון, והאחים בחרו דווקא בחורמרו להוביל את הליך ההבראה והמכירה.

כך הפך האיש שניצב במרכז הסכסוך המשפחתי למי שהופקד על חילוץ חברת התעופה מהמשבר.

בסביבת האחים מבקשים להציג את המינוי כהחלטה משותפת ולא כהדחה של אבי נקש. "אין שום סכסוכים, אבי חורמרו מונה לנהל את אירוע ארקיע על דעת כל שלושת האחים", אומר גורם המקורב לבעלים, אך נמנע מלקבוע כי יושרו ההדורים ביניהם.

המינוי אינו מעיד בהכרח שהמחלוקות המשפטיות והאישיות נפתרו, אך מלמד שלפחות בנוגע לעתידה של ארקיע הצליחו האחים להגיע להסכמה.

כשהעוגן הוותיק נחלש

כשחורמרו הופקד על מכירת ארקיע, הוא קיבל לידיו חברה שספגה בשנים האחרונות שורה של הפסדים. כבר ב־2019 נפגעה אחת הפעילויות המרכזיות של ארקיע: הקו לאילת. במרץ אותה שנה נסגר שדה התעופה באילת והפעילות הועברה לנמל התעופה רמון, וביולי נסגר גם שדה דב בתל אביב.

השינויים פגעו קשות בפעילות הקו. מספר הנוסעים השנתי ירד מכמיליון לכ־400-500 אלף, לפי נתוני רשות שדות התעופה. "50% מההכנסות של ארקיע היו מהקו לאילת", אומר גורם המעורה בפרטים. "כיום זה רק 20%".

גורמים בשוק מותחים ביקורת על היערכותו של אבי נקש לשינוי. "ההנחה שלו הייתה ששדה דב לא ייסגר לעולם", הם אומרים.

ואז הגיעה הקורונה. ב־2020 הפסידה ארקיע 35 מיליון דולר לפני מס, וב־2021 רשמה הפסד נוסף של 10 מיליון דולר. ב־2022 עברה לרווח של 5 מיליון דולר, אך ב־2023 שבה להפסד כבד של 25 מיליון דולר.

בשנתיים שלאחר מכן נדמה היה שהחברה מתאוששת. ב־2024 היא הרוויחה 22 מיליון דולר, וב־2025 רשמה רווח של 12 מיליון דולר. אלא שההתאוששות לא ביטלה את הצורך למצוא מנועי צמיחה חדשים, לאחר היחלשות הפעילות המקומית.

אחד המהלכים המשמעותיים של ארקיע בשנה האחרונה היה הרחבת הפעילות ליעדים ארוכי טווח, ובהם ארצות הברית והמזרח הרחוק. לכאורה, זו הייתה החלטה מתבקשת: הביקוש לטיסות עלה, והחברה ביקשה לנצל את ההזדמנות להתרחב. עד סוף אוקטובר כבר הטיסה ארקיע 1.9 מיליון נוסעים, עלייה של 10.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והייתה בדרך לשיא שנתי חדש.

אלא שההתרחבות הגדילה גם את הסיכון. הפעלת טיסות ארוכות יקרה במיוחד, ורכיב הדלק בהן משמעותי. ככל שהטיסה ארוכה יותר, כך גדלה חשיפת החברה לתנודות במחירי הדלק הסילוני.

בנקודה הזאת התקבלה החלטה שהתבררה כיקרה במיוחד: ארקיע לא גידרה את מחירי הדלק. לפי מידע שהגיע לגלובס, סמנכ"ל הכספים והמנכ"ל הציגו לדירקטוריון הצעות לגידור, אך אלה נדחו. גורמים בחברה טוענים שההחלטה התקבלה בניגוד להמלצות אנשי המקצוע, ככל הנראה בשל עלויות הגידור. מקורבים לבעלים מציגים גרסה אחרת, שלפיה היועצים דווקא המליצו שלא לגדר את המחיר.

כך נותרה ארקיע חשופה לעליית מחירים בתקופה של מתיחות ביטחונית גבוהה במזרח התיכון. בהמשך הגיע העימות הנוסף מול איראן, ב"שאגת הארי", ואיתו חסימת מצרי הורמוז והזינוק במחירי הנפט והדלק הסילוני.

לפי נתוני מינהל המידע לאנרגיה של ארה"ב, מחיר הדלק הסילוני עלה מכ־2.3 דולר לגלון בתחילת 2025 לכ־4.5 דולר באוקטובר האחרון. כפי שנחשף בגלובס, העלות הנוספת המיוחסת להיעדר הגידור בארקיע נאמדת בכ־107 מיליון דולר.

"הפעלת קו לארה"ב עולה 400 אלף דולר", מסבירים גורמים בשוק. "בדרך כלל רכיב הדלק מהווה כ־20%-25% מהעלות, לצד עלות הצוותים והמטוס עצמו. הזינוק במחירי הדלק הקפיץ את עלות הדלק ל־40% והוסיף 100 אלף דולר לעלות הטיסה בקווים לארה"ב ולמזרח. זה היה קטלני לארקיע".

כך נוצר פרדוקס: החברה הגדילה את מספר הנוסעים ואת היקף פעילותה, אך מצבה הפיננסי הלך והידרדר. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2026 הפסידה ארקיע, לפי הערכות, כ־30 מיליון דולר, ואת השנה כולה היא צפויה לסיים בהפסד של 50-60 מיליון דולר. מאז 2020 הצטברו הפסדיה לכ־61 מיליון דולר.

גורמים המקורבים להנהלת ארקיע טוענים כי החברה המשיכה באותו קו, למרות ההחלטה לא לגדר את מחירי הדלק, "גם בשלב הזה בעלי השליטה החליטו לשמר את פעילות הקווים ארוכי הטווח, ובפרט את הקו לניו יורק, מתוך תפיסה שהפעילות הזו היא נכס אסטרטגי שתורם לאטרקטיביות החברה בעיני משקיעים פוטנציאליים. המשך הפעלת הקווים בתקופה של מחירי דלק חריגים העמיק את החשיפה הכלכלית של החברה".

גורם אחר בחברה מציין כי "אם היו מתקבלות ההחלטות הנכונות, גם את 2026 ארקיע הייתה מסיימת ברווח".

ככל שההפסדים העמיקו, כך החריף המאבק על האחריות להם. האחים נקש הפנו אצבע מאשימה למנכ"ל ארקיע, עוז ברלוביץ', שתחת ניהולו הרחיבה החברה את פעילותה ליעדים רחוקים. בהודעה שפרסמו תיארו את המשבר כ"מצב שאליו נקלעה תחת ניהולו של ברלוביץ'".

אלא שהטלת האחריות על המנכ"ל אינה מיישבת את השאלה מי קיבל את ההחלטה שלא לגדר את מחירי הדלק. לפי אחת הגרסאות שהגיעו לגלובס, מדובר בהחלטת דירקטוריון שהתקבלה בניגוד להמלצות גורמי המקצוע.

מקורבים לבעלים אישרו כי אבי נקש היה נציג הבעלים בדירקטוריון, אך טענו כי לא הוא קיבל את ההחלטה. לדבריהם, האחריות מוטלת על המנכ"ל, והיועצים דווקא המליצו שלא לבצע גידור.

מימין: מנכ''ל קבוצת נקש אבי חורמרו ומנכ''ל ארקיע עוז ברלוביץ'. מאבק על האחריות / עיבוד: יח''צ

"בתפוח לא טוב צריך לטפל"

היציאה מארקיע מסמנת סוף עידן, אך חברת התעופה הייתה למעשה רק חלק קטן מאימפריית העסקים שבנו האחים נקש.

ג'ו, רפי ואבי גדלו בעוני בכרם התימנים בתל אביב. ב־1963 היגר ג'ו לארה"ב כדי לחסוך כסף לקניית מקרר לאמו, ובהמשך הצטרפו אליו אחיו. ב־1969 פתחו חנויות בגדים בניו יורק, ולאחר שריפה באחת מהן ב־1977 הקימו, בין היתר באמצעות כספי הביטוח, את מותג הג'ינסים ג'ורדאש. המותג זכה להצלחה גדולה, וב־1983 הגיע היקף פעילותו לכ־280 מיליון דולר.

בהמשך התרחבו האחים לנדל"ן, מלונאות, מזון, ספנות ותיירות. כיום ג'ו ורפי מתגוררים בארה"ב ואבי בישראל. המשפחה מחזיקה בכ־38% מחברת הנדל"ן הציבורית אמפא, בשווי של כ־1.4 מיליארד שקל; בעשרות מלונות בארץ ובאירופה, ובהם מלונות סטאי, אורכידאה והרברט סמואל, וכן ביצרנית השימורים פריניר, יצרנית שמן הזית חלוצה ובזכויות תפעול בנמל אילת.

דווקא על רקע היקף פעילותם עולה השאלה מדוע בחרו לה יפרד מהשליטה בארקיע, ואף להזרים לה כסף בתהליך, במקום לנסות ולשקם אותה בהסתמך על עסקיהם האחרים?

"ארקיע היא פחות מאחוז אחד מכל הפעילות של האחים נקש", אומר מקורב לבעלים. לדבריו, שאר החברות יציבות ורווחיות, אף שמאחר שהן פרטיות לא ניתן לאמת זאת. הוא מוסיף כי "האחים איבדו עניין בחברת התעופה כבר לפני זמן רב, וגם דור ההמשך לא היה מעוניין בניהולה".

כך מסתיים, לפחות מבחינת משפחת נקש, פרק בן שני עשורים. האחים, שבנו אימפריה עסקית המשתרעת על פני ענפים ויבשות, נפרדים מאחד הנכסים המזוהים עמם ביותר - לא משום שמצאו רוכש שהציע מחיר שלא יכלו לסרב לו, אלא משום שארקיע הגיעה למצב שבו היא זקוקה בדחיפות למי שיממן את המשך דרכה.

"האחים נקש הם אנשים מעולים וכמעט כל העסקים שלהם מוצלחים, למעט ארקיע", מציין גורם נוסף. "לפעמים יש תפוחים לא טובים שצריך לטפל בהם. כל עסק אפשר לתקן. אפשר לעשות מארקיע בובה של עסק".

ממשפחת נקש נמסר בתגובה: "במשך עשרים שנה החזיקה משפחת נקש בארקיע והשקיעה בה, כולל עשרות מיליוני דולרים בשנים האחרונות בלבד. בתקופה הזו התמודדה החברה עם רצף אתגרים חריג: סגירת שדה דב, מגפת הקורונה, השבעה באוקטובר והמלחמה שבאה אחריו, המלחמה עם איראן ומשבר הדלק. מעט חברות במשק הישראלי נאלצו לעמוד ברצף כזה. בפעילות עסקית ענפה ומגוונת לאורך שני עשורים, טבעי שיש לעיתים אי־הסכמות, ושחלק מההחלטות מתבררות כטובות וחלקן פחות. ההחלטות בארקיע התקבלו בדירקטוריון ובהנהלה, לפי המידע והנסיבות שהיו באותה עת. כמובן שנעשו טעויות, כמו בכל עסק. בראייה כוללת, אנו גאים במה שארקיע הפכה להיות תחת בעלותנו.

"האחים נקש ביקשו יחד מאבי חורמרו להוביל את עסקת ארקיע, והוא עשה זאת בכישרון רב ובהצלחה. הוא ימשיך להוביל את השקעות המשפחה בנדל"ן ובמלונאות, התחומים שבהם בחרנו להתמקד ושבהם אנו מאמינים שנצמח. המשפחה גאה מאוד בפעילותה הענפה והרבת־השנים בישראל, ותמשיך להשקיע כאן. החלטנו להנפיק את אמפא, בין השאר כדי לאפשר את חלוקת המניות לדור הבא, כמקובל בעסקים משפחתיים אחרים, ובכוונתנו ללכת באותה דרך גם עם שאר החזקותינו. אנו מברכים את הבעלים החדשים על ההזדמנות, ומאחלים לארקיע, להנהלתה ולעובדיה הצלחה רבה".

ממנכ"ל ארקיע עוז ברלוביץ' לא נמסרה תגובה.

עוד כתבות

ד''ר אריק יוז, ראש הפיתוח והמחקר הגלובלי בטבע והמנהל הרפואי הראשי / צילום: באדיבות טבע

פרישה מפתיעה: המנהל הרפואי של טבע קיבל הצעה אחרת ועוזב באופן מיידי

ד"ר אריק יוז כיהן בתפקיד ב-4 השנים האחרונות ורק בשבוע שעבר הציג את ההתקדמות של טבע בתחום המו"פ במסגרת כנס בניו יורק ● המנכ"ל ריצ'רד פרנסיס: "יוז משאיר את טבע בעמדה חזקה לקראת הפרק הבא"

אוניית ZIM DIAMOND בנמל המפרץ / צילום: אריאל ורהפטיג

בזמן שעסקת המכירה מתעכבת: הרווח של צים זינק ב-575% ברבעון השלישי

חברת התובלה הימית רשמה הכנסות של 2.7 מיליארד דולר, לעומת 1.78 מיליארד דולר ברבעון המקביל, והרווח הנקי קפץ מ-123 מיליון דולר ● מעלה תחזיות ותחלק דיבידנד של 240 מיליון דולר

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

מאגר תמר בתוצאות שיא, והשותפים מרוויחים

תמר פטרוליום הציגה זינוק בהכנסות ל-112 מיליון דולר והכפלת הרווח לכ-18 מיליון דולר ברבעון השלישי - נתונים המשקפים הכנסות שיא של כ-668 מיליון דולר למאגר תמר כולו ● מאחורי הזינוק: הרחבת קיבולת ההפקה ומחירי הברנט הגבוהים בצל המלחמה מול איראן

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פאלו אלטו עקפה את התחזיות והכריזה על רכישה חדשה ב-4.5 מיליארד דולר

פאלו אלטו זינקה במסחר המאוחר אחרי שעקפה את התחזיות, העלתה את הצפי השנתי והכריזה על רכישה חדשה בתחום ה-AI ב-4.5 מיליארד דולר ● הכנסות החברה זינקו ב-39% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו ב-3.45 מיליארד דולר

דאריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

הנפקת אנתרופיק מעמידה למבחן את כלכלת הבינה המלאכותית

מחר צפויה לצאת לדרך הנפקת החברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד ושואפת להנפיק לפי שווי של 1.4 טריליון דולר ● אלא שמאחורי הכנסות שצומחות בקצב מסחרר, מסתתרות התחייבויות עתידיות של כ־900 מיליארד דולר ● מה יקרה אם ההימור לא יצליח? גלובס עושה סדר

מטוס אל על. בעיגול: לוי הלוי, המנכ''ל / צילום: עידו וכטל, ענבל מרמרי

רק עורכי הדין עולים יותר: אל על מערערת לעליון על פיצוי של 29 אלף שקל. ויש לה סיבה טובה

החברה מערערת לעליון על פסק דין שחייב אותה לממן לינת נוסעים במשך 16 ימים שבהם שהו בחו"ל בזמן "עם כלביא" ● לטענתה, הפיצוי נקבע "כשידיה כבולות בשל החלטה שלטונית שנכפתה עליה" ● הנוסע: אל על מגלגלת את הנטל הכלכלי אל כתפיו של הצרכן הבודד

עומרי כספי / צילום:  Ilya Melnikov

פאלו אלטו מסדרת לעומרי כספי אקזיט מהיר

ענקית הסייבר שהקים ניר צוק רוכשת את סטארט-אפ הבינה המלאכותית Applied Compute תמורת 4.5 מיליארד דולר ● כספי, שנכנס להשקעה כבר בשלבים המוקדמים, עשוי ליהנות מתשואה משמעותית ● החברה הוקמה רק בשנה שעברה בידי יוצאי OpenAI, ורק לפני שבועות ספורים גייסה הון לפי שווי של 3.25 מיליארד דולר

מערכת ברק MX של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

235 מיליון דולר: עסקת הענק של התע"א בהודו

הודו חתמה על הסכם עם התעשייה האווירית לשדרוג הגרסה הימית של מערכת ההגנה האווירית ברק ● אירונאוטיקס הודיעה אתמול על הסכם עם איירבוס לייצור והרכבת המל"ט אורביטר 4 בגרמניה

משאיות של  שפיר / צילום: מצגת החברה

הרווח הנקי של שפיר הנדסה כמעט הוכפל ברבעון, אך הרווחיות במגזר הנדל"ן נשחקה

בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הרווח הנקי בכ-311 מיליון שקל, עלייה של כ-145%, וההכנסות צמחו ב-15% לכ-5 מיליארד שקל ● הכנסות מגזר הנדל"ן קפצו ב-77% והסתכמו בכ-530 מיליון שקל, אלא שהקפיצה בהכנסות לא תורגמה לגידול ברווח

איור: Shutterstock

בני הזוג רצו למנוע מלחמת ירושה, אך ביהמ"ש סירב לאשר את ההסכם

תביעות בין ידועים בציבור על זכויות ברכוש עלולות להימשך שנים, ולעתים הן מוגשות גם ע"י היורשים ● כדי למנוע סכסוך עתידי כזה, זוג בגיל השלישי ביקש לעגן בהסכם כי יחסיהם לא יקנו להם מעמד של ידועים בציבור או זכויות ברכוש ● אלא שבית המשפט סירב לאשר את ההסכם – אלא אם השניים ינהלו קודם הליך להכרה בהם כידועים בציבור

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

החוזים בוול סטריט מזנקים לקראת הנפקת אנתרופיק; עליות באירופה בהובלת מניות השבבים

החוזים על הנאסד"ק וה-S&P קופצים לקראת פתיחת המסחר במניית ענקית ה-AI ● אירופה נסחרת בירוק בהובלת מניות השבבים ● אסיה ננעלה במגמה מעורבת: הקוספי בקוריאה מחק ירידות וטיפס, בעוד טנסנט הפילה את הונג קונג ● הפד אותת על המשך העלאות ריבית והזהיר מסיכוני ה-AI ● סוכנות האנרגיה הבינלאומית: הסרת החסמים במצר הורמוז תוביל לשוק של קונים בנפט ● פאלו אלטו זינקה לאחר דוחות חזקים ורכישת ענק

האחים אמיר (מימין: שלומי ויוסי) / צילום: יונתן בלום

למרות הנפילה במניה: שני המוסדיים שהפכו לבעלי עניין בשופרסל

מנורה ומגדל רוכשות מניות שופרסל והופכות לבעלות עניין, למרות הירידה החדה במניה בחודשים האחרונים ● שתי חברות הביטוח השקיעו יחד כ-46 מיליון שקל ומחזיקות כעת ביותר מ-5% ממניות הרשת כל אחת – הבעת אמון מסוימת באחים אמיר, שאיבדו כ-4 מיליארד שקל משווי השוק של החברה

דונלד טראמפ אחרי בחירות האמצע. ערערו את היסודות / צילום: Reuters, Eric Lee

למרות ההצהרות: טראמפ שוקל שוב לתקוף באיראן

נתניהו לוחץ לחדש את המלחמה, מדינות המפרץ מזהירות מתגובה מטהרן - בבית הלבן בוחנים את תרחישי התגובה האפשריים ●  הפגישה של הצמרת הביטחונית עם מפקד סנטקום, והדריכות בישראל ● עדכונים שוטפים

משמאל: האדמירל קופר, הרמטכ''ל זמיר וראש הממשלה נתניהו, במפקדה האמריקאית בקריית גת. בן בית באזור / צילום: ap, Staff Sgt. Michael Ito

הרמטכ"ל אייל זמיר נפגש בקריה עם מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM), אדמירל בראד קופר

בפגישתם קיימו הערכת מצב משותפת שבמהלכה דנו בהתפתחויות האזוריות ובאתגרים הביטחוניים המשותפים ● דיווח ב"ניו יורק טיימס": איראן הקשיחה את עמדותיה במו"מ עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע - תוצאות שבטהרן רואים כהבעת אי-אמון במלחמה שמנהל טראמפ ● צה"ל השמיד תוואי תת-קרקעי ששימש את חיזבאללה בהר דב ● צבא כווית הודיע כי מערכות ההגנה האווירית פועלות ליירוט כטב"מים עוינים ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; ה-S&P 500 השלים יום חמישי ברציפות של ירידות

פרוטוקול הפד חשף כי הבכירים צופים העלאות ריבית נוספות והזהיר מסיכוני החוב והמימון המעגלי בענף ה-AI ● אנבידיה מחקה זינוק מוקדם ועברה לירידות חדות, אך ענקיות הענן עלו לקראת הנפקת הענק של אנתרופיק מחר ● מחיר הנפט האמריקאי ננעל בשפל של 3 חודשים ● טרגט זינקה לאחר דוחות חזקים, וגלובל-אי וקורנית הישראליות עקפו את התחזיות ● בכירי הפד הגדירו את הביקושים סביב AI כ"מקור מהותי לסיכון אינפלציוני" ● גולדמן זאקס: מימון החוב ל-AI יזנק לכטריליון דולר ב-2027

אורן ספיר, מנכ''ל ובעלי קבוצת ספיר / צילום: דניאל נפוסי

אורן ספיר: "אנחנו מעוניינים ברכישת קרפור לצורך השגת שליטה בלבד"

לאחרונה פורסם כי ויקטורי ביקשה היתר מרשות התחרות לרכוש 30% מקרפור, וכעת נודע כי שחקנית נוספת נמצאת במגעים לרכישת הרשת: קבוצת ספיר של האחים אורן ואבינועם ספיר ● אורן ספיר לגלובס: "מבחינתנו אין עניין ברכישת חלקים מהפעילות, אלא בעסקה שתאפשר לנו להחזיק בשליטה בקרפור"

ביל אקמן / צילום: Reuters

ביל אקמן נגד דירקטוריון אנבידיה: "התנהלות מזעזעת"

משקיע העל מחריף את הטון נגד דירקטוריון אנבידיה שמיהר לשלול את חזרתו של הואנג לתפקיד המנכ״ל, עוד לפני שהבדיקה בעניינו הסתיימה ● אקמן גם משרטט את הדרך שלדעתו יכולה לאפשר את חזרתו של המנכ״ל היוצא

מל''ט של חברת ת'אנדר טייגר / צילום: ap, Chiang Ying-ying

המדינה שמתחמשת לקראת מלחמה. עם נשק ישראלי

לגלובס נודע כי חברת "ת'אנדר טייגר" הטייוואנית חשפה לאחרונה חימושים משוטטים מתוצרתה בשילוב טכנולוגיות ישראליות ● בכיר טייוואני לגלובס: "נשמח להעמקת השת"פ"

כספים שנתפסו בפשיטת המשטרה / צילום: דוברות המשטרה

פרשת “פלאש רויאל”: חשד להלבנת הון בהיקף של חצי מיליארד שקל, סחיטה באיומים וזיוף

המשטרה עצרה 14 חשודים בחשד לעבירות כלכליות והלבנת הון בהיקף של כחצי מיליארד שקל, במסגרת חקירה נגד תשתיות כלכליות של ארגון פשיעה ● בין היתר נתפסו בפשיטות רכבי יוקרה, שעונים, מזומנים ונכסים

ה־S&P 500 ניצח לאורך זמן. האם זה מספיק כדי להשקיע רק בארה"ב?

בבדיקה של כמעט שישה עשורים, המדד האמריקאי גבר על יתר העולם ● ועדיין, ההובלה בין השווקים יכולה להתהפך ולהישאר כך במשך שנים ● כשהמדד העולמי כבר מושקע ברובו בארה"ב, ההחלטה היא מה לעשות עם השליש הנותר ● המחשבון